בנק ישראל פנה היום (רביעי) אל שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בדרישה שזה יקפיא את הכספים הקואליציוניים גם לשנת 2024, זאת בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" שנמצאת בעיצומה.
"היקף הקיצוץ התקציבי המוצע כרגע עומד על 4 מיליארד שקלים, ואינו נחשב לגדול – אך כזה שיכול לגרום לחיזוק בקרב הציבור במחויבות הממשלה להתאמה פיסקלית בגין עלויות המלחמה", נכתב בהודעה. "ככל שהממשלה מעריכה שזהו הקיצוץ המרבי שאפשרי בשלב זה של השנה, חשוב שהיא תחליט כבר בעת אישור התוספת לתקציב 2023 גם על ביטול חלק מההוצאות המתוכננות ל-2024, למרות שהתוכנית היא שעיקר הדיון על התקציב של השנה הבאה יידחה מעט".
שר האוצר סמוטריץ', לפני כשבועיים: "בנינו כלכלה חזקה - נשלם את מחיר המלחמה"
בחינה של סעיפי התקציב מצביעה על הפחתות אפשריות בהיקף של בין כ-8 ל-10 מיליארד שקלים בשנה הבאה. יתר על כן, מכיוון שחלק ניכר מהתשלומים ב-2023 בגין ההסכמים הקואליציוניים יקשה מאוד על קיצוצים באותם סעיפים ב-2024 וגם בהמשך, רצוי שהממשלה תכריז על עצירה של הוצאות אלה כבר בתקציב הנוכחי.
בתגובה להודעת בנק ישראל, יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד (יש עתיד) תקף את הממשלה הנוכחית, באומרה כי היא ושריה לא למדו כלום: "ההתעלמות הבוטה מהמלצות דרגי המקצוע פוגעת בחייהם של אזרחי ישראל בזמן מלחמה. נתניהו, סמוטריץ' ושותפיו – שחררו את הכספים הקואליציוניים עכשיו".
ממשלת ישראל ושריה לא למדו כלום. ההתעלמות הבוטה מהמלצות דרגי המקצוע פוגעת בחייהם של אזרחי ישראל בזמן מלחמה. נתניהו, סמוטריץ ושותפיו - שחררו את הכספים הקואליציונים עכשיו! https://t.co/jw7OBIoECq
— יאיר לפיד - Yair Lapid (@yairlapid) November 15, 2023
"לשנות את סדרי העדיפויות בתקציב"
בהחלטתו, בנק ישראל מתח ביקורת על התנהלותו של סמוטריץ' בכל הנוגע לכספים הקואליציוניים, לאחר שזה החליט להסיט חלק קטן בלבד מהכספים לטובת הלחימה.
ברקע הודעת השר אמש כי למרות הביקורת הציבורית, הוא וראש הממשלה בנימין נתניהו סיכמו כי השינויים בתקציב 2023 יובאו לאישור הממשלה ולכנסת. נזכיר כי הדרג המקצועי במשרד האוצר המליץ לסמוטריץ' להסיט כ-8 מיליארד שקלים מתוך הכספים הקואליציוניים לשנים 2023 ו-2024 לתקציב הלחימה, אך שר האוצר החליט להסיט 1.6 מיליארד שקלים "בלבד" מתוך 2.5 המיליארדים בתקציב 2023, ובשלב זה לא לגעת בכספים הקואליציוניים שאמורים לצאת בשנת 2024. כזכור, באגף התקציבים הציעו לשר לבטל תוספות לישיבות ולמוסדות החינוך הפרטיים החרדים שסוכמו במסגרת הכספים הקואליציוניים, כלומר להחזיר למצב שהיה בשנה שעברה עם תוספת קטנה.
"יש חשיבות רבה לכך שהממשלה תבלום כבר עתה הוצאות חדשות שאופיין מתמשך בהקשר ההסתכלות לטווח הבינוני-ארוך", נכתב בהודעת הבנק שהתפרסמה היום.
