למרות המלחמה וההאטה במשק, רווחי הבנקים בשנה החולפת צפויים להגיע לשיא של כל הזמנים - 25 מיליארד שקלים. הסיבה העיקרית היא כמובן הריבית הגבוהה במשק, שאגב, למרות שעדיין לא ממש ירדה, הבנקים כבר מורידים את הריביות על הפיקדונות.
בינתיים, במסגרת התקציב המתוקן לשנת 2024 הוחלט על הגדלת מיסוי רווחי הבנקים כדי לממן את צורכי המלחמה. המהלך עורר, כצפוי, התנגדות מצד הבנקים, ונראה כי הפשרה המסתמנת היא הטלת תשלום חד-פעמי בסך של 2.6 מיליארד שקל על המערכת הבנקאית.
דניאל חחיאשווילי, המפקח על הבנקים בבנק ישראל אומר בראיון ל"ערך מוסף", הפודקאסט הכלכלי של "ישראל היום", כי "אי אפשר לטרגט סקטור מסוים אם רוצים להגדיל את ההכנסות. יותר נכון לעשות את זה יותר רחב - לפחות על כל הסקטור הפיננסי". כדי לשפר את הריביות על הפקדונות שמעניקים הבנקים ללקוחות הוא מעדכן כי הפיקוח על הבנקים שבראשותו החל לחייב את הבנקים לפרסם ריביות של עשרת הפיקדונות הנפוצים ביותר, כדי שהלקוחות יוכלו להשוות בקלות.
"הרווחיות של הבנקים הייתה בשנתיים האחרונות גבוהה, אפילו חריגה, והיא נבעה מזה שהריבית עלתה במהירות. אם אנחנו מסתכלים על מתווה המאזנים בבנקים אז חלק גדול מהאשראי הבנקאי הוא ריבית משתנה - ריבית בנק ישראל, והמקורות הם לא שם. וברגע שהריבית של בנק ישראל עולה, המחירים על האשראי עולים כמעט באופן אוטומטי והריביות על הפיקדונות לא עולות בהתאם, במיוחד כאשר מדובר על הכספים ששוכבים בעו"ש. מעבר לכך, מדובר גם בהתייעלות של הבנקים, האוטומציה של הרבה פעולות בנקאיות שגורמת להעסקת פחות כח אדם, סגירת סניפים ועוד. כל הדברים האלה הובילו אותנו לרווחיות מאוד גבוהה, אני לא חושב שזה ילווה אותנו בהסתכלות קדימה".
האם מיסוי רווחי היתר של הבנקים מוצדק בעיניך?
"ברור לנו שאנחנו במצב חירום במדינה, והמדינה צריכה להגדיל את ההכנסות שלה, אנחנו בבנק ישראל תומכים בזה. אבל אנחנו לא אהבנו את זה שמטרגטים באופן ספציפי סקטור מסוים, סקטור הבנקאות, וחשבנו שזה צריך להיות יותר רחב. אם רוצים להגדיל את ההכנסות של המדינה לא צריכים לטרגט סקטור מסוים. גם בין הבנקים יש שונות מסוימת. יש כאלה שפחות רווחיים, יש כאלה שיותר, אי אפשר לטרגט סקטור מסוים, אם רוצים להגדיל את ההכנסות, יותר נכון לעשות את זה יותר רחב - לפחות על כל הסקטור הפיננסי".
גם שם הרווחיות כל כך גבוהה?
"כנראה לא גבוהה כמו בבנקים, לפחות לא בשנים האחרונות, וגם שם יש תנודתיות ברווחיות. האמירה ששמים מיסוי על סקטור מסוים היא אמירה לא נכונה, כי יש לה השלכות, בין היתר, זה משפיע על איך הגופים החיצוניים רואים את המשק, ולכן לא היה נכון לעשות את זה בצורה הזאת. וגם המנגנון שנבחר שם הוא הטלת מס על הרווחים, והוא לא מדבר באמת על רווחיות היתר, זה לא משהו שבא ואומר בוא אני אנסה לחשב את רווחיות היתר ועל זה אני אטיל מס. צריך היה לבנות משהו יותר מסודר. אבל אנחנו כן הולכים כנראה למיסוי הזה. בחרו לטרגט את המערכת הבנקאית".
