יהלום לפני ליטוש: השכונה הותיקה בבאר שבע מגלה פוטנציאל עצום

שכונה ג’ בבאר שבע, שכונה בת למעלה מ-70 שנה שקלטה עולים מכל העדות בשנותיה הראשונות של המדינה, סבלה במשך עשרות שנים מדימוי נמוך בקרב הציבור בעיר ובכלל. זאת, על אף מיקומה הנחשק, בסמיכות לאחת האוניברסיטאות הנחשבות בארץ ומוסדות אקדמיים נוספים, בית החולים מהמתקדמים בישראל סורוקה, וכן פארק ההייטק והחדשנות גב-ים נגב הממוקם צפונית לשכונה ומאכלס למעלה מ-80 חברות טכנולוגיות מהמתקדמות בישראל ובעולם כולו. עד לאחרונה, השכונה משכה בעיקר אוכלוסיות משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות וסטודנטים המחפשים דירה זולה לתקופת לימודיהם בלבד, ולא מתכננים להישאר לגור בעיר לאחר מכן.

אולם, בעקבות צעדים מחוללי שינוי שנעשו בשנים האחרונות מצד העירייה והמדינה – נצפית התעניינות גוברת והולכת מצד יזמים ומשקיעים שמזהים את הפוטנציאל העצום הגלום בשכונה, מהסיבות שהוזכרו מעלה, אשר מצטרפות לתוכניות התחדשות עירונית פורצות דרך בשכונה להקמת אלפי דירות חדשות, לצד תמיכה אקטיבית של העירייה בקידומן, הכוללת בין היתר השקעה של עשרות מיליוני שקלים לחידוש תשתיות, הקמת פארקים ציבוריים ועוד.

באמצעות התנאים הללו, צופים המשקיעים והיזמים כי השכונה הוותיקה תהפוך לאטרקטיבית גם בעיני זוגות צעירים שיחפשו מגורים בבניין חדש ומודרני במחירים נוחים ואף תמשוך אליה רופאים, חוקרים ועובדי הייטק שיחפשו לעבוד בקרבת מקום מגוריהם.

חדשנות יוצרת פוטנציאל

ההכרזה של עיריית באר שבע לפני מספר שנים על שכונה ג' כרובע החדשנות של העיר, אשר כולל כאמור את פארק ההייטק גב-ים נגב, הדגישה גם היא את הפוטנציאל האדיר של האזור. פארק ההייטק מאכלס למעלה מ-80 חברות הייטק וסייבר, חממות וסטרטאפים מובילים. בנוסף, בפארק גם פועל בית הספר למקצועות המחשב וההגנה בסייבר של צה"ל שנפתח לפני כשנתיים.

בין החברות הפעילות בפארק ניתן למצוא את מיקרוסופט, אורקל, אי.בי.אם, אינטל, דל, טאבולה ועוד. בחברות השונות מועסקים כ-3,000 עובדים, כאשר 82% מהם הם תושבי הנגב. עם סיום הקמתו, הפארק צפוי לכלול כ-200,000 מ"ר, בהם יועסקו כ-10,000 עובדים בחברות ההייטק המובילות בארץ ובעולם. בנוסף, בשנה הבאה יסתיימו העבודות להקמת קריית התקשוב של צה"ל, שתהווה עוגן משמעותי ותוספת חסרת תקדים לפעילות ההייטק והטכנולוגיה בעולם כולו.

בפרויקט שותפות חברות גב-ים, עיריית באר שבע ואוניברסיטת בן גוריון. שילוב זה של החברות הטכנולוגיות המובילות בעולם, האקדמיה, הרשות המקומית והמגזר העסקי יוצר אקו-סיסטם ייחודי וחדשני. זו אולי הסיבה שהפארק לא נפגע במהלך משבר ההייטק העולמי האחרון.

רובע החדשנות שהוקם סביב אותו אקו-סיסטם רעיוני וגאוגרפי מהווה מודל אורבני בו מוסדות, חברות טכנולוגיות ומיזמי סטארט-אפ שוכנים בסמיכות גיאוגרפית, והמפגש ביניהם מעורר ויוצר חדשנות מקורית ופורצת דרך. בבאר שבע, הרובע משתרע על שטח קטן יחסית של 2,700 דונם, הכולל שלושה עוגנים מרכזיים של ידע, טכנולוגיה וחדשנות: בית החולים סורוקה, האוניברסיטה והפארק עם מרכז התקשוב. מאגר ידע וטכנולוגיה זה עוצמתי במיוחד.

