מעולם הילדים להצגה על OCD

צילום: רונן אקרמן // גוטשלק (במרכז) וצוות שחקני "טוק טוק"

כבר שנים שהוא חצי מהצמד המצליח "אודי ואביעד" שהילדים שלכם בטוח מכירים, אבל מעבר לזה אודי גוטשלק מביים מופעים והצגות. עכשיו הוא מביים הצגה למבוגרים, עיבוד ישראלי לקומדיה צרפתית בשם טוק טוק (TOC TOC).

ההצגה, שעלתה לראשונה בצרפת ב־2005, מגוללת את סיפורן של שש דמויות הסובלות מהפרעות כפייתיות אובססיביות (OCD) שנפגשות בחדר המתנה של פסיכיאטר מפורסם. הפסיכיאטר מאחר להגיע וכל אחת מהדמויות עוברת התמודדות לא פשוטה בזמן ההמתנה. בהצגה משחקים איציק כהן, דנה סמו, גיא לואל, יפית אסולין יובל סגל, דיקלה הדר ומיכל זיס. היא תעלה בבכורה ב־3 בפברואר במזכרת בתיה ותרוץ ברחבי הארץ.

"זו הצגה שרצה בהצלחה מאוד גדולה בעולם", אומר גוטלשק (44). "היא שמה ספוט נורא מיוחד על אנשים שחווים הפרעות כפייתיות טורדניות. יש ביניהם איזו שותפות גורל, ולאט לאט הם מכירים ומתחברים וקורים דברים. הם עוברים תהליך. זה משהו מאוד דרמטי בבסיסו, עם הרבה כאב אמיתי, אבל ההתנגשויות ביניהם יוצרות סיטואציות קומיות מבריקות. זו קומדיה מטורפת. לא סתם היא מצליחה מאוד בעולם. חוץ מזה שהקאסט שקיבלתי מבריק, שחקנים דרמטיים מעולים מצד אחד אבל גם כאלה שעשו קומדיה ויודעים מה זה טיימינג קומי. הם לא יורדים מהבמה שעה וחצי".

זו פעם ראשונה שאתה מביים לבד הצגה למבוגרים.

"בחנוכה האחרון שיחקתי בהצגה 'בילבי'. אני משחק גם בהצגה 'המשתמט' בצוותא, כתבתי וביימתי מופע בידור מוזיקלי בשם 'ההרצלים', כתבתי וביימתי עם אביעד, ורד פלדמן, וטל לוי־טל את 'הגן של ציקי', אבל אפשר להגיד שזו פעם ראשונה שאני לוקח פיקוד על מחזה רפרטוארי ומביים הצגה שדורשת ממני להפעיל את כל ניסיוני וכישוריי כשחקן, במאי וקומיקאי. אני צריך לנווט את הספינה למקום שהוא בבסיסו דרמטי ושמהדרמה יוצא הצחוק. הפעם זו הצגה ולא מופע בידור".

לא הרבה אמנים מצליחים לייצר שילוב כזה בין עולם הילדים לעולם המבוגרים. בדרך כלל נתקעים בנישה ספציפית.

"אני כבר 20 שנה בתחום. בעשר השנים הראשונות שלי התעסקתי רק בעולם המבוגרים, גם בטלוויזיה וגם על הבמה. אביעד ואני כתבנו מופע בידור למבוגרים בלבד, הופענו בצוותא, בבית ציוני אמריקה בקאמל קומדי קלאב. זה הבסיס שלי. רצה הגורל ועל הדרך יצרנו את את הדמויות של גור ואוח בעולם הילדים. הסדרה נורא הצליחה ופתאום עשו לנו כתבה שאנחנו כוכבי ילדים. גילינו את זה דרך התקשורת. "בפועל פשוט עשינו את מה שאנחנו אוהבים. כשהבנו שנותנים לנו לעשות את זה בעולם הילדים - זה שאב אותנו, ואחר כך הגיעו תוכניות טלוויזיה, הפקות חנוכה, פסטיגלים. כך יצא שאנחנו עשר שנים בעולם הילדים, אבל ההומור שלנו לא השתנה".

לדברי גוטשלק, הוא באמת אוהב לביים. "לא למדתי בימוי, והאמת גם לא משחק, התפתחתי עם השנים לתוך זה. אני במאי עם אג'נדה קומית מאוד ברורה, וזה שאני גם שחקן - עוזר לי. אני יודע מה המצוקות של שחקנים ומייצר אווירה נעימה ומקבלת בעבודה. אני מאמין שככה קורה הקסם. אני מודה שבהצגה הזאת הייתי רוצה גם לשחק, אבל אני מאושר מהקאסט".