כפי שחזו הכלכלנים: נגיד בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי

בנק ישראל עדכן על גובה הריבית במשק. הריבית נותרה ברמתה הנוכחית - 4.5%. זאת למרות הירידה ברמת האינפלציה ועל רקע חוסר הוודאות הגיאופוליטית והעלייה הנוספת והחדה שחלה לאחרונה בפרמיית הסיכון של ישראל.

על רקע עליית "ההסתברות לתרחישים ביטחוניים חמורים יותר מאלו שמגולמים בתחזית הקודמת", כגון התארכות נוספת של המלחמה והתעצמותה בזירות השונות, בנק ישראל הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל. על פי התחזית, התוצר צפוי לצמוח בשיעור של 1.5% בשנת 2024 ו-4.2% בשנת 2025, נמוך מהערכתנו בתחזית אפריל.

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון: "למלחמה יש השלכות כלכליות משמעותיות המשפיעות על המשק הישראלי. על אף השיפור נותרה כברת דרך ארכה עד לחזרה לשיגרה. אנחנו ממשיכים לפעול על מנת לצלוח תקופה מאתגרת זו. תוואי הריבית ימשיך להיקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה, המדיניות הכלכלית והפיסקאלית". 

כמו כן, בנק ישראל מעלה את שיעור האינפלציה החזוי. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הקרובים (המסתיימים ברבעון השני של שנת 2025), צפוי להיות 3.2% בין השאר בשל השפעות צעדי מיסוי שאנו מניחים שיאושרו בשנה הקרובה. שיעור האינפלציה במהלך שנת 2024 צפוי לעמוד על 3% (לעומת 2.7% בתחזית אפריל), ובמהלך שנת 2025 הוא צפוי לעמוד על 2.8% לעומת 2.3% בתחזית אפריל. 

לנוכח עליית האינפלציה החזויה בבנק ישראל צופים רק הורדת ריבית אחת ב-12 החודשים הבאים לרמה של 4.25%. 

כמו כן, חטיבת המחקר של בנק ישראל העלתה את התחזית לגירעונות בתקציב הממשלה, בשנים 2024 ו-2025 הגירעונות צפויים להסתכם ב6.6% וב4.0% תוצר, בהתאמה.

החוב הציבורי צפוי לעלות לרמה של 67.5% תוצר ב-2024 ול68.5% תוצר ב-2025. בהשוואה לתחזית הקודמת מאפריל, התחזית הנוכחית מגלמת עדכון כלפי מעלה של כחצי אחוז תוצר בתחזית להוצאות הביטחון בגין לחימה, לאור עדכון הנחת העבודה לגבי עצימות ומשך הלחימה. בנוסף, התחזית נבנתה תחת הנחת עבודה כי הממשלה תבצע התאמות להפחתת הגרעון בשנת 2025 שיסתכמו ב-30 מיליארדי שקל פרמננטיים, וכי כל הוצאה נוספת עליה תחליט הממשלה, לרבות הגדלה פרמננטית של תקציב הביטחון, תאוזן על ידי צעדים נוספים.

"הציבור הישראלי מתקשה לצאת מהסחרור ונאבק על הישרדותו"

עורך דין רועי כהן נשיא להב, לשכת ארגוני העצמאים ובעלי העסקים בישראל: "אין ספק כי הריבית הגבוהה שנותרה בעינה במשק, בצד הגירעון המעמיק והעלאות מיסים, יכבידו עוד יותר על העצמאים העסקים הקטנים והבינוניים ונחזה בקריסה של עשרות אלפי עסקים בשנת 2024. על שר האוצר והנגיד לגלות אחריות לצרכי העסקים הקטנים בקביעת מדיניות הריבית, תוך איזון טוב יותר בין צרכי איזון האינפלציה לבין השפעתה של הריבית הגבוהה על המגזר העסקי".

מהתאחדות יועצי המשכנתאות נמסר: "החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית על כנה מנסה 'להקפיא' את המצב על רקע התמשכות המלחמה, האינפלציה הגואה ועליית המחירים כמעט בכל פרמטר (ארנונה, דלק, מים, חשמל). בפועל, ציבור הרוכשים והלווים לא יושב בחיבוק ידיים וחוזר לשוק תוך כדי חיפוש פתרונות מימון במערכת הבנקאית ומחוצה לה. הציבור הישראלי מתקשה לצאת מהסחרור ונאבק על הישרדותו במציאות חסרת ודאות ותפקידם של מקבלי ההחלטות הוא לפזר את הערפל".