הרובע הגדיר לעצמו שלושה תחומים מרכזיים: הראשון הוא הסייבר, השני הוא בריאות דיגיטלית, שמתחבר הן לסורוקה והן לאוניברסיטת בן גוריון, והשלישי הוא "דזרטק" – תחום העוסק בסוגיות הקשורות לאקלים ואנרגיה באזור מדברי ופיתוח טכנולוגיות רלוונטיות.

גם בעולם מכירים בפוטנציאל של רובע החדשנות: בכתבה שפורסמה ב- Financial times הבריטי הוכרזה באר שבע כבירת הסייבר של ישראל. בכתבה צוין כי "באמצעות הצבת אנשי הסייבר המוכשרים של הצבא בשכנות קרובה לחברות עסקיות ולחוקרים באוניברסיטת בן-גוריון, מקווה הממשלה ליצור אינטראקציה בין כמה מהמוחות הטובים במדינה".

חדשנות והתחדשות

בשנים האחרונות השקיעה עיריית באר שבע עשרות מיליוני שקלים בחידוש תשתיות השכונה ובהקמת גינות ציבוריות ופארק ירוק. במקביל, מינהל ההנדסה הוביל גיבוש מסמך מדיניות המאפשר ומעודד יזמים לבנות למגורים תוך הקלות וניצול מקסימלי של פוטנציאל הבנייה. כיום יש בשכונה כ-3,700 יחידות דיור, ובמסגרת התוכנית תתאפשר תוספת של כ-6,200 יחידות דיור נוספות. כמו כן, התוכניות יאושרו על ידי הוועדה המקומית ולא המחוזית, מה שיקצר את זמני התהליכים.

סגן וממלא מקום ראש העיר ויו"ר הוועדה המקומית, שלומי נומה, מסר: "העירייה שמה לה כמטרה לחזק ולחדש את שכונה ג', על ידי יצירת סביבת מגורים טובה שתמשוך אוכלוסיות חזקות חזרה למרכז העיר, תוך שמירה על תושביה הקיימים. התוכנית מציעה לשמור על תמהיל דירות ומבנים שיאפשר חיים למגוון רחב של תושבים ממעמדות שונים ובשלבי חיים שונים. התוכנית צפויה לתרום רבות לעיר ומהווה המשך ישיר של תוכנית המתאר הכוללנית, אשר מכוונת את הפיתוח העתידי של העיר לפנים העיר ולהתחדשות עירונית".

הבנייה החדשה בשכונה תהיה מגוונת ותתבסס על בנייה מרקמית. בחלק מהרחובות תותר בנייה גבוהה עד 30 קומות (בצירים הראשיים המקיפים את השכונה) המשולבת בבנייה מרקמית. כמו כן, בחלק ממתחמי הפינוי-בינוי תותר בנייה מרקמית משולבת בבנייה גבוהה של עד 17 קומות, וישולבו בהם שטחי תעסוקה, מסחר ומבנים לטובת הציבור.

מהנדסת העיר, תמר פוריה, מציינת: "מטרת התוכנית היא להפוך את שכונה ג' לשכונה בעלת מאפיינים עירוניים אינטנסיביים, הכוללת מגורים, מוקדי תרבות ופנאי. מדובר בהליך שיביא לשינוי בדימוי השכונה ולמיתוגה מחדש במערך העירוני – כשכונת מגורים מגוונת, נגישה, מקיימת ואטרקטיבית בלב העיר. במסגרת התוכנית ניתן מענה לשדרוג המרחב הציבורי, יצירת היצע למגורים מגוונים ואיכותיים, התייחסות חברתית ופרוגרמתית לצרכי הציבור העתידיים ויצירת פתרונות תחבורתיים".

נדל”ן אטרקטיבי לתעשייה ומשרדים

לצד התפתחות פארק ההייטק והפעילות הטכנולוגית בעוגנים השונים בשכונה ג', גם תחומי תעסוקה ותעשייה אחרים הופכים לרלוונטיים בשכונה. אזור התעשייה בצפון, ברחובות האורגים, יהודה הנחתום ויהושע צורף, מתחדש בהשקעות של יזמים פרטיים. במקומם של מפעלים ושטחי תעשייה ישנים, קמים בנייני משרדים ושירותים אחרים חדשים. רחוב שדרות בן גוריון, החוצה את השכונה, שינה את פניו והפך לרחוב שוקק חיים, ירוק ומסודר.

יזמים רבים החלו מתעניינים במגרשים למסחר ותעסוקה בשכונה ג'. הסמיכות לתחנת הרכבת, בנוסף לאותם עוגנים השותפים לרובע החדשנות ולהייטק, מוסיפה לאטרקטיביות של השכונה לא רק למגורים, אלא גם לנדל"ן לתעסוקה, תעשייה ומסחר.

