מכה לכלכלה: מוד'יס הורידה את דירוג האשראי של ישראל בשתי דרגות

סוכנות הדירוג צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהמלחמה המתמשכת, מפתיחת הזירה בצפון ומאי-ההגעה לעסקת חטופים ובשל כך הודיעה על הורדה נוספת של דירוג האשראי של ישראל מרמה של A2 לרמה של Baa1 • התחזית השלילית נשארת • עוד מהסיבות להורדת הדירוג: חוסר בגיוס מילואים, מחסור חמור בכוח אדם בעקבות אי הכנסת פועלים פלשתינים, דחיית מינויים בעליון ועיכוב תקציב המדינה על ידי סמוטריץ'

נתניהו וסמוטריץ' (ארכיון). צילום: ללא קרדיט

מכה לכלכלה הישראלית: סוכנות הדירוג מודי'ס הודיעה הלילה (שבת) על הורדה כפולה של דירוג האשראי של ישראל עם תחזית צמיחה שלילית. בדוח מפורט, סוכנות הדירוג ביקרה בחריפות את התנהלות הממשלה הישראלית והימנעותה מנקיטת צעדים להפחתת הגרעון. 

לחצו לדו"ח המלא של חברת מוד'יס

דירוג האשראי של ישראל ירד בשתי דרגות, מרמה של A2 לרמה של Baa1 (מקביל לרמה של +BBB) עם תחזית שלילית. זו הפעם השנייה שמוד'יס מורידה את דירוג האשראי של ישראל, בפעם הקודמת זה היה בפברואר השנה. גם סוכנות הדירוג פיץ' הורידה בחודש אוגוסט האחרון את הדירוג וחברת S&P עשתה זאת בחודש אפריל

כך הורדת דירוג האשראי תשפיע על הכיס שלכם - כל הפרטים 

מודי'ס מצביעה על כשלים משמעותיים בהתנהלות הממשלה והמוסדות בישראל. הסוכנות מדגישה כי הממשלה לא הציגה אסטרטגיית ברורה לסיום המלחמה, דבר הפוגע בוודאות ובביטחון הנחוצים לכלכלה ולהשקעות עסקיות. בנוסף, הסוכנות גם ציינה את המתיחות הגוברת בין הממשלה לשירותי הביטחון הישראליים.

הביקורת כוללת התייחסות לעיכוב בחקיקה הנוגעת לגיוס חרדים לצה"ל ומותחת ביקורת על שר המשפטים יריב לוין על החלטתו לעכב מינוי שופטים, בדגש על מינוי לנשיא בית המשפט העליון.

הסיכון הגיאופוליטי התגבר - השלכות שליליות ליכולת החזר האשראי של מדינת ישראל

הגורם המרכזי להורדת הדירוג הוא התגברות הסיכון הגיאופוליטי, שלו השלכות שליליות מהותיות על יכולת החזר האשראי של מדינת ישראל - הן בטווח הקצר והן בטווח בארוך. על פי מודיס לעליית המדרגה בלחימה מול חיזבאללה, לירידת הסיכויים להפסקת אש בעזה ולסיכונים הפוליטיים הפנימיים ישנה השפעה על הורדת הדירוג.

"סולם" דירוגיג האשראי של מוד'יס, צילום: .

התחזית שלילית גם לעתיד: מודיס צופה שכלכלת ישראל תיחלש

בטווח הארוך, החברה צופה שכלכלת ישראל תיחלש כתוצאה מהסכסוך הצבאי המתמשך. בשל האיומים הביטחוניים המוגברים, חברת הדירוג כבר לא צופה התאוששות כלכלית מהירה וחזקה כפי שהיה לאחר סכסוכים קודמים. לכן, לדעת החברה, התאוששות כלכלית מאוחרת ואיטית יותר, בשילוב עם מערכה צבאית ממושכת יותר, ישפיעו בצורה מתמשכת יותר על המצב הפיסקלי, וידחקו עוד יותר את הסיכוי לייצוב של יחס החוב לתוצר ביחס לתחזיות הקודמות של החברה.

ההסלמה המשמעותית בסיכון הגיאופוליטי מצביעה גם על ירידה באיכות המוסדות והממשל של ישראל, אשר לא היו אפקטיביים בצורה מלאה במניעת פעולות הפוגעות במדדי האשראי של המדינה.

על פי הדו"ח, גוברת אי הוודאות בנוגע לביטחונה של ישראל. בסוכנות גם התייחסו לסיכונים לנזק ארוך טווח לתעשיית ההייטק הישראלית וציינו כי להתפתחויות שליליות כאלה עלולות להיות השלכות פוטנציאליות חמורות על המצב הפיסקלי, ועשויות לסמן שחיקה נוספת באיכות המוסדית.

מוד'יס. הורידה את דירוג האשראי של ישראל, צילום: איי.פי

החברה הורידה את תקרת מדינת ישראל במטבע מקומי ( Israel’s local-currency country ceiling)1 מרמה של Aaa לרמה של Aa3. הפער של ארבע דרגות בין תקרת מדינת ישראל במטבע מקומי לבין הדירוג הריבוני של מדינת ישראל, משקף את הסיכונים הגיאופוליטיים המוגברים מאוד, אשר מאוזנים באמצעות טביעת הרגל המוגבלת של הממשלה בכלכלה הישראלית המגוונת והיציבות החיצונית. תקרת מטבע החוץ מותאמת לתקרת המטבע המקומי והיא משקפת סיכונים נמוכים מאוד בהעברה והמרה של מטבע חוץ, בהינתן חופשיות תנועות ההון במדינה, יתרות מטבע החוץ הגבוהות מאוד של בנק ישראל בהיקף של כ-40% מהתוצר, כמו גם ההערכות של החברה למדיניות טובה ויעילה.

רונן מנחם, הכלכלן הראשי בבנק מזרחי טפחות צייין כי הורדת הדירוג בפעם השנייה ברציפות מהווה איתות על האופן שבו מצבה של ישראל נתפס על ידי משקיעים זרים: "לפני שבעה חודשים הורידה מודי'ס את הדירוג של מדינת ישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה. גם שתי חברות הדירוג האחרות הורידו את הדירוג וכעת אנו ככל הנראה לקראת הורדת דירוג נוספת. המהלך עצמו לא יפתיע ומכל מקום דירוג החוב של המדינה יוותר עדיין בדירוג השקעה".

החשב הכללי, יהלי רוטנברג" ״החלטת חברת דירוג האשראי מוד'יס היא מוגזמת ובלתי מוצדקת. עוצמת פעולת הדירוג שננקטה לא מתיישבת עם הנתונים הפיסקליים והמאקרו-כלכליים של המשק הישראלי. ברור כי המלחמה בחזיתות השונות גובה מחירים מהמשק הישראלי, אך אין הצדקה להחלטת חברת הדירוג.

במקביל, יש לנקוט בצעדים נחושים ומהירים לאישור תקציב מדינה לשנת 2025. התקציב חייב להוביל לבנייה מחדש של הרזרבות הפיסקליות, באמצעות שמירה על גירעון מרבי בשיעור של עד 4% מהתוצר וחזרה לתוואי ירידה ביחס החוב לתוצר. תקציב המדינה חייב לעודד מנועי צמיחה, השקעה בתשתיות, התייחסות לצרכים חברתיים ומענה לדרישות הביטחון של ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר