לפני כשבועיים הגיש נגיד בנק ישראל, פרופ’ ירון אמיר, לממשלה את התוכנית האסטרטגית הכלכלית שלדעת הבנק ראוי לנקוט כדי להוביל לצמיחה כלכלית בישראל.
התוכנית די מלנכולית ומציגה תמונת מצב עגומה הנוגעת למצב החברתי-כלכלי של אזרחי ישראל:
רמת החיים בישראל נמוכה מהממוצע לעומת מדינות ה-OECD (במקום ה-18 מתוך 40 מדינות); פריון העבודה בישראל נמוך ביחס למדינות ה-OECD - עובדים יותר ומייצרים פחות;
מיומנויות האוכלוסייה בישראל נמוכות ביחס לשאר המדינות; הישגי התלמידים בישראל נמוכים והפער החברתי-כלכלי גבוה.
ומה קורה בתחום הדיור? הנתונים ידועים: מחירי הדירות עלו ב-100% בעשור האחרון והם גבוהים מאד ביחס לשכר. אז מהי תוכניות בנק ישראל?
להמשיך להגדיל את היצע הדיור, לפעול לפיתוח התשתיות, להגדיל את הכנסות הרשויות המקומיות ולהמשיך לעודד פרויקטים להתחדשות עירונית. סך הכל, אין חדש תחת השמש.
אבל כשיורדים אל השטח ופוגשים את אנשי המקצוע, המציאות מעודדת יותר: "אני בא פה כדי לשמוע, וזו פעם ראשונה שאני משתתף במפגש כזה", אמר שר הבינוי והשיכון הנכנס, יצחק גולדקנופף , במפגש עבודה ראשון של צמרת ענף הנדל״ן שהתקיים ביוזמת 'נדל"ן מדיה' ובהשתתפות מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, ינקי קווינט, בכירים ומנכ"לי חברות נוספים.
בהמשך חשף השר את תוכניותיו בתחום הדיור, והודיע על הקמת קבינט דיור: "מטרת קבינט הדיור היא להסיר חסמים.
זה חלק מהעבודה, כדי שנוכל להמשיך לבנות, אבל גיליתי שיש חסם שלא הכרתי - ראשי ערים שלא מעוניינים לקדם בנייה. אני מבקש מכם, תנו יד, אני רוצה לבנות בשביל אזרחי ישראל, חיילי צה"ל, בשביל אנשים נכים ושבורים. אני אדאג לכם לתמריצים אבל אל תהוו חסם".
"אני מעריך שהשנה ייבנו יותר יחידות דיור משנים קודמות", הוסיף השר. "המשרד עובד להוציא עוד אלפי דירות שיזכו בהנחה. נמשיך עם זה כפל כפליים ונגיע למס דירות בשנה זו שעדיין לא היה בישראל.
יחד עם שותפי שכבר שמו את הנקודות על המפה, עם חלקם כבר סוכם בהסכמי גג. אנחנו באים להביא ישועה לכל ישראל ונעשה כל מאמץ בכל מקום אפשרי להרים בניינים ודירות”.
בנושא דיור להשכרה אמר: "שכירות ארוכת טווח היא גם חלק מהפתרון ויש לנו תוכניות גרנדיוזיות שכוללות השקעות מהארץ ומחו״ל שרוצים להיכנס לתחום. אנחנו עובדים ועמלים על תוכנית מיוחדת שתהיה טובה לקבלנים, ליזמים ולמשקיעים כדי שנוכל לספק הרבה דירות גם בשכירות, כאג'נדה שלכל אדם תהיה קורת גג״.
למפגש המיוחד הגיעו עוד יו”ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ”מ נשיא הקרן לעידוד איציק מויאל שפתח את האירוע; שותף ומנהל קרן יסודות, יעקב סיסו; הבעלים של ‘פז ארז כלכלה והנדסה’, השמאית והכלכלנית דניאלה פז-ארז וכן בעלי חברות נדל”ן, יזמים וראשי ערים.
