המרחבים

״הוועדה למונחי גיאוגרפיה אנושית״ של האקדמיה ללשון העברית (יש דבר כזה) שפעלה בשנים האחרונות באוניברסיטת בן־גוריון דנה ברצינות במונח עברי חדש למושג: ״פריפריה״.

המילה שנידונה ברצינות בוועדה היתה ״שולה״, מלשון שוליים, אך לבסוף נדחתה על-ידי ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, כאשר נשיא האקדמיה פרופ' משה בר־אשר הסתייג ממנה נמרצות, ובצדק.

אחרי הכל, הפריפריה אינה עוד שוליים. המילה המקובלת יותר היא ״מרחבים״, והיא מתארת במדויק את פריסת הערים בישראל. מילה זו אומצה על-ידי משרד הבינוי והשיכון אך לא נידונה בוועדה. אני בעד. ואתם?
מהי באמת הפריפריה היום ומהם אזורי הביקוש האמיתיים? אז חברים, אל תגידו יותר ציר גדרה-חדרה - אלא קריות-נתיבות - הם-הם אזורי הביקוש החדשים של מדינת ישראל. אל תשתמשו יותר במילה "פריפריה", אלא אמרו: ״מרחבים״. בכלל כל המדינה הזו, דומה לנסיעה יומית מניו ג׳רסי למנהטן פחות או יותר, או עיירה קטנה בסין. די ״עלוב״ בערכים קוסמופוליטיים.

מגפת הקורונה היא בין היתר "נושאת באחריות" בחיבור התושבים מהמרכז למרחבים, כאשר רבים גילו שאלו עדיפים על סגרים עירוניים, מה שהביא לפריצת גבולות הביקושים. אם פעם היינו צריכים "להמר" ולתהות איזו שכונת מגורים נחשבת טובה ומומלץ לגור בה, היום אנו יודעים למפות די בקלות בשיטוט קצרצר באינטרנט כדי להבין איזו שכונה מבוקשת יותר ואיזו פחות.
מה מגדיר שכונת מגורים כמבוקשת ועד כמה זה קשור לגבולות גיאוגרפיים? מנקודת מבטו של יזם הנדל"ן, המושגים "פריפריה" ו"מרכז" הינם נחלת העבר. פיתוח מואץ של מערכות התחבורה במדינתנו הקומפקטית ועליית מחירי הדיור במרכז הארץ, העלו את הביקוש בקרב הציבור לדיור זול יותר גם במרחבים.

״המונח פריפריה הוא מונח עם קונוטציה שלילית בהשוואה למרכז הארץ ואזורי הביקוש״, מסביר האדריכל גיל שנהב, ״אנו מאמינים כי השפה יוצרת מציאות, וכחלק מהמאמצים לגשר על הפערים הקיימים היום בין מרכז הארץ לבין האזורים הצפוניים והדרומיים שלה, צריך לשנות את הטרמינולוגיה ולא להתייחס לערים כמו נהריה, קריית שמונה, נתיבות או באר שבע כערים שרחוקות מתל אביב אלא כערים ב׳מרחבים׳ המתפתחים בישראל״.

עם זאת, ישנם מספר קריטריונים מאד ברורים המשותפים לשכונות הנחשבות מוצלחות ומבוקשות. אם ניקח לדוגמה את שכונת "אפקה" בקריית ביאליק – נוכל לראות מקרה בוחן בולט הממחיש את הסוגייה ברמה הארצית. על פניו, מדובר בשכונה בירכתיה הצפון מזרחיים של העיר. ״לא מדובר בשכונה בעיר יוקרתית באזור גוש דן, אפילו לא מדובר בשכונה חיפאית יוקרתית, אבל עדיין מדובר באחת השכונות המוצלחות והמבוקשות ביותר בארץ״, אומר יוסי פיירמרק, סמנכ״ל יזמות סלע בינוי.
האמת שלקח זמן עד שירד האסימון אצל יזמים וגם אצל הציבור. השכונה החדשה בהתחלה קרטעה, אבל העירייה סיימה את תכנון השכונה לפני למעלה מעשור עם חזון ברור ולא מתפשר להרחבת העיר ורצון להגירה חיובית משמעותית, ולבסוף עבד פלאים.

