נתונים שמפרסם היום משרד האוצר מלמדים שבסופו של יום הגירעון בשנת 2024 התכנס לרמה סבירה של 6.9% תוצר וזה נתון חשוב מאוד בטח לעומת המצב שהיה בחודש ספטמבר אז הגירעון טיפס לרמה מבהילה של כמעט 9%. הירידה בגירעון לא הושגה בגלל אמצעים מיוחדים של הממשלה שהמשיכה להוציא לא מעט כסף, ולא רק בגלל המלחמה, אלא ובעיקר הודות להכנסות המדינה ממסים שטיפסו.
החשב הכללי, יהלי רוטנברג אמר כי עלות המלחמה בשנת 2024 התכנסה לרמה של 100 מיליארד שקל שבעיקרה הייתה הוצאה לצורכי ביטחון, כלומר לצבא, ובחלקה הקטן יותר היא הייתה הוצאה אזרחית ובעיקר הכוונה היא לעלות הפינוי של תושבי הדרום והצפון.
לשאלה הנוגעת להכנסות המדינה ממסים, עד כמה השיפור בהכנסות נובע מהקדמת פעילות כלכלית כדי להימנע מתשלמי מס ובעיקר מע"מ גבוהים ב-2025, ענה רוטנברג כי כרגע פירוט ההכנסות נמצא בעיבוד אולם יש את נושא הקדמת הפעילות הכלכלית בעיקר בתחום הרכב. אם כן, ברור לכל כי יש כאן פעילות הקדמת רכישות בתחום הרכב רק שבאוצר לא מצליחים, כרגע לפחות, להבין עד כמה הנזק יהיה גבוה במעלה הדרך.
באשר לפעילות בשנת 2025 הדגיש רוטנברג את החשיבות של מסגרת התקציב כפי שעברה בקריאה ראשונה בכנסת וזאת כדי להעביר מסר חשוב מאוד לשוק ההון שהממשלה מתכנסת לתקציב נורמלי. אם כי וכאן יש לציין את הביקורת על התקציב, תמהלי התקציב אינו מוטה ואינו תומך צמיחה אלא מורכב בחלקו מחלוקת כסף למקורבים וכן הלאה.
לגבי תחילת שנת 2025, כרגע ישראל נמצאת בתקציב המשכי שזה אומר התקציב של 2024 מחולק ל-12 וזו הוצאה נמוכה מואד בטח ביחס לתקציב שעבר בקריאה ראשונה בכנסת. אלה נתונים שישפרו במעלה הדרך את הסטטיסטיקה אבל ברור שזה לא תקציב בר-קיימא.
רוטנברג הוסיף עוד שאם יהיו סעיפים שכוללים קיצוצים או העלאות מס שלא יעברו בכנסת בקריאה שניה ושלישית הרי שיעברו סעיפים אחרים במקומם כדי לעמוד ביעד הגירעון שנע בטווח של 4% עד 4.9% לשנת 2025. מסגרת התקציב חייבת לכלול, אמר רוטנברג, את העלות הכלכלית של המלצות ועדת נגל וזה אומר שצריך למצוא בתוך התקציב מקור לסדר גודל של 20 מיליארד שקל בשנה וזה יהיה מאתגר מאוד לאור ההסכמים הקואליציונים הנדיבים של הממשלה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
