לא כל יום קורה ששני גופים רשמיים ממלכתיים יוצאים בחילופי האשמות זה נגד זה בפומבי. עם זאת, כנראה שהנושא הבוער של מחירי הדיור הנוסקים בישראל הצליח הפעם "להוציא משלוותם" את בנק ישראל ורשות מקרקעי ישראל, שבתחילת השבוע הפנו אצבע מאשימה אחד כלפי השנה בשאלה מי אחראי להתייקרות הדיור בישראל בשנים האחרונות.
עליית מחירי הקרקעות במכרזי רמ"יעוד הוסיפו ברמ"י: "יש לזכור כי השנה האחרונה הייתה שנת שיא בשווק יחידות דיור ברחבי הארץ, בה שווקו מעל 100,000 יח"ד. הרשות תעשה כל מאמץ כדי להגדיל את השווקים להקיפים גדולים יותר לצד צעדים נוספים שנקטה המדינה לצמצום שוק המשקיעים ולעידוד רכישה של זוגות צעירים במסגרת תכנית ״מחיר מטרה. יש לזכור כי רמ״י פועלת לפי חוק בשיטת המכרזים הפומביים".
עו"ד דודו קוכמן, מזכ"ל האיחוד החקלאי, הגיב לדו"ח היציבות הפיננסית ואמר כי "מדובר בעוד דו"ח שממנו משתמע כי המינהל לא עושה את תפקידו ומהווה גורם מרכזי בעליית יוקר המחיה ובעליית מחירי הדיור". לדבריו, "רמ"י יוצרת מניפולציות שגורמות לעליית מחירים, נותנים הנחיות לקביעת שומה, כאלו שסותרות את כללי עבודת השמאות ואלו גורמים לעלית מחירי הקרקע מה שמביא בהכרח לעלית מחירי הדיור".
ב"נדל"ן היום"
עוד הוסיף השר באותו מעמד כי "צריך לחשוב פעמיים לפני שניגשים למכרזים, בעיקר מכרזי מחיר מטרה... שיא השיווקים ב-2021 שיגיע ל-85 אלף יחידות דיור והתוכניות למספר דומה ב-2022, כמו גם תחילת פרויקט מחיר מטרה, יובילו לכך שלא כל מחיר לקרקע הוא כדאי ורלוונטי. אני מציע ומבקש מהקבלנים לחשוב פעמיים לפני שהם כותבים מספר במכרזי הקרקע".