שכונת "אפקה" תכלול כ-5,000 בתי אב שייהנו ממוסדות ציבור שישרתו את הציבור דוגמת גני ילדים בכמות חסרת תקדים פר משק בית, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים, תיכון, מרכז מסחרי המשלב מסחר ותעסוקה, בית כנסת, בית ספר לילדים עם מוגבלויות, פיתוח סביבתי עשיר מלא שטחים ירוקים, שמורת טבע ותכנון תחבורתי נהדר. ״הדבר יאפשר לתושבים לקבל את כל השירותים בשכונה עצמה מבלי צורך להניע את הרכב״, מסביר ראש העיר אלי דוקורסקי.
בנוסף נהנית השכונה מצירי תנועה ראשיים המאפשרים נגישות מהשכונה ואליה, כמחלף ביאליק צפון (מחלף ח"ן), שהוקם לאחרונה, המקשר את השכונה לכביש 22 עוקף קריות, כביש 4 וכביש 6, דרך מחלף סומך החדש.

הביקושים הופכים את המפה

נשמע כמו פרסומת למקום המגורים המושלם? בהחלט מתקרב לכך. על-פי הכלכלנית הראשית באוצר הנתונים מדברים בעד עצמם. דו"ח הכלכלנית הראשית באוצר מלמד כי הפריפריה - קרי המרחבים - עוקפת את תל אביב ושכנותיה. אזורי הביקוש במרכז הארץ, המאופיינים ברמות מחיר גבוהות יחסית, בפרט באזור תל אביב, מובילים את הירידה במספר העסקאות בשנת 2022 כולה.

מנגד, בסביבות באר שבע וחיפה שיעורי הירידה במספר העסקאות בשוק החופשי באותה תקופה היו מתונים יחסית ונעו בין 8%-4% בהתאמה. בקרב משפרי הדיור, בהשוואה לרבעון השני של 2022, ירדו הרכישות ב-14%.

דווקא באזור טבריה וצפת נרשמה עליה בשיעור המשקיעים ב-6%.
מכאן נלמד כי הביקושים האטרקטיביים הם דווקא לערי הפריפריה ולא למרכז. או במילים אחרות - למרחבים ולא למדינת תל אביב.

אנשים מגלים מחדש את איכות החיים בשכונות קהילתיות סגורות, דוגמת אלו בקריות. אם זו שכונת 'גבעת אלונים' שמקימה חברת שרביב בקריית אתא או שכונת 'גבעת הכלניות' החדשה הצמודה לה שמקימות אמריקה ישראל ובסט, או שכונת 'אפקה' בקריית ביאליק.

גבעת הכלניות היא שכונת מגורים חדשה במזרח קריית אתא המוקמת על גבעה המשקיפה על נופי הכרמל.

בשכונה עתידות לקום 3,470 יח"ד. 664 דירות מתוכן מוקמות על-ידי אמריקה ישראל ובסט ב–4 מגדלים ו- 25 בנייני בוטיק בעלי עיצוב אדריכלי ייחודי ומודרני עם נגיעת באוהאוס של האדריכל פרופ׳ גבי שוורץ. לצד מתחמי המגורים יוקמו מבני ציבור שישרתו את הציבור דוגמת בתי ספר, גני ילדים, מרכז יום לקשיש, בתי כנסת, וכ־23 דונם עבור שטחי מסחר.

שכונת גבעת אלונים בקריית אתא, הסמוכה לגבעת הכלניות, היא דוגמה מצוינת לעוד שכונה אוטונומית, הנהנית מיתרונות רבים, ביניהם קהילתיות ונגישות תחבורתית גבוהה. השכונה ממוקמת מצפון לשכונת גבעת טל ונהנית מקרבה לצירי תנועה מרכזיים ולמרכזי תעסוקה גדולים.

כך למשל, הקריון, הקניון הגדול של אזור הקריות, נמצא רק 9 דקות נסיעה מהשכונה; אל תחנת הרכבת מגיעים התושבים בנסיעה ברכב האורכת 14 דקות בלבד; לכביש 22 (כביש עוקף קריות) מגיעים תוך 7 דקות נסיעה ולכביש 6 מגיעים תוך שתי דקות בלבד.

לדברי שרה אילין, סמנכ"לית השיווק של שרביב הבונה את רוב הבתים בשכונה: "בשכונת גבעת אלונים מאוד כיף ונוח לגור בה.

