שלל יוזמות והצעות, כמה מהן יעמדו במבחן המציאות? מפלגת העבודה פרסמה היום (שני) לראשונה את פרטי המצע הכלכלי שלה, אשר כולל פתרונות למאבק ביוקר המחיה, במצוקת הדיור ובמה שהוגדר כקריסת השירותים החברתיים.
המצע הכלכלי של המפלגה תואם את התפיסה הסוציאל־דמוקרטית של המפלגת ומדבר על הרחבה משמעותית של הוצאות הממשלה על שירותים חברתיים כגון חינוך, בריאות, סיוע לאזרחים ותיקים, לעצמאים ועוד. התוכנית נכתבה על ידי יו"ר מועצת המומחים בהובלת מיכל הלפרין, עו"ד עמיתת מחקר בכירה ב־Harvard Kennedy School ולשעבר הממונה על התחרות, ח"כ נעמה לזימי וח"כ גלעד קריב.
נקודת המוצא של התוכנית היא שישראל משקיעה באזרחיה פחות ממרבית מדינות ה־OECD, ומדורגת במקום החמישי מהסוף בקרב המדינות המפותחות בהיקף ההשקעה.
לתפיסת מחברי התוכנית, התוצאה היא כי "חלק גדול מהישראלים ומהישראליות לא גומרים את החודש: עלייה ביוקר המחיה עקב הוצאות פרטיות גבוהות, הידרדרות בשירותי החינוך, הבריאות והרווחה, תשתיות חסרות, פערים גדלים ופגיעה בשוויון ההזדמנויות בישראל".
דגש נרחב על חינוך
בתחום החינוך מציעה מפלגת העבודה חינוך ציבורי איכותי וחינמי מסוף חופשת הלידה ועד גיל 3, ביטול הדרגתי של תשלומי ההורים למערכת החינוך והשלמתם על ידי המדינה, והרחבת התקצוב הדיפרנציאלי לגילי גן ותיכון לטובת צמצום הפערים.
כדי לשפר את מצבם של האזרחים הוותיקים מציעים מחברי התוכנית עם יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ אפרת רייטן: העלאה של קצבת האזרח הוותיק למשק בית ל־%25 מהשכר הממוצע ולגובה שכר המינימום בעבור אזרחים ותיקים ללא פנסיה; ביטוח סיעודי ממלכתי; העלאת ההנחה על תרופות לאזרחים ותיקים ל־%50, והרחבת הנסיעה בתחבורה הציבורית ללא עלות החל מגיל 67.
בשוק העבודה מציעה מפלגת העבודה לבצע שינויים משמעותיים הכוללים: העלאה מדורגת של שכר המינימום ל־7,000 שקלים בחודש; פריסת רשת ביטחון סוציאלית לעצמאים ולעצמאיות; קיצור מיידי של שבוע העבודה מ־42 ל־40 שעות ומהלך רב־שנתי להורדתו ל־36 שעות שבועיות (במילים אחרות, קיצור שבוע העבודה לארבעה ימים); הוספה הדרגתית של עשרה ימי חופשה בתשלום בשנים הקרובות (מ־12 ל־22) בהתאם לממוצעי ה־OECD, והארכת חופשת הלידה וחלוקתה בין האימהות לאבות.
יותר יחידות דיור
התוכנית של מפלגת העבודה לפתרון משבר הדיור כוללת: תוכנית חומש לבניית 150 אלף יחידות דיור ביוזמה ממשלתית להשכרה לטווח רחוק במחירים בני השגה; הסדרה של שוק השכירות הפרטי - פטור ממס רק למשכירים לטווח רחוק וחיזוק ההגנה על השוכרים והשוכרות; הגדלה ניכרת של שיווק הקרקעות שלא באמצעות מכרזי "כל המרבה במחיר" (השיטה הנפוצה כיום); העלאת המס על השכרת יותר משלוש דירות, וחידוש ההשקעה בדיור הציבורי.
לפי הצעתה של מפלגת העבודה, הממשלה תאמץ תוכנית חירום לקיצור תורים במערכת הבריאות אשר תמפה את האזורים הבעייתיים ביותר, תוסיף תקנים ותשפר את תנאי העבודה במקומות הנדרשים, וכן תקבע יעדים ברורים וסטנדרט שירות מחייב לקבלת תור בזמן סביר.
לטווח הארוך - במשרד ראש הממשלה תוקם רשות ממשלתית לשירותים החברתיים, אשר תמפה את הצרכים, הבעיות והאתגרים בכלל השירותים החברתיים, תמליץ על צעדים (כולל תנאי העסקה) ותשתתף בכל הדיונים הרלוונטיים בנושא.
