"הישראלים אוהבים גבינות קשות בסגנון גאודות מיושנות מהולנד וגבינות שוויצריות בסגנון גרוייר", כך סיפר ל"ישראל היום" אבירן באשר, מנהל סניף רשת "באשר פרומז'רי" בשרונה מרקט בתל אביב. הוא גם הוסיף כי על שתי הגבינות הללו "להיזהר" מגבינות העיזים - שבשנים האחרונות נרשמה עלייה בדרישה להן.
כשנשאל מתי עדיף לקנות את הגבינה בגוש ומתי כשהיא מחלוקת לפרוסות, הוא ענה כי בעוד שגוש גבינה יכול להישמר במשך מספר שבועות עד כמה חודשים, גבינה פרוסה יכולה להחזיק מעמד רק ימים ספורים. "במידה ותרצו לשמור על הגבינה לאורך זמן, עדיף לקנות בגוש", אמר.
אבירן באשר // צילום: אסף קרלה
באשר הסביר גם שעדיף לקנות גבינות במשקל מאשר כאלו באריזות, מכיוון שגבינות במשקל טריות יותר מהגבינות הארוזות שניתן למצוא במקררים. "מעבר לכך, תוכלו למצוא מגוון רחב יותר של גבינות בפרומז'רי מאשר במקררים", הוסיף.
אז כדי שנבין קצת יותר טוב בגבינות שלנו, לרגל חג השבועות המתקרב הכין לנו באשר גם מילון גבינות קצר.
מילון הגבינות
בושה עיזים: גבינת עיזים בשלה המגיעה מצרפת, שטעמה חמצמץ. היא בעלת פיקנטיות מעודנת ומענגת את בלוטות הטעם.
גאודה: גבינת בקר או עיזים קשה שמגיעה מהולנד. יש אינספור גרסאות מפתיעות ומקוריות שניתן למצוא תחת סוג הגבינה הזה, מגאודות עדינות דרך חריפות ומיושנות ועד כאלו עם עשבי תיבול, דבש ועוד.
קממבר: גבינת בקר בשלה המגיעה מצרפת, היא רכה מעט בפנים ובעלת טעם ייחודי, צורב ועוצמתי.
ברי: גבינת בקר בשלה המגיעה מצרפת בעלת טעם חמאתי, עדין וענוג. גם מרקמה של הברי רך ונימוח מבפנים.
גבינה כחולה 1924: גבינה העשויה מחלב בקר ועיזים, המגיעה מצרפת. יש לה טעם מתוחכם המתפתח בפה ממליחות קלה למרירות מתוחכמת. בגבינות כחולות יש ממש עובש בצבע כחול - ירקרק ומכאן שמה. נבגי העובש מוזרקים לתוך הגבינה והם שמעניקים לה את הטעם הפיקנטי.
קשקבל בולגרי: גבינת כבשים קשה המגיעה מבולגריה, שלה טעם מלוח, חריף ופריך.
גרנה פדנו: גבינת בקר קשה המגיעה מאיטליה, בעלת מרקם גרגרי הנוצר בעקבות שילוב בין חלב מהיום הקודם לבין חלב מחליבת הבוקר, ויישון בתנאים מיוחדים באורך מינימלי של שמונה חודשים. מוזמנים לפורר על ניוקי, פסטות וגם לשלב ברוטב הפסטו שלכם.
טום: גבינת עיזים קשה המגיעה מצרפת. טעמה חמאתי ועשיר והיא בעלת מליחות מינרלית ענוגה.
גורגונזולה: גבינת בקר כחולה המגיעה מאיטליה, שנימוחה בפה ומתפוררת לפתיתי שלג עדינים.