מצד אחד, היא מאפשרת אורח חיים שקט, קהילתי וכפרי ומצד שני, היא מאוד נגישה לכל מה שהתושבים צריכים ביומיום – מקומות עבודה, תחבורה ציבורית וכבישים ראשיים. זה מודל של פריפריה שמייצר ביקושים גבוהים כי הוא עונה על הצרכים של רוב המשפחות בישראל".

המחירים הנמוכים יחסית ללא ספק מובילים את הבחירה לגור במרחבים. מבצעי המכירות הזניקו לדוגמה את קריית גת למקום ה-2 ברכישות המשקיעים בחודש ספטמבר האחרון, עם 95 דירות להשקעה שנרכשו בכרמי גת. זאת לעומת 12 בלבד בספטמבר אשתקד (אז העיר דורגה במקום ה-36 ברכישות המשקיעים).

רז שרייבר, מבעלי חברת אינהאוס, שיווק פרויקטים למגורים: ״בעשור האחרון נסק המחיר בכרמי גת בלמעלה מ-80% ואנחנו צופים שהמחיר ימשיך לעלות, ככל שהמגמה בשוק הנדל"ן תמשיך בסטטוס קוו. ישנה חשיבות רבה בפיתוח אזורי מגורים מחוץ לתל אביב והפריפריה בפרט, ויש לכך ביקושים גבוהים מאד, במיוחד באזורי מגורים המציעים איכות חיים וקהילתיות".

את דבריו של שרייבר מחזקים נתוני הלמ"ס המלמדים על ירידות מחיר דווקא באזורי הביקוש, מה שמעניק יתרון ליישובי וערי הפריפריה. בעוד שבירושלים ותל אביב וחיפה ירדו מחירי הדירות בשיעורים של 1.1% ו-0.5%, בהתאמה - בגליל והצפון עלו המחירים באופן מפתיע ב-2.2%.
לא ״לקרב״ אלא ״לחזק״
בתקופה האחרונה נשמעים יותר ויותר קולות המאמינים בתפיסה שבמקום "לקרב את הפריפריה למרכז", צריך ״לחזק" את הפריפריה, ולהפוך אותה למרכז בפני עצמה.

המציאות חדשה בערי הפריפריה באה בין היתר לידי ביטוי באמצעות אימוץ מודלי תכנון שהיו מאופיינים בעיקר במרכז וגוש דן, אך בשנים האחרונות זולגים גם למרחבים החדשים.

ה״פטנט״ החדש של שכונות הפריפריה הוא עירוב שימושים שהפך טרנד מחייב בתכנון, לפיו הכל מצוי ממש מתחת לבית, עם שילוב של מגורים, תעסוקה מסחר, ואף מלונאות ובילויים.
אשר קשת, סמנכ״ל מכירות של חברת גשם החזקות, מסביר: ״נהוג להשתמש במונח פריפריה לציון אזורים מרוחקים מהמטרופולין הגדול, אבל בשוק הדיור הישראלי הנוכחי, המשמעות של המרחק מצטמצמת מיום ליום.

למטרופולין הגדול נוסעים באמת כאשר יש צורך חריג״.
"התרחבותה המואצת של פילוסופיית עירוב השימושים לערי הפריפריה הגיאוגרפית, "מבטלת" את אחד האתגרים המרכזיים שיתלוו עד כה למגורים בערים אלו – מרחק גיאוגרפי ממוקד עניין", מוסיף מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים. "זאת לצד הנגשת חווית מגורים באזורים אטרקטיביים, שלא ניתן למצוא במרכז הארץ.

אפריקה ישראל מגורים לוקחת חלק פעיל בהגדלת ההיצע לביקוש הגובר לפרויקטים אלו, עם קידומן של מאות יחידות דיור בשלבי תכנון ובנייה שונים בערי הפריפריה הגיאוגרפית״.

דוגמה מצוינת לכך הוא פרויקט "אגמי הכרמל" בנשר, אותו מובילה אפריקה ישראל בשיתוף קבוצת שיכון ובינוי וכלל נדל"ן. הפרויקט הממוקם בלב שמורת טבע בעיר, נושא עמו את רוח השכונות המודרניות, עם אלפי יח"ד ומאות אלפי מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, שנבנו באלמנטים תכנוניים מתקדמים ומגוונים, הכוללים בנייה על מדרונות הכרמל. השימושים הרבים בפרויקט והסביבה הפסטורלית סביבו, בסינרגיה עם הנגישות הגבוהה למוקדי תחבורה, חינוך, פנאי ומסחר - ממצבים את "אגמי הכרמל" כפרויקט המושך קהל צעיר ואיכותי שמחזק את העיר ותורם לכלל תושביה.

למרות המציאות הפסטורלית המצטיירת, עדיין מבחינת שירותים לתושב, ערי המרכז וגוש דן מנצחות את הפריפריה המתפתחת. מחקר של הכלכלנית הראשית במשרד האוצר העלה שהסיכוי של צעירים למוביליות חברתית בערים חזקות במרכז גבוה משמעותית מזה של הצעירים בערי הפריפריה.
לדברי איתן לוי, שותף מנהל באילה אגם: "הפתרון לכך הוא לא מעבר למרכז, אלא חיזוק הפריפריה והעלאת המדד החברתי-כלכלי של רשויות מקומיות בפריפריה.

כאשר הפריפריה מושכת עוד ועוד אוכלוסיות חזקות, לא רק הבתים נראים יותר טוב, אלא יש עלייה ברמת החינוך, הבריאות, בתי החולים, החוגים, ויתר השירותים הנלווים שצורכות משפחות צעירות – ואנו רואים זאת בערים השונות״.

דוד יהלומי, מנכ״ל הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניה בישראל ויו"ר מטה תשתיות בקרן: ״הצפי להכפלת אוכלוסיית המדינה בשלושת העשורים הקרובים, מחייב הקמת מטרופולינים בצפון ובדרום וחיבורם למרכז באמצעות תשתיות מתקדמות ובנייתן של 3 מיליון יחידות דיור. הממשלה חייבת להגדיל את ההשקעה בבנייה ותשתיות ולשחרר חסמים, במטרה לקרב את הפריפריה למרכז. ממשלת ישראל חייבת לראות בפיתוח התשתיות השקעה ולא הוצאה".

שמעון לנקרי, ראש עיריית עכו ויו"ר מועצת הגליל מוסיף, "הגליל צריך להיות בעדיפות ראשונה של מדינת ישראל, בפיתוח כלכלי ותשתיתי כדי להשאיר את הכוחות הצעירים. המדינה צריכה להעביר את המטוטלת מגוש דן אל הצפון. להקים כאן מרכזי תעסוקה איכותיים ובהתאם לזה לבנות יחידות דיור ולחלץ את הפקק שבמרכז".

מטרופולין כמגנט

מטרופולין טוב הוא כזה שמהווה מוקד תעסוקה, מסחר ושירותים, ומספק לאוכלוסייה פעילויות פנאי ותרבות. תפקודו נמדד במספר האנשים הנכנסים ויוצאים ממנו.
תכנון אזורי הצפון והדרום וגיבוש מטרופולינים בהם, הם מטרה מובהקת של ממשלות ישראל לדורותיהן ב-25 השנים האחרונות, כדי להפוך את האזור למטרופולין בעל כוח משיכה שבו מספר מוקדים, בבסיס הרעיון יש אינטרס ליצור עוגן כלכלי ותרבותי שיהווה משקל נגד לעוצמתו הגוברת של מטרופולין תל אביב.
לצערנו, למרות מאמצים בלתי פוסקים של המדינה, הפערים הסוציו-כלכליים בין הגלעין הכלכלי של המדינה באזור המרכז -תל-אביב ובין אזורי הצפון והדרום, אינם נסגרים. כוחות השוק חזקים ממאמצי הממשלה ובפועל, הפערים הלכו והעמיקו עם השנים. דווקא הסגרים בתקופת הקורונה פתחו את העיניים לרבים, כאשר אוכלוסייה ממעמד סוציו-אקונומי חזק עברה לשכונות החדשות בנתיבות ואשקלון, ועד לקריות, סובב חיפה.

ועדיין, מרבית התוכניות שהוצעו מדגישות היבטים מרחביים כאשר היבטי כלכלה ותעסוקה אינם זוכים למקום הראוי, במיוחד ביישום ובביצוע. מצב זה הוא אחד הגורמים לחוסר ההצלחה של התוכניות לפיתוח הפריפריה, וערים אלה אינן מצליחות להתמודד עם ה"מגנט" החזק של מרכז הארץ שהגלעין שלו הוא גוש דן והעיר תל אביב.

כדי שהמילים יהפכו למציאות, על הממשלה החדשה והרשויות המקומיות לפעול יחדיו להפיכת המרכזים העירוניים בפריפריה למטרופוליטניים (אוסף של ישובים וערים עם זיקה משותפת).
מהם בכלל אזורי הביקוש במדינת ישראל? בישראל קיימים למעשה ארבעה מטרופולינים מובחנים: תל אביב-מרכז, באר שבע, חיפה, וירושלים.

עם זאת צמצום פערי ההשכלה, הזדמנויות התעסוקה ושיפורי התחבורה - כסלילת כביש 6 וצירי הרכבת - מותחים את אזורי הביקוש לכיוון נפת אשקלון בדרום, והקריות בצפון. אלו הופכים לשוליים החדשים של מטרופולין תל אביב.

“הגדרת כל אזור הצפון, גליל ונפת חיפה כמטרופולין אחד רב מוקדי, יגביר את הסיכוי להגיע למסה קריטית שתוכל לעמוד בפני מגנט תל אביב", טוענת מיכל גור מנ"כלית חברת אלמוגים, "קידום המטרופולין מחייב יישום גישה מערכתית המבוססת על שורה של מהלכים מורכבים והשקעות גדולות בתחומים רחבים".

נגישות היא שם המשחק

שרת התחבורה מירי רגב איימה לאחרונה לעצור את פרויקט המטרו במרכז, עד לקידומה של הרכבת לקריית שמונה ולאילת - פרויקטים בעלות כוללת של יותר מ-40 מיליארד שקל.
נושא התחבורה עבר שדרוג משמעותי בעשורים האחרונים, הן באמצעות כביש 6 שחוצה את ישראל - המחבר היום את באר שבע והנגב הצפוני עם הגליל המערבי, והן באמצעות הרכבת - שמגיעה כבר לכרמיאל בצפון ולנגב המערבי בואכה באר שבע ודימונה בדרום. את מה שעשה כביש 6 ליוקנעם, עושה היום קו רכבת העמק לעפולה והקו שבין כרמיאל לחיפה.

הצפי הוא ששגשוג כזה יתרחש גם בנוף הגליל, עם חיבור קו הרכבת הקלה בין חיפה לנוף הגליל, עבודות שהחלו בשנה החולפת.

“אם אנשים יוכלו להגיע למרכז תוך שעה עד שעה ורבע, אז תיפתח האפשרות למגורים בפריפריה ועבודה במרכז" אומרת רקפת להב, סמנכ"ל שיווק ומכירות בקבוצת אלמוג, ״אבל אם הם צריכים לקחת אוטובוס ואחר כך רכבת ואז שוב אוטובוס, ולהיות בדרכים בין 3-4 שעות ביום, זה לא ריאלי.

זה גם בא לידי ביטוי בקושי להביא את בעלי המקצוע הטובים ביותר לקצוות הארץ, למשל רופאים ומרצים, שמעדיפים להישאר במרכז. אבל אם הייתה להם רכבת טובה ויעילה המצב היה שונה״.

“מה זה פריפריה?", שואל השמאי אסף גסטפרוינד, "הקריות זה פריפריה? כביש 22 עוקף הקריות שנפתח לפני מספר שנים הנגיש את הקריות עם חיפה ומנהרות הכרמל ועכו הוא משמש ציר תחבורה ראשי בדומה לנתיבי איילון בתל אביב. הכביש פתר הרבה מאד מצוקות ופקקים. אם בעבר נסענו מקריית אתא ליציאה מחיפה כמעט שעה, היום מתחברים למנהרות הכרמל תוך 10 דקות.

התהליך הזה ושיפורים תחבורתיים שעוד ייעשו, מקרבים את כל הצפון למרכז ומעלים על מפת הביקושים ישובים שעד עתה נדחקו".

אומנם יש מקום רב לשיפור, אבל התוצאות כבר נראות בשטח, והפריפריה מתקרבת למרכז על-ידי הנגשה תחבורתית. “מבחינת פריסה גיאוגרפית, השימוש במונח 'פריפריה' יהפוך בשנים הקרובות לפחות ופחות רלוונטי. ככל שיסללו יותר כבישים והתחבורה הציבורית תשתכלל ותתפתח, זמני הנסיעה יתקצרו והמרחק הפיזי הופך לפחות משמעותי״, מסבירה חנה שוורץ, סמנכ"ל שיווק ומכירות קבוצת אבני דרך.

