"יש כאן אפליה רגולטורית כלפי היבואנים וסכנה לצרכן"

הפטור ממע"מ בעת רכישה מאתרים בחו"ל בקנייה של עד 75 דולר גורם לפופולריות רבה בקרב צרכנים ישראלים אשר נוהגים לרכוש מוצרים רבים.

על רקע פערי המחירים בין ישראל לעולם, אחד התחומים המבוקשים ביותר הוא תוספי התזונה. צרכנים רבים רוכשים מוצרים מגוונים מאתרים כמו iHerb, ויטה קוסט ואתרים אחרים.

היבואנים בישראל, מאידך, מלינים על אפליה בינים לבין האתרים בחו"ל, הן מבחינת רגולציה (המאפשרת לרכוש ללא מרשם רופא מוצרים שבארץ מחייבים מרשם), והן מבחינת מחירים (רכישת מוצרים ללא מע"מ) .

כך לדוגמה, התוסף מלטונין, אשר מסייע בשינה, נמכר באופן חופשי באתרים בחו"ל, ובישראל נדרש לרישום כתרופת מרשם. כנ"ל גם לגבי צמח המרפא סנה. כמו כן, בחו"ל נמכרים ויטמינים, דוגמת ויטמין D, ביחידות של 2,000, 5,000 ו־10,000 יחב"ל (יחידות בינלאומיות), ואילו ליבואנים ישראלים מותר למכור עד 1,000 יחב"ל בלבד.

רגולציה מסורבלת

יש לציין כי אתרים אלה מוכרים את המוצרים לפי התקן של מדינתם ולא חלה עליהם הרגולציה הישראלית. באותה מידה, צרכנים יכולים לטוס לחו"ל ולרכוש את תוספי התזונה הללו שם.

אבי אובל, מייסד "מדיטרנד" וחבר נשיאות באיגוד לשכות המסחר, אמר ל"ישראל היום": "משרד הבריאות אמון על בריאות הציבור, והוא מגדיר אילו תוספי תזונה ניתן לייבא. קורים פה שני דברים, כאשר יד ימין לא מבינה מה יד שמאל עושה - מצד אחד, רגולציה מסורבלת ומורכבת שקשה לעמוד בה ביבוא שאינו אישי, כשמשרד הבריאות מפרסם הנחיות, רגולציות וחוקים".

"מצד שני, הממשלה אישרה יבוא אישי עד גבול של 75 דולר. עם כל הכבוד - לא מדובר בכיסא, שגם הוא מצריך אישור של מכון התקנים, אלא במוצרים שקשורים לבריאות ורק רופאים בישראל יכולים לאפשר ללקוחות ליטול אותם. כך, למשל, מלטונין שניתן רק עם מרשם רופא. יש שצורכים את צמח המרפא סנה לצורך הרזיה ובארץ הוא לא נמכר מחוץ לדלפק הרוקח. 

"אנחנו מבקשים לתת הקלות ליבואנים, למשל - להכניס לרפורמת 'מה שטוב לאירופה טוב לישראל'. כמו כן, לבטל את ההחרגה של יבוא תוספי תזונה דרך המסלול האירופי של היבוא הנאות".

אור ביבה, בעלים של חברת "אקוסאפ", תוספי תזונה טבעיים, אמרה ל"ישראל היום": "אנחנו מייבאים את תוספי התזונה מהולנד וכן מייצרים בישראל. מתוקף היותי יבואנית אני צריכה לעבור לא מעט תהליכים מול משרד הבריאות שלפעמים אורכים 4-3 שנים למוצר. אני כיבואנית מרגישה אפליה רגולטרית, שכן אני כפופה לרגולציה המאוד מחמירה של משרד הבריאות. לעומת זאת, אתרי האונליין בחו"ל לא כפופים לרגולציה הישראלית. אנחנו נמצאים בעמדה תחרותית לא הוגנת, וזו גם סכנה בריאותית ללקוחות".

בני בוחניק, מנהל דף הפייסבוק "כזה אני רוצה", חושב שהאחריות על שימוש בתוספי תזונה צריכה להיות של הצרכנים: "אני חושב שזו כבר אחריות ציבורית. מלטונין נמכר למשל בחו"ל על המדף ללא מרשם ובישראל לא. יבוא אישי זו הצריכה האישית שלי כצרכן. זה לא שונה מזה שאני מסתובב ברחבי מנהטן וקונה מרשת CVS מהמדף ללא מרשם, ולכן אין הבדל אם אני הולך ברגל או מזמין מוצר בטיסה.

"באשר למחירים - תוספי תזונה במקרים מסוימים יכולים לעלות בישראל פי 2 ו־3 מאשר בחו"ל. כל הרגולציה שלא תהיה פה לא מצדיקה את הפערים הללו של 200%-150%".

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "משרד הבריאות ממליץ לציבור על רכישת תוספי תזונה רק במקומות שאושרו לכל, כגון בתי מרקחת ורשתות פארם. לצורך יבוא מסחרי של תוספי תזונה לישראל נדרש אישור מוקדם משירות המזון הארצי במשרד הבריאות. במסגרת הגשת הבקשה לאישור, נדרש היבואן להמציא סימוכין לבטיחות המוצר ולעמידתו בדרישות חקיקת המזון".