זעקת הצפון: "אין לנו תקווה, פשוט אין עם מי לדבר"

קצת יותר מתשעה חודשים למלחמה, ונתחיל ראשית במספרים: 150 אלף איש בצפון נותרו בטווח האש, 80 אלף עדיין עקורים ובהם 16,700 תלמידים, 40 אחוזים מהבתים במטולה נפגעו וכך גם רוב בתי קיבוץ מנרה. 104,679 דונם נשרפו, יותר מ־1,030 פגיעות נרשמו במבנים - מתוכם כמעט 70 אחוזים מבני מגורים ו־17 אחוזים מבני ציבור, זאת על פי נתונים עדכניים של מנהלת "אופק צפוני".

עד היום בחנו שמאי מס רכוש יותר מ־2000 מקרים אך מנועים מלהגיע ולאמוד נזק אמיתי מחשש לירי, וגם קבלני השיפוצים נמנעים מלהגיע למקום שצה"ל אוסר להיכנס אליו.

בדיקת נדל"ן היום מגלה שעד תחילת השבוע הנוכחי הוגשו 3,703 תביעות נזק למבנים ולרכוש ביישובי הצפון (מבנה - 2,183 תביעות. רכב - 733, חקלאות - 130, אחרים - 657).

להערכת רשות המיסים צפויות להתקבל עוד אלפי תביעות מתושבים מפונים שטרם חזרו לבתיהם.

חמשת היישובים שנפגעו בהם הכי הרבה בתים, מבנים ותשתיות ציבוריות הם קריית שמונה - עם 147 פגיעות, מנרה - עם 65 מבתי הקיבוץ שניזוקו באורח בינוני עד כבד ביותר (מתוך סך 130 מבני הקיבוץ שנפגעו), מטולה - 121 בתים, שלומי - 115 בתים, שמרביתם נפגעו קל, וערב אל־עראמשה, שבה ניזוקו 88 בתים. מידת הנזק לא ידועה במדוייק, כאמור בשל הקושי להגיע למקום.

המדינה שהזדרזה להרים את מינהלת "תקומה" מייד לאחר 7 באוקטובר צולעת משום מה בכל הקשור לשיקום הצפון. בעוד שבדרום הרימו מפגש מיידי כמעט עם קבלנים, בצפון אין שום הידברות עם חברות הבנייה הגדולות וגם קבלני השיפוצים נותרו ללא כוח אדם כדי להגיע ולבצע עבודות. "אנחנו מתחייבים לשקם את הצפון בתוך שלוש שנים, רק תנו לנו עובדים שאין לנו כרגע כדי לבצע את העבודה, פשוט כי לא סופרים אותנו", מצהיר ערן סיב, יו"ר קבלני השיפוצים.

"מציאות בלתי פתורה"

בדרום השקיעה מנהלת תקומה כמיליארד שקל לטובת מתן מענה לתקופת ביניים לקיבוצי העוטף, תוך שמירה על קצב התקדמות בנייה גבוה במסגרתו מוקמים כ־300 מבנים לקהילת בארי בחצרים, כ־180 מבנים לקהילת כפר עזה ברוחמה, כ־80 מבנים לקהילת כיסופים בעומר וכ־60 מבנים לקהילת חולית ברביבים. המטרה - לקדם את מעבר התושבים לקראת פתיחת שנת הלימודים בספטמבר. ובצפון - ספק גדול אם הילדים יחזרו ללימודים. לשם המחשה, כבר בתחילת נובמבר התקיימה פגישה מיוחדת עם נציגי המדינה ובה הציגו חברות בנייה גדולות מתווה לפיו כל אחת "תאמץ" קהילה בדרום ותבנה עבורה 100־200 יחידות דיור, אבל בצפון בינתיים איש לא מזעיק את החברות הללו.

לאחרונה פנה מבקר המדינה אל ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בהבהרה דחופה: "נדרשת הכרעתך במחלוקת שבין שר הביטחון לבין שר הפנים על מנת להביא לפתרון מיידי ולהבטיח שבידי המדינה תהיה תוכנית ישימה למתן מענה לאוכלוסייה מתפנה. המציאות הבלתי פתורה המתקיימת כתשעה חודשים לאחר פרוץ המלחמה, בתקופה שבה רבבות תושבים משני חבלי הארץ (ובפרט מהצפון – נכון לעת הזו) שוהים מחוץ לביתם, וכשבפתח עומדת אפשרות למערכה כוללת בצפון, שיתכן ותחייב פינוי נוסף – היא בלתי מתקבלת על הדעת".