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע, מסכם: "אנחנו ממשיכים ליישם את התוכנית האסטרטגית לפיתוח באר שבע כמטרופולין מוביל בישראל, הכולל איכויות אורבניות בכל שכונותיו ומספק שירותים מתקדמים לתושבי העיר והאזור. שכונה ג' תהפוך לסיפור הצלחה. העוגנים הטכנולוגיים, הרפואיים והמחקריים, ההייטק, התעשיות הביטחוניות של צה"ל, והעניין בקרב יזמים ומשקיעים יהפכו את שכונת ג' לסיפור הצלחה לאומי ובינלאומי. היעד של 10,000 משרות בתחומי הטכנולוגיה בשנים הקרובות הוא בר השגה. שכונת ג' תהפוך לשכונה מודרנית ומעורבת שימושים ותהווה מוקד משיכה חזק למגורים, תעסוקה, תרבות ופנאי".

רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר שבע: "העוגנים הטכנולוגיים, הרפואיים והמחקריים, ההייטק, התעשיות הביטחוניות של צה"ל, והעניין בקרב יזמים ומשקיעים יהפכו את שכונת ג' לסיפור הצלחה לאומי ובינלאומי"

שלומי נומה, סגן וממלא מקום ראש העיר: “העירייה שמה לה כמטרה לחזק ולחדש את שכונה ג', על ידי יצירת סביבת מגורים טובה שתמשוך אוכלוסיות חזקות חזרה למרכז העיר, תוך שמירה על תושביה הקיימים"

תמר פוריה, מהנדסת העיר באר שבע: "מדובר בהליך שיביא לשינוי בדימוי שכונה ג' ולמיתוגה מחדש במערך העירוני – כשכונת מגורים מגוונת, נגישה, מקיימת ואטרקטיבית בלב העיר"

בירת הנגב מתחזקת בעוגנים לאומיים

צה”ל יורד לנגב

המעבר של צה"ל לנגב מתרחש כאן ועכשיו, כחלק מהפרויקט הלאומי להעברת בסיסי צה"ל לנגב. במסגרת פרויקט זה, הוקם בפארק ההיי-טק בבאר שבע המרכז הטכנולוגי החדש של אגף התקשוב בצה"ל. מרכז זה מאגד את כל פעילות טכנולוגיות ה-IT, התקשוב והסייבר של צה"ל בקמפוס טכנולוגי חדשני ומתקדם, המרושת בתשתיות תקשורת ומחשבים מהמתקדמות בעולם. במקום זה משרתים אלפי חיילים, נגדים וקצינים, ויוצרים יחד מוקד ידע וביצועים ברמה הגבוהה ביותר.

במקביל, עבודות ההקמה של קריית המודיעין, הנמצאת בסמוך לצומת שוקת, מתקדמות מאוד. הקריה החדשה תיבנה כקמפוס חכם עם תשתיות טכנולוגיות מתקדמות ותשתרע על שטח של למעלה מ-2,500 דונם, עם מעל ל-400,000 מ"ר בנוי. לקריית המודיעין יעברו כל יחידות העילית הטכנולוגיות של אגף המודיעין, כולל עשרות אלפי חיילים, נגדים ואנשי קבע. הקריה החדשה תהווה בסיס לפיזור אוכלוסין נכון יותר, ותסייע בהפיכת הנגב ומטרופולין באר שבע לאזור הביקוש החדש והמתפתח ביותר בישראל.

בנוסף להיותן מרכזי ידע וטכנולוגיה, קריות אלו ייצרו הזדמנויות כלכליות ותעסוקתיות חדשות לאזור הנגב. המעבר של צה"ל לנגב איננו רק שינוי גיאוגרפי, אלא מהלך אסטרטגי שמטרתו לפתח את האזור ולהפוך אותו למרכז טכנולוגי וביטחוני בעל חשיבות לאומית ובינלאומית. השילוב בין מתקני המודיעין המתקדמים, פארק ההיי-טק והמרכז הטכנולוגי של אגף התקשוב יספק חיזוק משמעותי לכלכלת האזור, ויקדם פיתוחים חדשניים בתחום הטכנולוגיה והסייבר. מהלך זה צפוי למשוך גם חברות הייטק נוספות, יזמים ומשקיעים, שיבינו את הפוטנציאל הגלום באזור זה. בכך, יתאפשר לנגב להציע מגוון רחב של אפשרויות תעסוקה, מחקר ופיתוח, אשר ימשיכו לבסס את מעמדה של באר שבע כמרכז טכנולוגי מוביל בישראל.