כל אלו, דיברו בקול אחיד וקראו להפסיק את התוכניות המוזלות ולתעדף את הפריפריה.
יצחק מויאל
יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ”מ נשיא הקרן לעידוד:
“יש כשל רציני מאוד בכל הנוגע לעובדים בענף הבנייה. הכשל הזה קשור גם לעליית המחירים, גם לנושאי הבטיחות וגם למחסור בכוח אדם בענף. חסרים היום יותר מ-40 אלף עובדים מקצועיים ויותר מ-3,000 מנהלי עבודה. יש בארץ 14.5 אלף אתרי בנייה, וחלק גדול מהם בלי מנהל עבודה.
חסרים מהנדסים, הנדסאים, כל השדרה המקצועית של ענף הבנייה. זה קשור גם לנושא הבטיחות, כי אם חסר עובדים אז הולכים לצומת, מביאים טנדר ומעמיסים, ואז מתפלאים למה הם נופלים מהפיגום. ענף ההכשרה כשל כישלון חרוץ. צריך להכין תוכנית ארוכת טווח בהכשרת עובדים מקצועיים כדי לשפר את איכות הבנייה".
יגאל דימרי
מנכ"ל ובעלים
י.ח דימרי:
“הגיע הזמן שהמדינה תתפכח ותצא במכרזים של מחיר למשתכן או מחיר מטרה רק בפריפריות, לא במודיעין, לא בראשון לציון וגם לא באשדוד. הייתי אפילו מכפיל את המענק לזוגות צעירים שיעברו לפריפריה. במודיעין ותל אביב שיוציאו מכרזים בשוק חופשי, שישלמו כמה שיותר יקר, כך ייכנס הרבה כסף למדינה וניתן יהיה לסבסד את ערי הפריפריה. כך לא נשמע עוד סיפורים של קונים שרכשו דירה מוזלת במודיעין ועושים ‘ביזנעס’”.
שי אבוחצירה
מנכ"ל סלע בינוי
“המדינה מפרסמת מחיר מינימום לשווי הקרקע אך בפועל מגיעים יזמים ומציעים מחירים גבוהים והמדינה נהנית מזה. אחד החסמים זה ראשי ערים. צריך שאחוז מסוים מהכנסות המדינה מקרקעות יועבר לרשויות המקומיות, שיוכלו לפתח את העיר ובתנאי, שהרשות המקומית תוגבל לעמוד בלו”ז בהוצאת היתרי בנייה, כדי להאיץ את קצב הוצאת ההיתרים. כך הכסף יחזור לציבור, ולפיתוח הסביבתי”.
מריו זוזל
יו"ר ובעלים קבוצת אלמוגים
בתקופתו של אריאל שרון בנינו בלי סוף, לא היה אז את חצי מהשטויות שיש פה היום. בשכונת נאות פרס בחיפה אנחנו יושבים על קרקע של 500 יח”ד, בתקשורת זה מצטייר יפה, אבל בפועל לא מוציאים היתרי בנייה ולא ניתן לבנות כלום. אפילו דף מידע לא רוצים לתת ברשויות. אז למה משווקים? לוקחים מאיתנו מאות מיליוני שקלים, עם מועד תשלום של 60 יום אני נפרד מהכסף, אבל בחוזה כתוב שהקרקע תימסר בעוד כ-18 חודשים.
כרגע לא מוסרים לנו בגלל מלחמות בין רשויות מקומיות ובינתיים אנחנו משלמים ריבית. הדייר ישלם על זה. תביאו לי את הסחורה”.
