חשים חרדה ודיכאון? הפיתרון לכך נמצא במטבח

בעולם עמוס התמודדויות עם לחצים כמו זה שאנו חיים בו, בשנה האחרונה ביתר שאת, בו תחושות של חרדה וחוסר שליטה הפכו לנחלת הכלל, שווה להתייחס לבישול, לא רק כאמצעי להכנת אוכל, מטלה יומיומית או תחביב, אלא ככלי טיפולי בעל ערך אמיתי לשיפור הרווחה הנפשית.

השהות במטבח, הפעולות הממוקדות כמו חיתוך, ערבוב ויצירה של מנה מרכיבים פשוטים, מאפשרות לאנשים להתחבר לרגע, להרגיש שהם שולטים במשהו בחיים הכאוטיים ולחוות תהליך של יצירה והישג אישי.

מדוע בישול נחשב תרפיוטי?

בישול כתרפיה או "תרפיה קולינרית", מתאר את השימוש בפעולות הבישול ככלי לטיפול נפשי ורגשי, כשרבים מוצאים בבישול תחושת שקט פנימי ואפילו שליטה, מה שמשפיע על רמות החרדה ומעלה את הביטחון העצמי. במסגרת מחקר שפורסם באתר Better Help (פלטפורמה מקוונת המספקת תכנים בתחום הנפש) נמצא כי בישול יכול להוות כלי טיפולי גם במסגרת מקצועית כחלק ממפגשי טיפול עם פסיכולוגים שמתמחים בתחום זה, בהם המטופל עובר תהליך שבו הוא משלב את הבישול כחלק מההתמודדות עם אתגרים רגשיים שונים.

במחקר שפורסם באתר Psychology Today נמצא כי פעולת הבישול מאפשרת לאנשים חיבור לעקרונות דוגמת אלה מתחום המיינדפולנס, כחלק מתהליך שמבוסס על ריכוז במעשיהם ובמחשבותיהם בזמן אמת וכוללים לדוגמה התמקדות בריח, במרקם ובצבעים של המזון תוך כדי ההכנה ויכולים להוות אמצעי להרגעת הנפש.

הבישול לא רק משפר את הרווחה האישית, אלא גם מסייע ביצירת קשרים חברתיים. בין אם מדובר בבישול לאדם אהוב, בארוחות חג או באירועים משפחתיים, המטבח יכול לשמש פלטפורמה לחיבור מחדש עם הסובבים כשתהליך הכנת האוכל יחד יכול להקל על המתחים בחיים וליצור רגעי קרבה שבזמנים רגילים קשה להגיע אליהם.

כמו תרפיה באמנות, תרפיה בדרמה ופרקטיקות פסיכולוגיות אחרות, תרפיית הבישול היא דרך מוכחת להעלאת הערכה עצמית, מלחמה בדיכאון ושיפור איכות החיים הכללית של הפרט. במחקרים שנעשו בעבר בנושא, חוקרים מצאו שאנשים שביצעו באופן קבוע פרויקטים קטנים ויצירתיים כגון בישול או אפייה, דיווחו על תחושת אושר ורוגע יותר מאשר אנשים שביצעו פעולות אלו לעיתים רחוקות. הסיבה? בישול מכריח אנשים להתמקד במטרות, מונע דחיינות, מעצים את הפרט בתחושת שליטה מחודשת ומגביר את הריכוז מה שמקשה על התמקדות במחשבות שליליות.

"בישול הוא דרך מהנה וייחודית להאט, לאמץ את 'הכאן והעכשיו' ולהכיר ולהבין את עצמנו טוב יותר", אומרת ניקול בארקורדרי מטפלת בנישואין ובמשפחה בכתבה שפורסמה באתר האוכל The Table. "מחקרים מראים שזה יכול אפילו להגביר את שחרור הדופמין בגוף, מה שגורם לנו להרגיש מאושרים יותר ומגביר את יכולתנו לנהל את רגשותינו והתנהגויותינו. כשאנחנו מבשלים האנרגיה שלנו מתמקדת בהווה", אומרת בארקורדרי, "והחושים שלנו פעילים בסקרנות ובחקירה כך שאינם מותירים זמן למחשבות שליליות, דאגות, ספקות, פחדים או בושה".

"שיטה שמטפלים רבים אימצו כדרך טיפולית עבור מטופליהם היא 'קרקוע' (grounding), מוסיפה ומסבירה בארקורדרי. "זו פרקטיקה שעוזרת להחזיר את האדם המטופל לרגע ההווה, כאשר המחשבות או הסביבה החיצונית מרגישות מחוץ לשליטתו. כדי לעשות זאת מטפלים מלמדים את המטופלים להתמקד בחמשת החושים שלהם: ראייה, שמיעה, ריח מגע וטעם ואין סביבה טובה יותר לעשות זאת מאשר במטבח", ציינה. "הפעולה הראשונית של חיתוך, הכנה וערבוב ידני של מזון היא עוד היבט חזק של מה שהופך את הבישול לתרפויטי כל כך", הוסיפה ואמרה לאתר רבקה ברוק, מטפלת במזון. "בין אם אתה טובל את ידיך במים מרגיעים לשטיפת ירקות, מריץ את האצבעות דרך גרגרי אורז או לש את הבצק, נגיעה במשהו שמרגיש מרגיע יכולה לשפר משמעותית את הבריאות הפיזית והנפשית שלך".

כיצד ניתן לשלב את עקרונות תרפיית הבישול בחיי היום יום?

אם אין לכם את הזמן או המשאבים ללכת לטיפול מקצועי אך אתם רוצים להתנסות בכל זאת בתרפיה במטבח הפרטי שלכם, התחילו ביישום מספר פעולות פשוטות כפי שהומלצו באתר Psychology Today, דוגמת בחירת מרכיבים שאתם אוהבים, התנסות במתכונים יצירתיים והכנת מנות שמאפשרות חוויית מיינדפולנס במהלך ההכנה.

חשוב לזכור שהדגש אינו על השלמות או על התוצאה הסופית, אלא על תהליך הכנת האוכל ועל ההתמסרות אליו. רבים מהמטפלים ממליצים על צמצום "רעשי הרקע" עד כמה שניתן. ככל שמרחיקים ונמנעים מהסחות דעת במטבח בזמן הבישול, כך החוויה הכללית נהיית תרפויטית יותר, כשבפועל זה כולל צעדים כמו כיבוי הטלוויזיה והמחשב והשתקת הניידים, כך שניתן יהיה להתמקד לחלוטין בחוויית הבישול. בנוסף נסו לבצע התאמות קלות בסביבת העבודה שלכם: כוונו את התאורה במטבח כדי להפוך אותה למרגיעה יותר, הדליקו נרות או שימו את המוזיקה האהובה עליכם ברקע.