מרכז אזורי של התעשיות הביטחוניות

באר שבע כבר ביססה את מעמדה כבירת הסייבר של ישראל והאזור, אך במקביל היא הולכת והופכת למרכז אזורי גם של התעשיות הביטחוניות הישראליות. התעשיות הביטחוניות, שהן עוגן כלכלי וטכנולוגי בינלאומי, הבינו את החשיבות האסטרטגית של נוכחותן בבאר שבע, בקרבת בסיס התקשוב וקריית המודיעין.

חברת רפאל, שהייתה מחלוצות התעשיות הביטחוניות שהקימו שלוחת מחקר ופיתוח בבאר שבע כבר לפני כחמש שנים, מפעילה כיום שלוחה מתקדמת המעסיקה יותר מ-100 מהנדסות ומהנדסים מהעיר ומהסביבה. החברה מתכננת להרחיב את השלוחה הן מבחינת מספר העובדים המועסקים בה והן מבחינת השטח הפיזי באמצעות שכירת שטחים נוספים.

התעשייה האווירית תקים בבאר שבע מפעל חדש בהשקעה של יותר מ-100 מיליון שקלים, אשר צפוי להעסיק 500 עובדים. המפעל יהיה חלק מחטיבת אלתא של התעשייה האווירית, אשר עוסקת בפיתוח מערכות מכ"מים מוטסים, מערכות מודיעין על מטוסי משימה, מערכות לוחמה אלקטרונית, מערכות תקשורת ועוד.

חברת סיגמאביט, אחת מחברות הסייבר הראשונות שהוקמו בבאר שבע לפני כשמונה שנים, מעסיקה כיום כ-100 עובדים ומתמקדת בפיתוח מערכות מתקדמות בתחומי מודיעין, סייבר ומכ"ם. לצידה פועלת החממה הטכנולוגית של אלביט, מהחממות הראשונות שהוקמו בפארק ההיי-טק בבאר שבע. במסגרתה פעלו עד כה כ-20 סטארטאפים בתחומי ההייטק האזרחיים השונים, אשר יצרו שילוב מרתק בין טכנולוגיות צבאיות לאזרחיות. החממה ממשיכה את פעילותה במסגרת שותפות חדשה במרכז היזמות בבאר שבע.

בנוסף, אלביט מערכות נמצאת בשלבים מתקדמים לקראת אכלוס עתידי של המפעל המתקדם ברמת בקע. מפעל זה, אשר יהווה תחליף למפעל הקיים ברמת השרון, צפוי להעסיק מאות עובדים נוספים. הפתיחות וההשקעות בתעשיות הביטחוניות בבאר שבע מחזקות את מעמדה של העיר כמרכז לחדשנות, טכנולוגיה וביטחון. בכך, תורמות התעשיות הביטחוניות לא רק לכלכלה המקומית, אלא גם לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הטכנולוגית והביטחונית הבינלאומית.

בית החולים החדש

מקור נוסף לתעסוקה במטרופולין באר שבע הוא בית החולים הציבורי החדש בעיר, "המרכז הרפואי ע"ש פרס", שהממשלה אישרה לאחרונה את הקמתו. ההקמה והתפעול של בית החולים החדש בבאר שבע יבוצעו במודל משולב של קופות החולים מאוחדת ולאומית ובית החולים שיבא.

בית החולים, שאמור להיפתח עד לשנת 2028, יכלול כ-600 מיטות ויספק מגוון רחב של שירותים רפואיים שישתלבו בשירותי האשפוז והקהילה בדרום הארץ. עלות ההקמה נעה בין 1.5 ל-2.5 מיליארד שקלים, מה שהופך אותו לאחד הפרויקטים הרפואיים הגדולים והמשמעותיים בנגב.

שר הבריאות, אוריאל בוסו, ציין בעת ההכרזה על הקמת בית החולים: "זהו מהלך חשוב לנגב, שיוביל להגדלה של המענה הרפואי בכל התחומים וישפיע באופן ישיר על כלל אזרחי ישראל. בניית בית חולים חדש בנגב הוא מהלך צודק שישפר את חייהם ובריאותם של התושבים, ויהיה מקור תעסוקה ומחקר משמעותי".

הקמת המרכז הרפואי החדש תתרום לא רק לשיפור השירותים הרפואיים באזור, אלא גם ליצירת מקומות עבודה רבים, הן בתחום הרפואי והן בתחומים הנלווים. בנוסף, המוסד החדש יהווה בסיס למחקר ופיתוח רפואי מתקדם, וימשוך אליו רופאים, חוקרים ואנשי מקצוע מכל רחבי הארץ. בית החולים צפוי להוות עוגן מרכזי במערכת הבריאות של דרום הארץ ולהעניק לתושבי הנגב שירותים רפואיים ברמה הגבוהה ביותר, תוך מתן דגש על חדשנות רפואית ושיפור מתמיד של איכות הטיפול.