שכונת "מצפה הימים" הממוקמת בין הר כנען לכניסה לעיר צפת, היא דוגמא נפלאה לכך. לאחר עשרות שנים "שחונות" בהן לא היו התחלות בנייה בצפת, השכונה החדשה משקיפה לכנרת ועתידה לכלול כ-1,400 יח"ד חדשות, כאשר תחנת רכבת ישראל מתוכננת במרחק של כ־5 ק״מ מהשכונה. את הפרויקט מקימות חברות "ארזים" ו"אבני דרך" שזיהו את הפוטנציאל של האזור, בין היתר בשל הנגישות התחבורתית ובימים אלה מקימות את פרויקט 'צפנת' שיכלול 244 יח"ד ב-18 בנייני בוטיק בני שבע קומות, שצפויים להתאכלס במהלך שנת 2025.

גם תושבי חוץ מגלים את פוטנציאל הפריפריה. אם עד כה העדיפו הרוב להשקיע בירושלים, בתל אביב ובנתניה, במהלך שנת 2022 גילו תושבי החוץ את הערים המרוחקות, דוגמת קריית מלאכי (שכונת כרמי הנדיב) וצפת (שכונת מצפה ימים). בקריית מלאכי היוו רכישות תושבי החוץ חמישית מהדירות החדשות שנמכרו בעיר. בצפת נרשם שיעור גבוה יותר, באילת ואשדוד, באורח פלא, כמעט ולא בוצעו רכישות תושבי חוץ ברבעון השני השנה.

הפריפריה עולה על תל אביב

איך רואים גידול ברמת החיים? מספר המגדלים בפריפריה השנה הלך וגדל באורח משמעותי, בעוד שבעיר תל אביב מספר המגדלים פחת. בשנת 2022 חלה ירידה בכמות התחלות הבנייה של מבנים בני 16 קומות ומעלה בבירת המגדלים של ישראל, תל אביב, בעוד שבערי הפריפריה המגדלים מתחילים להיות חלק מהנוף ולחתוך את קו השמים.
כך למשל בבאר שבע החלו בבניית 343 יח"ד, בקריית ים - 222 יח"ד ובקריית מלאכי – החלו בבנייתן של 195 יחידות דיור.

ביישובים כמו קריית מוצקין (138), יקנעם עלית (138) ונשר (110), נרשמו לראשונה התחלות בנייה במגדלים, לאחר שב-2021 לא נבנה אפילו מגדל אחד.
לדברי האדריכל גיא מילוסלבסקי, "העלייה בהיקף הבנייה של מגדלים בפריפריה אינה מפתיעה. התגברות מדיניות התכנון של מתחמים מעורבי שימושים, מעמידה גם בפריפריה רמת חיים גבוהה במתחמים הכוללים מגורים, תעסוקה, מסחר, שירותים, פנאי ושטחים ירוקים. כך לדוגמא מתרחש בפרויקט 'מגדל הכרם' שאנו מתכננים בעכו, הכולל שני מגדלי מגורים. גם תושבי הפריפריה הבינו את איכות החיים שניתן לקבל במגורים במגדל ולכן הביקוש אליהם עולה. ראשי ערים בפריפריה הבינו שכדי למשוך אליהם תושבים הם צריכים להשקיע בתשתיות של חינוך, במשיכת חברות, משרדים ומפעלים, וכן לתמוך ביזמים המבקשים ליזום פרויקטים במרחבי העיר”.

אבישי בן-חיים, מנכ"ל חברת רוטשטיין הבונה באזורי ביקוש ופריפריה מסכם: "כדאי להביא בחשבון את התמורה לכסף. בערי הפריפריה עדיין אפשר לקנות דירת 5 חדרים בפחות ממחיר של דירת שני חדרים בתל אביב וזו תמורה מצוינת.

מבחינת תעסוקה, לפריפריה יש מה להציע, קיימים פארקי תעסוקה שפזורים בכל רחבי הארץ והם נותנים מענה לדורשי העבודה, כך שברבות הזמן ערי הפריפריה יהיו גושים עצמאיים הכוללים את כל מרחב המחיה שהאזרח זקוק לו".