חיים פייגלין
סגן נשיא התאחדות הקבלנים
“אנחנו נמצאים במדינה שחוצה ב-2023 את ה-10 מיליון איש. ב-2050, נחצה את ה-20 מיליון תושבים. זה הגידול של ישראל, היא מכפילה עצמה כל דור. אין מצב כזה להזניח 60% משטחי מדינת ישראל מדרום לבאר שבע ולהשאיר שם עזובה, מערב פרוע ואפס אוכלוסייה. צריך לקבל הצעת מחליטים להקים עיר בנגב, מדרום לבאר שבע, ולהביא למקום 4 מיליון תושבים. כך גם דימונה תשגשג. כרגע דימונה היא פרבר של שום מקום וצריך שהיא תהיה עיר ראשית. אי אפשר להזניח את הנגב. רק בזכות הנגב יהיה סיכוי לגוש דן, כי אי אפשר לפתח את גוש דן בלי להוריד את הביקושים לנגב, ורק שם צריך לתת הטבות”.
רונן פלוט
רה”ע נוף הגליל
“כל התוכניות המוזלות הפכו להיות ביזנעס ולא זאת היתה המטרה. אף אחד לא מחייב את מי שזכה בהגרלה לגור בדירה שזכה, ולכן הוא יכול להשכיר את הנכס ולעשות מזה עסקים, קופה לעצמו, וזה בא על חשבון משפחה אחרת. משרד השיכון חייב לעשות לזה סוף. לא יכול להיות שמישהו שקונה דירה מוזלת, לא ישתמש בה, וירוויח אח”כ פי 4. צריך לחייב את הזוכים לגור בדירות שזכו. אחרי הכל הם קיבלו את הדירה במתנה מהמדינה”
יעקב סיסו
שותף ומנהל קרן 'יסודות'
יעקב סיסו קרא מתוך תוכנית סדורה כיצד ניתן להוזיל את מחירי הדיור, ועמד בין היתר על החשיבות להגדיל את הדיור הציבורי. “כשהייתי קטן רוב הדירות בדימונה היו של עמידר. היום אין דירות כאלה. מכרו אותם ולא הגדילו את המלאי בחזרה. באזורי פיתוח ופריפריה שזכויות הקרקע הן בשווי נמוך, הממשלה תוכל לסבסד חלק ממחיר הקרקע או הפיתוח ולקבל בתמורה דירות מהיזם. בשיטה הזו, המדינה לא מוותרת על זכויותיה אלא מגדילה ותוכל להחליט מה היא עושה בדירות שתקבל. האם לנהל את הדירות באמצעות דירה להשכיר, להציע לאוכלוסיות חלשות במחיר מופחת, לשתף פעולה עם קרנות ריט, או למכור את הדירות לאוכלוסיות מוחלשת. שיטת השיווק המוצעת תחדש את מאגר הדירות הציבוריות”.
דניאלה פז ארז
'פז ארז כלכלה והנדסה'
“מכרזי רמ”י ודירה להשכיר נסגרים במחירים נמוכים יותר ממכרזים דומים להשכרה שנסגרו לפני כשנה”, אמרה פז-ארז. “הפרויקטים הללו מצריכים סביבת ריבית נוחה. כשהריבית היתה נמוכה היא הביאה את היזמים למכרזים. כיום, התשואות הללו לא פוגשות את יכולת המימון שהיתה קודם לכן ולכן אנו רואים שהשיווקים האחרונים שיצאו נסגרו בחצי מהמחיר לעומת אלו שנסגרו לפני כחצי שנה. מדינות אחרות מעניקות הגנה על ריבית ארוכת הטווח. כך צריך לפעול גם בישראל, לתת ערבות מדינה ומימון בריבית נמוכה או הגנה על הריבית”.
ינקי קווינט
מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל
“אני מסכים לגבי הדיור הציבורי, לעשות עסקת קומבינציה דרך הקרקע. זו היתה דעתי בעבר. בסופו של דבר הסכומים שמכניסה המדינה ממכרזי רמ”י צריכים לשמש את המדיניות הכלכלית.
המדינה יכולה להשפיע על שוק השכירות, יכולה להשפיע בדיור ציבורי ועל התחדשות עירונית במקום שאין כדאיות כלכלית.
יש ויכוח עם האוצר בנושא הזה. אנחנו חושבים שצריכים להשתמש בתגמולי הקרקע, והם כל הזמן מצמצמים את מרחב התמרון שלנו”.