"אנשים לא יודעים על מה הם מדברים", כך אומר תנ"צ (בדימוס) קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, על בחינת האפשרות לביטול חובת סימון המחירים באמצעות מדבקות ברשתות השיווק וסימונם באמצעותם צגים אלקטרוניים, הנידונה בימים אלה במשרד הכלכלה.
יש לציין כי החוק טרם השתנה ועדיין יש חובת סימון.
המהלך, שמתגבש בהובלת שר הכלכלה ניר ברקת ובהמלצת הרשות להגנת הצרכן, גרר ביקורת גדולה בקרב צרכנים. "יש טענה שהקמעונאים יעלו את המחיר אוטומטית. ילחצו על כפתור ויעלו את המחיר בעשר אגורות בכל לילה. אבל אין לה בסיס", משיב זריהן לחששות. "בכל יום מכניסים מוצרים למדף, אז אם רוצים להעלות מחירים אפשר לעשות את זה ממילא אבל הם לא עושים את זה כי הם בתחרות, ואם הם יעשו זאת הם יפסידו. הם משדרים את המחירים שלהם למערכת שקיפות".
זריהן מציין את בעיית האמון כאתגר. "הצרכנים יוצאים מנקודת הנחה שהקמעונאים ידפקו אותם ורוצים לעשות קופה על גבם. אני לא חושב שהנחת עבודה כזו היא בסיס לקיום של מערכת כלכלית. מה שקובע בסוף את רמות המחירים זה תחרות. בגלל מחסור בתחרות אנחנו יקרים לעומת ה־OECD.
אם יקר ואין תחרות זה ניצול של הצרכן, לא?
"אני לא אומר שהמחירים לא יקרים לפעמים ואני לא אומר שלפעמים לא מעלים מחירים רק כי אפשר. מה שאני אומר זה שאין לזה שום קשר להצגת המחירים או לאופן שבו מציגים את המחירים. להפך, בעולם הדיגיטלי, הצגת המחירים היא הרבה יותר מדויקת. לא יוכל להיות הבדל, למשל, בין המחיר על המדף לבין המחיר שלו בקופה כי זה קשור לאותה מערכת".
"אם זה יאושר, מה הוא לוח הזמנים כעת?
"אני מקווה שבימים הקרובים, אסיים לגבש את ההמלצות. ההחלטה בסופו של דבר היא אצל השר, כי זו חקיקה, שתלויה באם ועדת הכלכלה תיתן לה עדיפות. לדעתי זה יכול לקחת מספר חודשים כי זה מחייב שינוי חקיקה והערכות של הסופרים. הגיע הזמן לעשות את זה בלי שהצרכנים יפגעו, בצורה מסודרת ומבוקרת. אנחנו נרצה לעשות את זה בשלבים, שאם העסק הזה לא עובד אז נוכל לקחת אחורה, אבל אני לא מאמין שזה לא יעבוד. לדעתי זה יעבוד, ואפילו יעבוד מצוין. בפועל, הדבר שהכי מפריע לצרכנים, זה הבלאגן. לצרכן לא אכפת שיהיה פתק על המדף, אבל שהוא ידע שהפתק הזה מתייחס למוצר שמעליו. כשאני רואה פתק, אני לא יודע למה הוא קשור. אנחנו רוצים שכל מדף יהיה מסודר ושתהיה חציצה בין המוצרים. הוא צריך לדעת שזה המחיר".
"מטילים קנסות במאות אלפים"
"בסניפים קטנים אנחנו נדרוש פחות אמצעים מבסניפים גדולים. אני רוצה שזה יקרה, אבל לא אהיה מוכן בשום פנים ואופן שהצרכנים ייפגעו. לכן אנחנו מנסים למצוא את כל הפתרונות.
"אנחנו רשות קטנה", משיב זריהן לטענות שהופנו ביחס לרשתות שבהן נעלמו סימוני המחירים, אף שהחוק טרם אושר. "יש בארץ 650 אלף בתי עסק שאנחנו אחראים על האכיפה בהם, ורק שמונה מפקחים. אין לנו יכולת אכיפה ברמה שהדברים שאנחנו מדברים עליהם באמת יהיו אפקטיביים. אבל אם אנחנו נופלים על מישהו ומוצאים הפרות - זה נזק מאוד גדול.
"הקנסות שאנחנו מטילים הם במאות אלפי שקלים, אפילו יותר לפעמים, אבל אנחנו לא יכולים להיות בכל המקומות. ברור שאנחנו לא בראש סדר העדיפויות (של הממשלה). אני לא מצפה שיהיו לי עכשיו אלף מפקחים, אבל אני רוצה שיהיו לי מספיק מפקחים בשביל 5% מבתי העסק, כדי לייצר הרתעה ל־95% הנוספים.
"חלק מהסיבה להשתוללות של אי־סימון המחירים הוא בהחלט היכולת המוגבלת שלנו. אם יגידו שיש רק עשרה שוטרי תנועה, עבירות התנועה יעלו באופן אוטומטי. דרך אגב, בכל מה שאנחנו עושים - אנחנו מחזירים לאוצר המדינה פי עשרה. רק בשלושת החודשים האחרונים מדובר בקנסות של יותר מ־3 מיליון שקלים - שמכסים עלות של יותר מעשרה עובדים בשנה".
בתקופה הזו הגדלתם את הקנסות על אי־סימון מחירים?
"בהחלט. בחודשיים האחרונים עשינו כמעט 50 ביקורות, שזה הרבה מאוד. מצאנו הרבה הפרות ונטיל הרבה קנסות. אם נמשיך ככה לאורך זמן - נשבית את כל שאר העבודה של הרשות, שהיא לא פחות חשובה. אני הייתי רוצה 100 פקחים בכל יום שעוברים מעסק לעסק ומייצרים הרתעה ונוכחות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו