לפעמים הפתרון נמצא מתחת לאף: מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנכתב לבקשתה של ח"כ מיכל שיר-סגמן, חושף נתון מקומם ביותר - 7,271 מבנים שאינם ראויים לשימוש ולמגורים עדיין מקבלים פטור מארנונה.
מדובר על שטח כולל של לפחות 1,464,000 מ"ר שאינו מנוצל למגורים או לייעוד אחר, ובעלי הנכסים, כאמור, ממשיכים ליהנות מפטור גורף מתשלום ארנונה - הטבה שכמובן לא מעודדת אותם, בלשון המעטה, להשביח את הנכס או למכרו. יש לציין, שהעיר חיפה ניצבת במקום הראשון מבחינת ה"פילים הלבנים", קרי הנכסים הנטושים שנמצאים בתחומה.
לפי מסמך הממ"מ, שנכתב ע"י מתן שחק, מדובר במבנים ששימשו בעברם כמבני מגורים, מסחר ותעשייה. חלקם אינם בשימוש במשך זמן רב, והם עומדים נטושים ומוזנחים ומהווים מפגע סביבתי, תברואתי, בטיחותי וחברתי. על מנת לתמרץ את השמשת המבנים האלו, כחלק מההתמודדות עם מצוקת הדיור, וכדי למנוע הפיכתם למטרד וסכנה לציבור, בשנת 2012 תוקנה פקודת העיריות ובשנת 2020 תוקנו צווי המועצות המקומיות, ועודכנו הכללים להטלת ארנונה על נכס שנהרס או ניזוק במידה שאינו ראוי לשימוש. נכסים אלו, שלפני התיקון היו פטורים לצמיתות מתשלום ארנונה, חויבו בעקבות התיקונים בתשלום ארנונה לתקופה כמפורט להלן:
• התקופה הראשונה: פטור מלא מתשלום ארנונה למשך שלוש שנים.
• התקופה השנייה: תשלום ארנונה מזערי למשך חמש שנים.
• תקופה שלישית: פטור מתשלום ארנונה לתקופה בלתי מוגבלת וללא סייג.
סוף לחגיגה? החוק שמבקש להגביל את תקופת הפטור
באוקטובר 2021 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס הצעת חוק לתיקון או ניזוק), הצעת חוק פרטית שיזמו חברי הכנסת מיכל שיר סגמן ובועז טופורובסקי. לפי הצעת החוק, תקופת הפטור הראשונה תקוצר לשנתיים, ולאחריה בעליו של מבנה הרוס או נטוש יחויב בארנונה על פי סיווגו - תעסוקה או מגורים.
למרות שהונחה לפני כ-3 חודשים על שולחנה של הכנסת, הממשלה טרם הרימה את הכפפה ודנה בהצעת החוק.
“נתוני הדו”ח מקוממים", ציינה ח"כ מיכל שיר, המכהנת גם כיו"ר הוועדה לזכויות הילד. "בזמן שמצוקת הדיור בישראל רק הולכת ומחריפה, ומחירי הדירות מרקיעים שחקים, קיימים בישראל מעל 1,140,000 מ”ר של מבנים נטושים המקבלים פטור מארנונה. הפטור מעודד את בעלי הנכסים להשאיר את המבנים ריקים ומוזנחים ובכך לחסוך עלויות ולקטוף תשואות עתידיות".
עוד הוסיפה ח"כ שיר: "הצעת החוק שהגשתי מבקשת לבטל את הפטור הגורף מארנונה. הרחבת שוק הדיור בישראל הוא צורך לאומי, ועלינו לפעול בהתאם. המהלך שאני מובילה צפוי להכניס עשרות אלפי יחידות דיור לשוק הדיור ויקרב את אזרחי ישראל עוד צעד אחד בדרך לחלום לרכישת דירה".
היכן הפיקוח? מחוזות חיפה והמרכז מובילים במס' המבנים הנטושים
בדו"ח הממ"מ מציינים כי נכון לשנת 2020, היו ברשויות המקומיות בישראל (ללא מועצות אזוריות וללא העיר תל אביב) לפחות 7,271 נכסים לא ראויים לשימוש הפטורים מארנונה, בשטח כולל של לפחות 1,464,000 מ"ר. מהם, כ-5,160 נכסים הם בייעוד מגורים (71% ממספר הנכסים הפטורים מארנונה), ושטחם כ-609 אלף מ"ר (כ-42% משטח כלל הנכסים הפטורים); וכ-2,111 נכסים שאינם למגורים (מסחר, רוב הנכסים הפטורים הם נכסים למגורים תעשיה וכדומה), בשטח כולל של כ-855 אלף מ"ר. כלומר, שמבחינת מספר הנכסים (71%), אך בבחינת שטח הנכסים, רוב השטח של הנכסים הפטורים הוא לא למגורים (58%).
פילוח הנתונים לפי מחוז מעלה כי במחוז חיפה נמצא המספר הגדול ביותר של נכסים לא ראויים לשימוש הפטורים מארנונה: 3,175 נכסים בשטח כולל של כ-438 אלף מ"ר, שהם 44% מכלל הנכסים הפטורים, ו-30% מהשטח הכולל של הנכסים הפטורים. 23% מהנכסים הפטורים הם במחוז מרכז, 12% במחוזות ירושלים ויהודה ושומרון יחד, 8% במחוז דרום, 7% במחוז תל אביב, וכ-6% במחוז צפון.
שיעור הנכסים למגורים שאינם ראויים לשימוש ופטורים מארנונה מתוך כלל הנכסים הפטורים, הוא גדול יחסית במחוזות תל אביב (80%), מרכז (79%) וצפון (78%). שיעור זה נמוך יותר במחוזות חיפה (65%), ירושלים ויהודה ושומרון יחד (60%), והדרום (51%).
כאשר בוחנים את התפלגות שטחי הנכסים הפטורים לפי מחוז עולה כי 30% משטחי הנכסים הם במחוז חיפה, 28% במחוז מרכז, 18% במחוזות ירושלים ויו"ש יחד, 11% במחוז דרום, 7% במחוז צפון, ו-6% במחוז תל אביב.
שיעור שטחי הנכסים למגורים הפטורים מארנונה מסך שטחי הנכסים הפטורים במחוז, הוא הגדול ביותר במחוז חיפה (65%), 52% במחוז תל אביב, 37% במחוז המרכז, 38% במחוז צפון, 22% במחוז דרום, ו-20% במחוזות ירושלים ויו"ש יחד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו