"המוזיקה של אריק איינשטיין פגשה את כולם": הכוכבת על המחזמר המבטיח

אי אפשר לחכות: קצת יותר מעשור חלף מאז מותו של האייקון המוזיקלי ואחד הזמרים הכי גדולים שהיו כאן, אריק איינשטיין, ובתיאטרון הישראלי מצדיעים לפועלו במחזמר המבוסס על שיריו.

"אהבה ממבט ראשון", הפקה משותפת לתיאטרון הארצי מיסודו של סמי לוי ולהיכל התיאטרון מוצקין, שכתב שלומי מוסקוביץ' וביים צדי צרפתי, תעלה ב־16 במאי בבית החייל בתל אביב ותמשיך לרוץ על במות היכלי התרבות ברחבי הארץ. יש לציין כי המחזמר כבר עלה בגרסה אחרת בתיאטרון הקאמרי לפני שבע שנים, בשם "פשוט לאהוב", בבימויה של דדי ברון, אולם בהפקה הנוכחית מבהירים כי מדובר במחזמר חדש, בסיפור ששוכתב ושונה, עם צוות שחקנים אחר ותחת שרביט הבימוי של צרפתי.

מי שמככבת בתפקיד הראשי לצד דיאנה גולבי, עדי אלון, דפנה דקל, אלי גורנשטיין/דודו פישר, אור טרגן ועוד היא שי המבר, שפרצה כילדה מוכשרת ב"בית הספר למוזיקה", נצצה ב"הכוכב הבא" ולא הפסיקה ליצור מהרגע שיצאה מתוכנית המציאות אל החיים עצמם. "אני משחקת את רחל, בחורה צעירה, סטודנטית למשפטים, בת יחידה להורים מהממים (גורנשטיין ודקל) בתל אביב של שנות ה־70 רגע לפני שפרצה מלחמת יום הכיפורים, שמוצאת את עצמה במשולש אהבה יחד עם עודד ורונה (אלון וגולבי)", מספרת המבר.

היית בת 16 כשאריק איינשטייין נפטר. עד כמה את מחוברת למוזיקה שלו?

"מה שמדהים באריק זה שהמוזיקה שלו פגשה את כולם. נדירים האמנים שאפשר להגיד את זה עליהם. ישראלי ישמע את השירים שלו בילדות, בנעורים, בבגרות, אי אפשר לפספס אותו. כשהוא נפטר היה לכולם שברון לב, ההרגשה היתה כמו פרידה מעצמנו. אני ממש זוכרת את הרגע בנעורים שראיתי את הקליפ של 'כל אחד רוצה להית זמר' עם הכריזמה שבוקעת שם, משהו שלא ניתן לעמוד בפניו, ומובן ש'עטור מצחך' הוא אחד השירים הכי יפים בעברית בכל הזמנים, אם לא היפה ביותר בעיניי.

"הייתי שומעת עם אחותי הקטנה את אלבום שירי הילדים שלו, ובמחזמר הזה אני מבצעת כמה מהשירים הכי יפים שלו כמו 'הימים הארוכים העצובים', ו'אולי צריך לתת לזה עוד זמן'".

לצד המוזיקה המקורית שלה, המבר כבר עברה את טבילת האש על הבמה במחזמר "הלהקה" של התיאטרון הארצי המבוסס על סרטו המיתולוגי של אבי נשר, שבו היא מגלמת את דמותה של מיקי. היא מפלרטטת עם קלאסיקות ישראליות, ונדמה שהתפקיד במחזמר החדש הוא המשך ישיר וטבעי עבורה.

"זה קטע שאני עושה דברים מאוד  ישראליים. גם 'הלהקה' וגם אריק נוגעים במהות הישראלית, בלהקות הצבאיות, בתרבות, עם השירים הכי יפים שיש, ואני נמסה מול זה. אני ניגשת לשירים נורא בזהירות, להבין איך אני נותנת לו מקום אחר, כי לעשות את זה כמו אריק אף אחד לא יכול. מי שיבוא למחזמר יבין כמה הוא רלוונטי, כל משפט של אריק זורק אותך למה שקורה עכשיו וזה ממוטט ומדהים".

עולם המשחק זה משהו שתמיד היה שם בשבילך?

"דווקא התחלתי מזה. כילדה הייתי בחוג תיאטרון במתנ"ס, שיחקתי את דורותי ב'הקוסם מארץ עוץ', השתתפתי בהצגות ילדים ובמחזמר בגיל 8. במקביל תמיד כתבתי, אבל זה היה הניצוץ הראשון. במוזיקה אני מרגישה הכי ממומשת, לכתוב את השירים שלי ולשיר אותם, אבל במחזמר, כמוזיקאית, אני צוללת לעולם של טקסטים ושמה את המילים של מישהו אחר אצלי בפה, וזה מרענן ומרגש להיות חלק מקבוצה ולבנות משהו יחד".

עם פרוץ המלחמה הפך שירה "פעם את לילה" לסוג של המנון, כשהפך לשיר המלווה את קמפיין ערוץ 12 שקרא לכל אזרחי ישראל להניף בגאווה את דגל המדינה, מעמד חדש שזכה לו השיר, שנטען כמו שירים רבים במשמעות חדשה. "כשהתחילה המלחמה, הדבר הראשון שעשיתי היה ללכת לשיר איפה שאני יכולה, מהבוקר עד הלילה. שרתי כל יום, כל היום, הרגשתי כאילו אני מקבלת חיבוק לתוך החיבוק שאני נותנת להם. בתוך השבר שגם אני הייתי בו זה היה מטלטל מכל הבחינות ששיר שכתבתי על משהו אחר לגמרי פתאום קיבל האנשה ומדבר על הארץ, וזה היה מאוד מרגש".

הצלחת לכתוב במלחמה?

"בפברואר הוצאנו את 'נגן לי' כסינגל עם קליפ, שאותו היינו אמורים לצלם ב־8 באוקטובר, שיר שהיה באלבום שהוצאתי ארבעה חודשים לפני 7 באוקטובר. שיר שמדבר על הגעגוע, שמתחבר לתקופה שבה כולנו נפרדנו ממשהו, גם אובדן פיזי של מוות וגם אובדן של משהו בעצמנו. הוצאתי לאחרונה את 'מדבר', סנונית מתוך אלבום חדש שיראה אור בקרוב, עם שירים שכתבתי בזמן המלחמה, למרות שאני מרגישה שגם שירים מהאלבום הקודם שלי מחוברים לתקופה".