מתוך הקליפ של זמר הקאנטרי ג'יימס אברט. צילום: יוטיוב

מחקר קובע: אם אתם אוהבים את סגנון המוזיקה הזה - סימן שאתם אנשים מאושרים יותר

מחקר חדש של חברת Tebra ביקש לבחון את הקשר בין מוזיקה לבריאות הנפש, כשהוא מציג תובנות על האמנים, הז'אנרים והיתרונות של מוזיקה לשיפור הרווחה הנפשית • במסגרת המחקר נבחן מדד הערך הרגשי שהיא מעוררת בנו

[object Object]

מוזיקה היא הרבה יותר מבידור - היא חבל הצלה לבריאות הנפש. הצלילים הנכונים יכולים לשפר מצב רוח, להפחית לחץ ולספק תמיכה רגשית כששילוב מוזיקה בחיי היומיום יכול לשמש כתרופה חזקה לנפש ולנשמה.

מחקר חדש של חברת Tebra, המפתחת תוכנות עבור סקטור הבריאות, ביקש לבחון את הקשר החזק בין מוזיקה לבריאות הנפש, כשהוא מציג תובנות על האמנים, הז'אנרים והיתרונות של מוזיקה לשיפור הרווחה הנפשית. באמצעות סקר של יותר מ-1,000 נבחנים וניתוח של 68 אלף שירים מתוך פלייליסטים בספוטיפיי, המחקר הראה אלו סוגי מוזיקה מספקים נחמה בתקופות קשות - כשהוא מסביר את השפעות הז'אנרים השונים על בריאות הנפש.

מוזיקת קאנטרי נמצאה כסגנון המוביל לשיפור בריאות הנפש. ג'וני קאש, צילום: GettyImages

החוקרים מצאו כי מוזיקת קאנטרי יותר מכל הז'אנרים האחרים שנחקרו הובילה לשיפור בריאות הנפש בזכות היכולת שלה לספר סיפורים ולבטא רגשות באופן אותנטי. באמצעות התמקדות בנושאים אוניברסליים של חוסן, אהבה ואובדן, הז'אנר מספק נחמה ושחרור רגשי, מה שהופך אותו לבחירה מועדפת לשיפור הרווחה הנפשית. טיילור סוויפט - שאמנם היום הסגנון המוזיקלי שלה אינו נחשב יותר כ"קאנטרי טהור" אלא משלב גם אלמנטים של פופ - החלה את דרכה בז'אנר הקאנטרי, ונבחרה כאמנית המובילה שעוזרת לאנשים לעבור תקופות קשות.

כיצד בוצע המחקר?

במסגרת המחקר נבחן מדד ה-Valence (מדד ה"ערך הרגשי") בפלייליסטים. Valence הוא מושג מתחום הפסיכולוגיה והניתוח המוזיקלי שמתאר את הרמה הרגשית או התחושה הכללית שמוזיקה מעוררת. במילים פשוטות, מדובר במדד שמציין אם שיר מסוים מעביר תחושות חיוביות (שמחה, אופטימיות) או שליליות (עצב, מלנכוליה).

טיילור סוויפט, צילום: Gettyimages

ערך גבוה של Valence מצביע על מוזיקה שמעוררת תחושות חיוביות כמו שמחה, התלהבות או אושר, ומאפיין לרוב שירים עם קצב מהיר, מנגינות קלילות ומילים שמחות - שנוטים לקבל ציון גבוה. לעומת זאת, ערך נמוך של Valence מצביע על מוזיקה שמעוררת תחושות שליליות או רציניות כמו עצב, מלנכוליה או נוסטלגיה.

בפלטפורמות כמו ספוטיפיי, ה-Valence מחושב באמצעות אלגוריתמים שמנתחים תכונות מוזיקליות כמו סולם (major/minor), קצב, מנגינה ומבנה השיר. הערך נע בין 0 (אווירה עצובה מאוד) ל-1 (אווירה שמחה מאוד).

במחקר נמצא כי מוזיקה בפלייליסטים ממוצעים כללה בדרך כלל מדד רגשי (Valence) ממוצע נמוך או ניטרלי של 0.432, מה שמעיד על כך שהשירים הללו נוטים להעביר אווירה מלנכולית או רצינית. אווירה זו עשויה לעורר תחושות של התבוננות פנימית או עומק רגשי עדין. קצב השירים הממוצע עמד על 123 פעימות לדקה (BPM) שהוא קצב בינוני מהיר המספק תחושה חיה ואנרגטית לפלייליסטים.

בפלייליסטים לבריאות הנפש של ספוטיפיי ניתן למצוא שמות כמו בילי אייליש, צילום: Gettyimages

ברשימת האמנים המובילים באותם הפלייליסטים ניתן היה למצוא שמות דוגמת מלאני מרטינז, דרייק ובילי אייליש לצד להקות דוגמת הביטלס, לד זפלין ופינק פלויד, ושירים דוגמת "The Night We Met" של להקת הרוק Lord Huron ו-"Lovely" של בילי אייליש וחאליד.

אוהבי מוזיקת קאנטרי ורגאיי דיווחו על רווחה נפשית גבוהה במיוחד, כאשר 52 אחוזים מהמאזינים לכל אחד מהז'אנרים ציינו מצב נפשי טוב. לעומת זאת, אוהבי מוזיקה אלטרנטיבית או אינדי (30 אחוזים) ומטאל כבד (28 אחוזים) דיווחו על רמות בריאות נפשית נמוכות יחסית.

עוד עלה מן המחקר כי מוזיקת פופ ורוק נמצאו כיעילות ביותר בהרגעת חרדה, עם 33 אחוזים ו-36 אחוזים מהמשיבים שהעדיפו אותן בהתאמה ומעל עשרה אחוזים שהצביעו על מוזיקת דאנס אלקטרונית כמסייעת בטיפול בעצב. יתרונות נוספים שצוינו במחקר היו הורדת מדד הלחץ, שיפור בשינה, עלייה ברמות האנרגיה, סיפוק תחושת נחמה וסיוע במיקוד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו