"ברור שכרגע מה שמשחק תפקיד ומניע את הכלכלה אלה התשלומים של המדינה (למפוני הצפון והדרום ולמילואימניקים, נ״כ) וכשאלה יפסקו, תהיה התמודדות לא פשוטה שלהם עם המציאות הכלכלית החדשה", כך מזהיר רן עוז, מנכ״ל ישראכרט אומר בשיחה עם ׳"שראל היום".
על מה אתה מדבר? נראה שהכל טוב, הדוחות שלכם משקפים את מצב המאקרו.
״בשנה האחרונה אנחנו נתפסים לממוצעים וכשאנחנו עושים את זה, באמת המצב נראה טוב. אבל זה לא המצב ואנחנו בישראכרט, חברת כרטיסי האשראי הגדולה בישראל (נתח השוק של ישראכרט הוא סביב ה-50% ומכאן יש בחברה את נקודת המבט הטובה ביותר על מצב העסקים ומשקי הבית, נ״כ) רואים את זה".
תסביר.
"הממוצע מטעה. יש פגיעה בעסקים ואנחנו רואים את זה. אז אם עד לרבעון השני או השלישי הפגיעה הייתה יותר בעסקים בדרום, היום אנחנו כבר רואים את הפגיעה בעסקים בצפון ואני מדבר על הצפון העמוק בישראל, לא רק יישובים צמודי גדר. בדרום אנחנו רואים את העסקים מתאוששים אבל בצפון המצב רק הולך ומחמיר ואני רוצה להדגיש שזה המצב לא רק בקו העימות אלא עמוק בתוך הצפון.
״עכשיו בוא נדבר על הפגיעה בצרכנים, במשקי הבית. אנחנו רואים שרמת ההוצאה בכרטיסי האשראי עלתה ב-9% אבל אנחנו בוחנים את הדברים לעומק וכשאנחנו עושים את זה אנחנו מגלים שאנשים קונים פחות אבל משלמים יותר.
״קח לדוגמה את הטיסות לחו״ל. הנתונים מדברים על זה שהיקף הטיסות של ישראלים לחו״ל ירד ברבעון השלישי של השנה ביחס לרבעון השלישי של השנה שעברה ב-30% אבל ההוצאה על טיסות ירדה רק ב-10%. זאת אומרת שפחות אנשים טסים אבל אלה שכן טסים משלמים יותר והרבה יותר.
״עכשיו אם אנחנו מסתכלים על ההוצאה על מזון שם אנחנו רואים תמונה מדאיגה עוד יותר. ההוצאה על מזון עלתה אבל המחירים עלו ב-15% בממוצע וזה אומר שאנשים שילמו בכרטיס האשראי על מזון 15% יותר אבל קנו פחות.
״גם בעולם הביטוחים אנחנו רואים את זה. שם ההוצאה על ביטוח גדלה ב-20%, וזה אומר שאנשים שאנשים מוציאים על אותו הביטוח 20% יותר ממה שהוציאו בשנה שעברה. אנחנו מדברים על אותו הביטוח - אותה הפוליסה״.
אז למה אנחנו לא רואים את המשבר?
״אין ספק שכרגע מה שמניע את הכלכלה אלה תשלומי ההעברה של הממשלה. זה אומר תגמולי מילואים וזה אומר פיצוי למפונים וכן הלאה. אבל כשהתשלומים האלה יסתיימו אחרי שהמלחמה תיגמר, מי שקיבל את הכספים האלה יאלץ להתמודד עם המציאות הכלכלית החדשה״.
בוא נדבר רגע על ישראכרט. כבר יותר משנתיים אתם תחת הצעות שונות ומשונות של חברות שרוצות לקנות אותכם. שום דבר לא יוצא מזה ולפעמים ההצעות מופרכות. זה לא מפריע כבר לנהל את העסק?
"זה חלק מהתפקיד. זה אמנם מעסיק יותר את הדירקטוריון ואת תמר יסעור (יו״ר הדירקטוריון, נ״כ) אבל זה מעסיק בשוליים גם אותי. אבל צריך להבין, לקח לנו זמן לייצר תוכנית אסטרטגית חדשה, לבנות שדרת הנהלה וכן הלאה. התחלנו ליישם את האסטרטגיה החדשה והיא מניבה את הפירות שרצינו. זה מייצר אטרקטיביות לרוכשים פוטנציאלים. שדרת ההנהלה שלנו חזקה ואיכותית וזה נכון גם לגבי העובדים ולכן אנחנו יודעים להתמודד עם המציאות הזו".
היקף מחיקת החובות שלכם נמוך, זה משקף באמת את איכות תיק האשראי שלכם? זו לא פצצת זמן שיושבת לכם במאזן?
״לא, זה לא המצב ואני רוצה להסביר. כשהתחילה המלחמה היינו מאוד זהירים בחיתום וברבעון הראשון של המלחמה עצרנו מתן אשראים חדשים, ולאחר מכן יצבנו את התיק והחיתום היה הדוק ושמרני.
״החיתום בתחום שלנו הפך במלחמה למאתגר מאוד, דירוגי האשראי לא שיקפו את המצב והיינו צריכים לעבור לחיתום ידני ולכוונן את המודלים וזה אומר שאם אנשים הקפיאו להם תשלומים והם לא דיווחו על זה שהקפיאו להם את תשלומי המשכנתה או ההלוואות האחרות והם המשיכו לקבל שכר או תשלומי העברה כרגיל, אז ברור לנו שזה לא משקף את הסיכון למרות התחושה שלהם שפתאום יש להם אפשרות לקחת הלוואות נוספות.
״כאן נאלצנו לעבור לחיתום ידני ולהשתמש פחות במודלים הממוחשבים וזה לקח זמן לכוונן את המודלים אבל השורה התחתונה היא שהחיתום הידני הוא הרבה יותר מדוייק ומכאן תיק האשראי שלנו שצמח ברבעון האחרון הוא איכותי הרבה יותר ומשקף הרבה יותר טוב את המציאות״.