לאור התפתחות מצב הלחימה וההשלכות הכלכליות המהותיות שנלוות למצב זה, עורכת חטיבת המחקר בבנק ישראל מעקב הדוק אחר האירועים השונים ומגבשת תמונת מצב והמלצות מדיניות, תוך קיום קשר מקצועי שוטף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
לדברי ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל: "תמונת המצב הביטחונית מחייבת אחריות רבה בניהול מדיניות תקציב הממשלה כדי לבסס את אמון השווקים הבוחנים את ההתפתחויות במשק ובכללם התקציב. על כן, יש לאזן בין ההכרח להקצות תקציבים גדולים להתמודדות עם המצב הביטחוני לבין ההכרח לשדר אחריות פיסקאלית. אמצעי חשוב להבטיח איזון זה הוא שינוי מתחייב בסדרי העדיפויות בתקציב, תוך הימנעות מהוצאות מתוכננות שאינן הכרחיות".
בבנק ציינו גם כי ישראל נכנסה למלחמה במצב פיסקלי איתן: יחס החוב לתוצר ירד במהרה לאחר הקורונה מ-71% ל-60% תוצר, בזכות הצמיחה הגבוהה וגידול מהיר בהכנסות המדינה.
התקציב שאושר בתחילת השנה אפשר את המשך הפחתת יחס החוב הציבורי לתוצר. הגורמים שהובילו לעלייה המהירה של המסים התפוגגו במהלך השנה, והובילו להתכווצות ההכנסות ביחס לתוצר לרמה דומה לזו ששררה ערב משבר הקורונה. מנגד, מסגרת התקציב השמרנית שאושרה בתחילת 2023 הייתה נמוכה במונחי תוצר ביחס להוצאות ערב הקורונה, כך שהגרעון התקציבי בשנים 2024-2023 היה צפוי להסתכם בשיעור נמוך של פחות מ-2% תוצר. גם הסכמי השכר הרב-שנתיים המתונים שנחתמו במגזר הציבורי תרמו לעמידות הפיסקלית.
למלחמה הנוכחית יש היבט פיסקלי לא מבוטל: היא כבר הובילה לגידול משמעותי בהוצאות הביטחון, והיא מצריכה סיוע לתושבים המפונים ולמשפחות הנפגעים והנעדרים, עיבוי של מערכי החירום וההצלה, וחיזוק של מערך השירותים הציבוריים על מנת לתת מענה לכלל האוכלוסייה.
במקביל, ההכנסות ממסים צפויות לקטון בשל ההשפעות השליליות של המלחמה על הפעילות הכלכלית. בנוסף, לפעילות הישירה של הממשלה נדרש סיוע למגזר העסקי שיתמוך ביכולת של עסקים – בעיקר עסקים קטנים ובינוניים, שהיקף פעילותם נפגע – לעמוד בהוצאות, לצלוח את התקופה הנוכחית ולחזור לפעול במהירות כשהנסיבות הביטחוניות יאפשרו זאת. נדרש גם סיוע לעובדים שמעסיקיהם צמצמו את פעילותם, דבר שניתן באמצעות הגמשת מנגנון החל"ת ותנאי הזכאות לדמי אבטלה.
עוד צוין בהודעת הבנק כי המשק נבחן על ידי השווקים לא רק בהסתכלות לטווח הקצר, אלא גם לטווח הבינוני והארוך. ההשלכות הפיסקליות של המלחמה צפויות ללוות אותנו גם בטווח הבינוני. מצד אחד, הוצאות הלחימה וחידוש המלאים של הצבא יסתיימו, וההוצאות האזרחיות ידעכו בהדרגה עם התאוששות המשק וסיום השיקום המסיבי של היישובים שנהרסו וסיוע החירום לתושביהם. מצד שני, סביר מאוד שהוצאות הממשלה יגדלו בשל עלייה פרמננטית בהוצאות הביטחון וגידול בתשלומי הריבית עקב העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרותו. הוצאות אלו צפויות להיות קטנות בהרבה מהעלויות הנוכחיות של הלחימה אך, כאמור, הן יימשכו לאורך זמן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו