כשלים חמורים בחברות הממשלתיות: דיבידנדים שלא חולקו, דירקטוריונים לא מאויישים וחוסר איזון מבחינה מגדרית

דו"ח חריף של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן שפורסם היום (שני) בנושא הפיקוח והבקרה על החברות הממשלתיות, מצביע על כמה כשלים חמורים.

ראשית, למרות החלטת הממשלה בנושא, חברות ממשלתיות לא מעבירות דיבידנד לקופת המדינה כפי שנדרש. שנית, כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022.

ביקורת מבקר המדינה הסתיימה אומנם בחודש מאי 2023, אך לפחות בנושא המינויים לא חל שיפור משמעותי. רשות החברות הממשלתיות היא זרועה הארוכה של המדינה לצורך מימוש בעלותה על החברות הממשלתיות. הרשות היא גוף ממשלתי בעל חשיבות רבה, המנהל 71 חברות ממשלתיות, בעלות היקף נכנסים של 235 מיליארד שקל, עם מחזור ההכנסות של 76 מיליארד שקל.

על אף הסכומים הגבוהים, מהדו"ח עולה תמונת מצב מדאיגה - למעשה כבר שנים חברות ממשלתיות רבות מתפקדות ללא יו"ר קבוע, או עם הרכב חסר בדירקטוריון. הדבר נבע, בין היתר, ממערכות בחירות מרובות בשנים האחרונות, ובעקבות כך השרים לא מינו דירקטורים בזמן.

נוסף על כך, גם המנהלת של רשות החברות עצמה, מיכל רוזנבוים, החליטה לפני כשבועיים להתפטר מתפקידה, משום שלדבריה היא לא תוכל עוד לבצע אותו כהלכה. זאת, לאחר המאבקים המתוקשרים שהיו בינה לבין השר הממונה עליה, דודי אמסלם.

לא חילקו דיבידנד

בין השנים 2018-2021 החברות הממשלתיות חילקו בפועל רק כ-1.07 מיליארד ש"ח כדיבידנד לציבור, זאת למרות הרווחים של כ-4 מיליארד שקל. המשמעות של אי משיכת הדיבידנדים הוא שהכסף לא מגיע לאוצר המדינה, ולא מגיע לאזרחי ישראל, אלא נשאר בחברות. נציין כי לפי החלטת ממשלה בנושא, 50% מרווחי החברות הממשלתיות אמור להיות מועבר לאוצר המדינה.

עודפיהן הצבורים של החברות הממשלתיות עמדו בשנת 2021 על למעלה מ-9 מיליארד ש"ח (לאחר נטרול 29 מיליארד ש"ח של חברת חשמל), ועם זאת היקף הדיבידנד השנתי הממוצע שהוכרז עמד על כ-270 מיליון ש"ח בלבד. ממאי 2022 עמדה הרשות על כך שהציבור זכאי לקבל את חלקו ברווחי החברות הממשלתיות, והביאה לכך שעד תום 2022 החברות הכריזו על חלוקת דיבידנדים בסכום כולל של כ-1.4 מיליארד ש"ח - ושמתחילת 2023 הודיעו חברות ממשלתיות על כוונתן להכריז על חלוקת כ-600 מיליון ש"ח כדיבידנד בגין רווחי שנת 2023.

עם זאת, בפועל, עד תום יוני 2023 חילקה חברה ממשלתית אחת 85 מיליון ש"ח בלבד, בין היתר כי השרים האחראים לחברות הממשלתיות לא פעלו לכינוס האסיפות הכלליות בחברות (כשהדבר נדרש) כדי שדיבידנד שהוכרז יחולק בפועל לאוצר המדינה. זאת, בהמשך להנחיית שר האוצר והשר האחראי על רשות החברות הממשלתיות לרשות ב-2023, להשהות את החלוקה עד לגיבוש מדיניותם בנושא.

נציין כי מבקר המדינה אנגלמן פנה לרשות החברות הממשלתיות בנובמבר האחרון ודרש לשחרר דיבידנד בסך 2 מיליארד שקל לצורך הוצאות המלחמה והטיפול בעורף. בעקבות פנייתו, השר הממונה על רשות החברות, דודי אמסלם, אישר את המהלך וכבר השנה הדבר יקרה.

50% ללא דירקטורים קבועים

לפי הדו"ח, כ-50% מהחברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן פעלו ללא יו"ר דירקטוריון בשנת 2022, כ-44% מהמשרות בדירקטוריונים של החברות אינן מאוישות. כך, לדוגמא, חברת חשמל, החברה הממשלתית הגדולה ביותר בישראל המחזיקה בנכסים בלתי שוטפים בסך של כ-86 מיליארד ש"ח, פועלת ללא יו"ר דירקטוריון קבוע.

זאת ועוד, על אף המציאות המלחמתית, מבדיקת מבקר המדינה עולה כי נכון לסוף אוקטובר מינוי דירקטורים מטעם המדינה בחברות רפאל, התעשייה האווירית ואלתא לא הושלם: ברפאל מונו 7 מתוך 12 דירקטורים, בתע"א מונו 8 מתוך 12 דירקטורים, ובאלתא מונו 5 מתוך 13.

בביקורת עלה כי מנגנון נבחרת הדירקטורים משמש מנגנון פומבי, תחרותי ושוויוני. עם זאת,על אף מאמצי הרשות, בגלל חוסר במינויים על ידי השרים הרלוונטיים, איוש הדירקטוריונים בחברות המפוקחות אינו מלא וקיימות חברות המתנהלות ללא קוורום, ללא יו"ר דירקטוריון וללא ייצוג הולם, דבר הפוגע בניהולן.

270 מתוך 620 (כ-44%) המשרות בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות אינן מאוישות. 52 מ-109 החברות והעמותות שרשות החברות הממשלתיות מפקחת עליהן (כ-50%) פעלו בשנת 2022 בלי יו"ר דירקטוריון, בהן 28 חברות ממשלתיות.

5% בלבד מנכ"ליות

עוד עלה בביקורת, כי שיעור הנשים המכהנות בתפקיד מנכ"ל בחברות הממשלתיות הוא 5% בלבד, ושיעור הנשים המכהנות כיו"ר הדירקטוריון הוא 14% בלבד - אף שהיעד הוא 50%, בהתאם לשיעור הנשים באוכלוסייה.

כ-1.5% בלבד מעובדי החברות הממשלתיות, וכ-6% (28) מהדירקטורים המכהנים, הם מהאוכלוסייה הערבית, לעומת שיעורם באוכלוסייה - 21%. כ-1.5% מהדירקטורים המכהנים הם מהאוכלוסייה החרדית (6) לעומת שיעורם באוכלוסייה - 13%.

נבחרת הדירקטורים לשנת 2022 הייתה מאוזנת אמנם מהבחינה המגדרית (50% נשים), אך שיעור אוכלוסיות הגיוון היה קטן משיעורן באוכלוסייה: שיעור המועמדים מקרב האוכלוסייה הערבית היה 5% בלבד (67 מועמדים), לעומת 21% באוכלוסייה. מקרב האוכלוסייה החרדית - 2% בלבד (31 מועמדים), לעומת 13% מהאוכלוסייה. מקרב קהילת יוצאי אתיופיה - 1% בלבד (15 מועמדים), לעומת 1.7% מהאוכלוסייה. דירקטורים שהם אנשים עם מוגבלות - 2% בלבד (34 מועמדים), לעומת 17% מהאוכלוסייה, ועולים חדשים - 2 מועמדים בלבד (כ-1% מהנבחרת).

המבקר אנגלמן ממליץ למשרד האוצר ולשר הממונה על הרשות לבחון את הקצאת המשאבים הנחוצים לרשות ואת הסמכויות הנדרשות לה, כדי שהיא תעמוד במשימותיה. מומלץ כי הרשות תערוך סקר רוחבי בכל החברות הממשלתיות על מנת לקבל תמונת מצב עדכנית לגבי מידת ניהול סיכוני הסייבר והציות בחברות הממשלתיות, ולאחר מכן תאפיין את סיכוני הסייבר וסיכוני הציות להם חשופות החברות הממשלתיות.

עוד מומלץ לרשות החברות הממשלתיות לפעול לגיוס כוח אדם המתמחה בנושאי ביקורת מערכות מידע וסייבר. על הנהלת הרשות והשרים האחראים לחברות לפעול לחיזוקה ולנקוט את הצעדים הדרושים כדי לתקן את הליקויים שעלו בביקורת.

מטעמה של מנהלת החברות הממשלתיות היוצאת, מיכל רוזנבוים , נמסר בתגובה לפרסום דו״ח מבקר המדינה: "הדו״ח חוזר ומצביע על המחדל הגדול הנוגע לסוגיית הדיבידנדים של החברות הממשלתיות. כזכור, רוזנבוים פעלה בכל הקדנציה שלה להגדלת הדיבידנדים מהחברות הממשלתיות - דיבידנדים שהגיעו עד ל-3 מיליארד ש״ח בסוף 2023 - אולם השר הממונה התנגד לאשר את משיכתם והעברתם לתקציב המדינה".