איחוד רשויות מקומיות:מתי סוף סוף נתייעל ?

בשנת 2016 הדליף לי שר הפנים דאז, אריה דרעי, סקופ - תוכנית ממשלתית לאיחוד של שש הקריות הסמוכות לחיפה לעיר אחת בת 300 אלף תושבים בשם "מלכת הקריות". שמונה שנים אחרי מפרסם שר הפנים הנוכחי, משה ארבל, תוכנית זהה במיקום גיאוגרפי אחר - איחוד בבקעת אונו בין הרשויות גבעת שמואל, קריית אונו וגני תקווה. ומה יקרה שמונה שנים מהיום? נכון - שר פנים חדש שידבר כנראה על איחוד חדש, שגם הוא לא יקרה.

בישראל יש 257 רשויות - 77 עיריות, 124 מועצות מקומיות ו-56 מועצות אזוריות - מספר מנופח שהקטנתו תביא לחיסכון תקציבי של כמה עשרות מיליארדים בתקציב המדינה. לראשי הרשויות יש 294 סגנים בשכר עתק ובנוסף צריך לשלם גם למנכ"ל, גזבר, לשכות, נהגים, יועצים, דוברים ועוד מאות בעלי תפקידים. לשם המחשה - בדנמרק היו 270 רשויות מקומיות שהצטמצמו ל־90 בלבד וביפן הורידו את מספר הרשויות המקומיות ביותר מחצי בתוך כמה שנים.

גל איחוד הרשויות הקודם נעשה בשנת 2003 ובקרב היישובים היהודיים שצלחו את השינוי - על רקע שורת כשלונות בניסיונות איחוד במגזר הערבי - נמצאו רק יישובים קטנים כמו יהוד-מונוסון וקדימה-צורן שחיברו ערים קטנות שאינן עולות על 30 אלף תושבים. הדוגמא הבולטת ביותר לניסיון כושל של איחוד רשויות גדולות הוא זה של תל אביב ובת ים שיצא לדרך בשנת 2017 בקול תרועה רמה ובוטל ב־2021 על ידי השר דרעי.

כיום עומדים על הפרק שמונה איחודי רשויות ברחבי הארץ, ומה שהצית סערה היה כתב המינוי שניתן לאחרונה לוועדה הגאוגרפית, הכולל את בחינת איחוד הרשויות בבקעת אונו.

המרכז לשלטון מקומי כבר גינה בתוקף את המהלך וכעת חברו גם שלושת ראשי הרשויות ובמכתב משותף ששלחו לשר הפנים הפצירו בו: "עצור את התהליך לאלתר - מדובר בטעות חמורה שתוביל לפגיעה קריטית בשירות לתושבים. אנו מבקשים לקבל באופן מיידי את עבודת המטה שנעשתה בענייננו".

"החלטה מנותקת מהשטח"

לטענת ראשי הערים, ההחלטה על הקמת ועדה לבחינת איחוד רשויות התקבלה בחוסר שקיפות מוחלט, מעל ראשי התושבים וללא התראה מוקדמת, תוך התעלמות מוחלטת מהניסיון הכושל בעבר. "האיחוד המוצע הינו טעות חמורה שיש בה כדי לפגוע באיכות חייהם של יותר ממאה אלף תושבים", כתבו ראשי הערים לשר הפנים ארבל, "הפגיעה תהיה במגוון רחב של היבטים ובהם פגיעה קריטית בשירות לתושב, אובדן הזהות הקהילתית של כל עיר ופגיעה בתכנון ארוך טווח על פי תוכניות המתאר של הערים, שכן כל רשות נמצאת בשלב התפתחות שונה ובעלת חזון עירוני ייחודי. לא ייתכן שנשמע לראשונה על פרסום כתב המינוי לבחינת איחוד הרשויות דרך אמצעי התקשורת, ומבלי שניתנה לראשי הרשויות כל התראה מוקדמת, כמצופה משר הממונה על השלטון המקומי. בהתאם לכך, אנו מבקשים לקבל באופן מיידי את עבודת המטה שנעשתה בעניי הרשויות שלנו".

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני: "גבעת שמואל היא עיר משגשגת, שניצבת בצמרת הערים בישראל בחינוך, בגיוס לצה"ל, בהתנדבות ובעוד שורה ארוכה של מדדים. עיר שפועלת על פי חזון ברור ובהתאם לתוכנית מתאר, במסגרתה גדלה האוכלוסייה בעיר משנה לשנה וצפויה להכפיל את עצמה בתוך כעשור. מהלך שגוי של איחוד לא רק שיערער את מצבה הכלכלי האיתן ויפגע בתדמיתה ובצביונה הייחודי, אלא גם יפגע בתושבים עצמם ובעשרות אלפי משפחות נוספות, שתכננו את עתידן ואת מגוריהן בעיר בשנים הקרובות".