הריבית עוד לא ממש ירדה, אבל הבנקים מורידים את הריביות על הפיקדונות שהם נותנים ללקוחות. איך גורמים לבנקים להיטיב יותר עם הלקוחות?
"קודם כל, צריך לומר שכשהבנק קובע את הריביות, הוא מסתכל על הריבית הצפויה ולא על הריבית הנוכחית שנמצאת בשוק, ולכן אם הצפי שהריבית תרד אז הבנקים כבר היום יכולים לתת ריבית שהיא יותר נמוכה. זה נכון לפידקונות וזה נכון גם לאשראי".
ובכל זאת, מה אתם עושים כדי לגרום לבנקים לתת ריביות אטרקטיביות יותר לפקדונות של הציבור?
"אנחנו ערים שבתחום הזה של הפיקדונות אנחנו צריכים להגדיל את התחרות והשבוע יצאנו עם טיוטת הוראה חדשה שמגבירה את השקיפות בכל הנוגע לפיקדונות. חייבנו כל אחד מהבנקים לפרסם את הריביות של עשרת הפיקדונות הנפוצים ביותר. הבנקים יצטרכו לפרסם את הריביות, וגם אנחנו נאסוף ונשווה את המידע בין הבנקים השונים".
"הלקוחות של הבנקים יוכלו להשוות יותר בקלות בין הפיקדונות, כי כל אחד מהבנקים ייתן בדיוק את אותו מידע הנדרש ללקוח כדי לקבל את ההחלטה, וזאת כדי להגדיל את השקיפות. מהצד השני, יש לנו הוראה שנקראת "מערכת סגורה" שנותנת הקלות לבנקים שרוצים לגייס פיקדונות מלקוחות שהם לא הלקוחות שלהם. בסופו של דבר גם הלקוח צריך להיות ער למחירים שהוא מקבל מהבנקים ולהשוות ועל ידי כך לקבל מחירים יותר טובים".
בשבוע שעבר הודיע הנגיד על כוונתכם להאריך את ההקלות ללקוחות הבנקים בעקבות המלחמה בעוד שלושה חודשים. על אילו הקלות מדובר ובאיזה היקף כספי הן כבר מומשו?
"קודם כל, עד היום היקף הניצול של כל דחיות התשלומים, כולל משכנתאות והלוואות צרכניות ולעסקים, הגיע בערך ל-5.5 מיליארד שקלים, כשליש מזה דחיית תשלומי המשכנתאות. זה משקף סדר גודל של כ-7% מיתרת האשראי כולה במשק".
"בתחילת המלחמה אפשרנו דחיית תשלומי משכנתאות והלוואות כדי לתת מענה מאקרו כלכלי ראשון לאוכלוסייה שנכנסת לקשיים בעקבות המלחמה עד שהממשלה תתן את הפיצויים למי שצריך. הדחייה הייתה למשך שלושה חודשים שכבר הסתיימו, הארכנו אותם פעם נוספת בעוד שלושה חודשים ועכשיו כמו שהנגיד הצהיר אנחנו עומדים בפני הארכה נוספת של שלושה חודשים. למשל, במשכנתאות מי שנתקל בקשיים תזרימים בעקבות המלחמה יכול לדחות את המשכנתא שלו בלי ריבית".
הבנקים החלו לשלוח לאחרונה הודעות המבשרות על היקף העמלות שהם גובים. מה ממליצים לעשות בבנק ישראל בנושא העמלות?
"הלקוחות צריכים להבין קודם כל על מה הם משלמים, ואז להשוות עם המחירים בבנקים אחרים. ואם צריך אז לבוא לדבר עם הבנק ולקבל מחירים יותר טובים מבחינת הלקוח. אנחנו יודעים שזה הניע לפעולה המון לקוחות שקיבלו את ההודעות".