הגבלות חמורות בטיפולי הפוריות בעקבות דוח מבקר המדינה, שמצא כשל בפיקוח של משרד הבריאות על היחידות: משרד הבריאות, כך נודע היום (שני), יחתוך בחצי את מספר מחזורי הטיפול שמבוצעים ביחידות הפרטיות, ויגביל אותם ל-8,000 בשנה בלבד.
פרופ' אש על פרשת העוברים באסותא: "לא יודעים היכן הייתה התקלה" (ארכיון) // גיל קרמר
לפי דוח מבקר המדינה, ביחידות הפרטיות נעשים בממוצע מעל 15 אלף טיפולים בשנה, כאשר בבתי החולים של אסותא המספרים הגיעו לכ-20 אלף בשנה. זאת לפני מחדל החלפת העוברים באסותא ראשון לציון ב-2022 ולפני המחדל של התייבשות ביציות והולדת תינוקות שאינם זהים גנטית לאב באסותא רמת החייל.
הנחיה תקדימית נוספת נוגעת לאפשרות של נשים שמקפיאות ביציות בשל מחלה או מצב רפואי להשאיר הנחיה כי לאחר מותן ניתן יהיה לעשות שימוש בביציות או לתרום אותן. משרד הבריאות מפרסם היום שורת חוזרים שנועדו להסדיר את תחום הפיריון בישראל לאחר שמזה עשור לא יצאו הנחיות עדכניות.
החוזר "אמות מידה ליחידות הפריה חוץ גופית בישראל", כולל הנחיות שמטרתן להבטיח את איכות ובטיחות טיפולי הפריה חוץ גופית, הנחיות בנושא מהלך האבחון והטיפול במרפאה, בחדר ניתוח ובמעבדה, שותפות עו"ס או פסיכולוגים בהליך, חובת שימוש בתכנות הטובות ביותר למניעת טעויות בזיהוי הזרע, הביציות ושיוכן למטופלים, ההכשרות הנדרשות, כוח אדם, תשתיות, איסוף נתונים ומעקב אחרי מדדי ההצלחה של פעילויות המעבדה וחובת דיווח על אירועים בעלי השלכה קלינית ואירועים חריגים.
אחד החידושים בחוזר נוגע לטיפול במטופלים שלא רשומים כנשואים. בשל מקרי עבר שבהם היו מחלוקות בין מטופלים כאלו, ישנה כעת המלצה שמטופלים אלו יכינו הסכם הורות משותפת, שיתייחס בין היתר לשאלה מה ייעשה בחומר הגנטי במקרה של חזרת אחד מהצדדים מן ההסכם. עוד הומלץ כי מטופלים רשאים להסכים ביניהם על מגבלות השימוש בביציות / ביציות מופרות / זרע קפוא, במידה ומי מהם יחזור בו ולא יהיה מעוניין בהריון, ובלבד שטרם בוצעה החזרת ביצית מופרת לאישה.
בישראל ישנן מאות אלפי ביציות וביציות מופרות שלהן אין דורש. אלפי נשים וזוגות שעברו תהליך זה לא הסדירו מה ייעשה עם הביציות הללו בשנים שלאחר מכן. בדוח מבקר המדינה צויין שחלק מהביציות והעוברים הקפואים שמורים ביחידות משנות השמונים של המאה העשרים, כאשר חלק מהמטופלות כבר עברו את הגיל שבו ניתן להשתמש בביציות ובעוברים, או שאינן בין החיים.
בחלק מהיחידות ביציות "ותיקות" כאלו מהוות 10-25% מכלל הביציות השמורות ביחידה, ולאורך השנים היה צורך לבנות חדרים נוספים לאיחסון ביציות אלו והכמות שנאספה עלולה להוביל לטעויות בזיהוי ולהקשות על מציאת ביציות שהוקפאו. ההנחיות החדשות יסדירו את בעיית מאות אלפי הביציות המופרות ששמורות בהקפאה ביחידות להפריה חוץ גופית שלרובן אין דורש. חוזר "הקפאת ביציות ושימורן" מרחיב את האפשרות לשמר ביציות, מאפשר מתן הנחיות למשך שימור הביציות, הוראות למקרה של פטירה ואפשרות לתרומת הביציות.
חוזר נוסף כולל הנחיה למתן הוראות מקדימות, מה ייעשה בביציות בתום תקופת השמירה, וכן הנחיה לביצוע מאמץ מקסימלי וחוזר ליצירת קשר עם בעלי הביציות בטרם יינתן אישור להפשרתן.
לפי ההנחיות, לפני הטיפול האישה תתבקש להחליט האם הביציות יוקפאו לתקופה של 5 שנים עם אפשרות להארה בתשלום לחנש שנים נוספות, או להפשירן לאחר חמש שנים, או לתרום אותן למחקר.
בעקבות פסיקת בג"ץ בעניינה של נועם רוזנבוים ז"ל, צעירה שמתה מסרטן והוריה השיגו תקדים משפטי לשימוש בביציותיה, חובר נוהל חדש של משרד הבריאות. מטופלת שמקפיאה ביציות בשל מצב רפואי כלשהו, או לצורך תכנון ילודה בהמשך, תוכל להביע בכתב את רצונה מה ייעשה בביציות לאחר פטירתה. כאשר אחת האפשרויות היא לתרום אותן, בין אם באופן אנונימי לאישה אחרת, או לתורם או נתרמת מסוימים, או בקביעה שבן או בת הזוג או הוריה יוכלו להורות בשמה לאחר
מותה, על תרומת הביציות לנתרם או נתרמת מסוימים שהם יבחרו.