ראש עיריית גני תקווה, ליזי דלריצ'ה, הוסיפה: "החלטת שר הפנים לבחון איחוד של גני תקווה עם קריית אונו וגבעת שמואל היא פזיזה, מנותקת מהשטח ולא מבוססת מקצועית. גני תקווה, עם דירוג סוציו-אקונומי 9, אינה זקוקה למהלך הזה, שאין לו שום יתרון כלכלי מוכח. איחודים הוכחו פעם אחר פעם ככישלון. במקום לחזק רשויות מתפקדות שמתמודדות בגבורה עם אתגרי המלחמה, השר בחר במהלך חד צדדי".

ראש עיריית קריית אונו, מיכל רוזנשיין: "החלטת שר הפנים דורשת בחינה מחדש. אין מדובר באיחוד בין רשות גדולה לרשות קטנה לשם שיפור השירות לתושבים, אלא בהחלטה שרירותית לאחד שלוש ערים, שכל אחת מהן הצטיינה בטיפול בתושביה הן במשבר הקורונה והן במלחמת חרבות ברזל".

בדרך לצפיפות שיא

במשרד הפנים הסבירו כי הספרות המחקרית והממצאים בנוגע לישראל, מראים שלעיתים קרובות רשויות מקומיות קטנות מוציאות אחוז ניכר מתקציבן על עלויות מנהליות, לא עומדות בסף מינימלי של מספר תושבים על מנת לספק שירותים מוניציפליים מסוימים, וכפועל יוצא עלולות לספק שירותים ברמה פחות נאותה לתושביהן ונזקקות לסיוע ממשלתי נרחב. "מטעמים אלו ואחרים" נמסר, "תוקנה לפני כעשרים שנה פקודת העיריות כך שניתן יהיה להקים רשות מקומית רק בהינתן היקף מינימלי של 10,000 תושבים (או 5,000 בנסיבות מיוחדות).

"לפיכך, איחודי רשויות מקומיות נבחנים ככלי מדיניות שעשוי למקסם את היתרונות לגודל של רשות מקומית ולהוביל לרמת שירות גבוהה יותר לתושב. לצד הרצון והצורך להבטיח רמת שירותים נאותה לתושבים, משרד הפנים רואה חשיבות רבה ביכולת ההשפעה המקומית של כל תושב על אופי היישוב שבו הוא מתגורר ובשמירה על ערכים קהילתיים. לכן, ועדת החקירה שתבחן את איחודי הרשויות תעשה זאת, בין היתר, מתוך ניסיון למצוא את האיזון של רמת שירותים נאותה לתושב, לצד יכולת השפעה וזהות מקומית, בניתוח כל מקרה לגופו".

שר הפנים משה ארבל, מדגיש כי "בחינת איחוד הרשויות, במקומות שבהם יתכן שהמהלך יתרום לשיפור איכות החיים והשירותים המוניציפאליים הניתנים לתושב, הינה מהלך מתבקש. בחינת האיחודים תנתח יתרון פוטנציאלי לגודל, חיסכון בהוצאות מנהלה, שיפור השירות לתושב, ואת יכולה העמידה האיתנה של הרשות. המהלך צפוי לחזק ולהדגיש את חשיבות ויכולת השלטון המקומי בישראל להשפיע על התושבים בחיי היומיום של כולנו".

האוכלוסייה העירונית בעולם חצתה את רף ה־50% מתוך כלל האוכלוסייה. אצלנו עומד שיעורה על 90%-80% כשישראל היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסין המהיר ביותר מבין המדינות המפותחות ואחת הצפופות ביותר. לפי ה־OECD עד 2040 נהפוך לצפופה ביותר. התייעלות? לא בבית ספרנו.

ראש עיריית גבעת שמואל, יוסי ברודני: "איחוד רשויות יפגע בתושבים עצמם ובעשרות אלפי משפחות שתכננו את עתידן ואת מגוריהן בה"

שר הפנים, משה ארבל: "מהלך של איחוד צפוי לחזק ולהדגיש את חשיבות השלטון המקומי ויכולתו להשפיע על התושבים בחיי היומיום של כולנו"