זכורה הפרשה המביכה שבמהלכה נבלם מינויו של אבי כהן סקלי, מנכ"ל של כמה משרדי ממשלה, לפרויקטור הצפון לאחר שכבר התבשר על המינוי והחל לעבוד. ברקע, כך פורסם, היו לחצים על מקורבי ראש הממשלה ומשפחתו לעצור את המינוי לטובת מישהו "בעל נאמנות" רבה יותר.

בכך לא הסתיימה הסאגה, משום ששבועיים לאחר שנבחר במקומו לתפקיד אלוף (במיל') אליעזר (צ'ייני) מרום, לשעבר מפקד חיל הים, התברר כי רה"מ נתניהו אינו רשאי למנותו בשל ניגוד עניינים, והנושא יובא שוב לאישור הממשלה. בכל מקרה, כבודו של מרום במקומו מונח אבל הקשר בינו לבין בנייה ותשתיות קלוש, לכאורה, ולמשימה כזו דרוש "בולדוזר תשתיות ובירוקרטיה".

רק בסוף מאי אושרה בממשלה התוכנית לשיקום הצפון, בהשקעה של שישה מיליארד וחצי שקלים, ששלושה מתוכם יוקדשו לטווח המיידי. הצעת המחליטים מחולקת לשני חלקים, כאשר בחלקה הראשון פתרונות לטובת תושבי הצפון המפונים, ובחלקה השני לטובת שיקום רב תחומי. עוד נקבע בהחלטה כי יינתן סיוע לצרכים השוטפים של הרשויות בסכום של יותר ממאתיים מיליון שקל, בעקבות המלחמה.

בטווח הקרוב תעסוק התוכנית בהגברת הוודאות לתושבי האזור, סיוע בשמירה על ביטחון היישובים המאוימים וחיזוק הביטחון התעסוקתי. לטווח הרחוק לא נקבעו עדיין יעדים במדויק, אולם בין הנושאים שעל הפרק: חיזוק ענף התיירות בצפון, הקמת אוניברסיטה בקריית שמונה וחיזוק עסקים ומפעלים. וכמובן רכבת לקריית שמונה, במסגרת תוכניתה הראוותנית של השרה מירי רגב.

"תעירו את הממשלה"

לא נשכח שגם חיפה מתכוננת למלחמה, והיערכות החירום של העירייה גובשה על ידי אגף הביטחון העירוני לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה. במסגרת היערכות זו חולקה העיר לשישה חבלים שכל אחד מהם ינוהל בשעת חירום באופן עצמאי על ידי צוותים מקצועיים המורכבים מכוח חילוץ של פיקוד העורף, משטרת ישראל, אגפים ביצועיים בעירייה ונציגי מערכת הרווחה, פניות ציבור ואנשי מקצוע נוספים. ניהול העיר יתבצע מהמרכז העירוני לניהול משברים (מנ"מ) המתוכנן לתת מענה לתרחישי מלחמה שונים ולהבטיח את יכולת העירייה להמשיך ולספק שירותים גם בתנאי משבר. העירייה כבר שדרגה מקלטים ולראשונה בתולדות העיר סייעה בהשמשת עשרות מקלטים פרטיים שהיו נטושים במשך שנים והם ערוכים כיום ומוכנים לשימוש.

האם כל זה מספיק? בהחלט לא. בהיבט האזרחי - ככה לא צריך להיראות שיקום, ואין מתאים מאביחי שטרן, ראש עיריית קרית שמונה, שמסכם את המצב העגום: "תשעה חודשים חלפו מאז שניתנה ההוראה על פינוי העיר ושום דבר לא זז. המצב היום אף גרוע בהרבה מהיום שבו עזבנו את קריית שמונה. אין אופק, אין תקווה, פשוט אין עם מי לדבר. אולי שמישהו יעיר את הממשלה ויעדכן את החברים בה שאנשים בצפון איבדו את פרנסתם, את העסק שהקימו בעשר אצבעות, שהילדים שלנו לא לומדים כמו שצריך, שאין מספיק מורים, אין מספיק עובדים סוציאלים ואין מספיק מדריכי נוער שידריך ויכוון את בני הנוער שלנו בגיל ובתקופה הכי משמעותית עבורם. הסיוע שהובטח והתוכניות הגרנדיוזיות נשארו על הנייר".

מרשות המיסים נמסר: "הרשות מגויסת למאמץ ונותנת מענה מקיף לתושבי הצפון הן עבור הפגיעות הישירות ברכושם והן לפיצוי עבור הנזקים העקיפים. עובדי קרן הפיצויים פועלים בשטח מתוך תחושת שליחות, תחת סיכון ממשי, בכפיפות להנחיות הצבא. נציגי הקרן הפועלים משלושה מוקדים אזוריים בצפון ועומדים בקשר רציף עם אופק צפוני והמועצות המקומיות בכדי לתת את המענה המיטבי והמהיר ביותר בהתאם לנדרש".