עוד בנושא המאבק ביוקר של מוצרי המזון והטואלטיקה בישראל, מציעים מחברי התוכנית, בין היתר, לאסור יבוא בלעדי (תיקוני חקיקה שיאסרו הסכמי יבוא בלעדי, או לכל הפחות יגבילו את משכם). מוצע גם להגדיר נקיטת צעדים נגד יבואנים מקבילים כעבירה. במסגרת המאבק בריכוזיות ובמונופולים, מציעים מחברי התוכנית לחזק את רשות התחרות על ידי ייסוד חקירה ואכיפה חדשות ומהירות להענשת גופים העוברים על החוק.
נוסף על כך, מוצע לקדם רגולציה שתמנע את פערי המחירים בין סניפים שונים של רשתות המזון באזורים שונים בארץ.
איך תמומן התוכנית השאפתנית הזו למען האזרח? לפי התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה, מדינת ישראל יכולה להגדיל "באופן אחראי" את יעד הגירעון וחייבת להשתמש בחלק מעודפי ההכנסות של העשור האחרון לטובת השקעה בחיזוק השירותים החברתיים והתשתיות.
"מדינת ישראל היא מדינה בפלוס, שחלק גדול מאזרחיה חיים במינוס - את המציאות הזאת אפשר לשנות רק אם נשנה את מדיניות התקציב", אומר ח"כ הרב גלעד קריב, שריכז את הכנת התוכניות ואת פיתוח המצע של המפלגה, בשיחה עם "ישראל היום".
עוד הוסבר במצע כי "עודפי התקציב ועודפי ההכנסות אינם חד־פעמיים, והממשלה נמצאת בגירעון נמוך מהתחזית בחלק גדול מהשנים. מדובר בסכומי עתק, שאינם מושקעים באזרחים ובאזרחיות באופן אסטרטגי ומחושב. לפי תחזיות בנק ישראל, ולמרות ההוצאות האדירות במשבר הקורונה, יחס החוב־תוצר יעמוד על 65% בסוף שנת 2022, נמוך ממרבית מדינות ה־OECD ומשיעורו בישראל עד לפני שנים ספורות".
במסגרת השינויים במדיניות התקציב, מפלגת העבודה מציעה לשנות את הכללים הפיסקליים (כלל ההוצאה, יעד הגירעון והנומרטור) כך שיהיו שקופים יותר ויאפשרו להגדיל את ההוצאה הממשלתית בהדרגה, עד לממוצע ה־OECD.
קריב מוסיף: "אנחנו נמצאים במציאות מאוד מעניינת שבה לפחות בקמפיין הזה כמעט כולם מדברים סוציאל-דמוקרטית. זה דבר מדהים. אחרי היעלמות של ימינה עם תוכנית סינגפור שלה והמקום היום של אביר קארה, די מדהים לראות שכרגע מבחינה חברתית-כלכלית אין שום מפלגת רצינית שמניפה דגל של מדיניות ניאו-ליברלית וכמעט כל מפלגה כולל נתניהו מציגה אג'נדה שכאילו לקוחה מהמצעים של מפגת העבודה ב 20 השנים האחרונות".
לדבריו, "במשך קרוב לשני עשורים הייתה כאן מדיניות צנע תקציבית , זה לא עניין של כשל נקודתי בטיפול באזרחים וותיקים אלא כשל נקודתי בפסיכולוגיה הציבורית. הנתונים מאוד ברורים – מדינת ישראלי משקיעה פחות כסף בתשתיות האזרחיות מרוב המדינות המתקדמות בעולם".
"להבטיח חיים בכבוד"
יו"ר מפלגת העבודה, השרה מרב מיכאלי: "למדינת ישראל יש חובה להבטיח חיים בכבוד וברווחה כמו שצריך לכל הישראלים והישראליות ללא הבדלים של דת, גזע ומין. המצב שבו המדינה עשירה והאזרחים עניים חייב להיפסק".
ח"כ נעמה לזימי:"מפלגת העבודה מציגה היום תוכנית כלכלית מתקדמת, שהולמת את אתגרי העבודה והמשפחה החדשים.
ישראל היא מדינה עשירה שממשלה אחר ממשלה מתקמצנת על אזרחיה. עם מפלגות ימין שמתוות מדיניות כלכלית של שנות השמונים, מדיניות שנזנחה כבר מזמן בכל העולם המערבי. עם ממשלות שהותירו כאן דור שלם בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.
הגיע הזמן להתקדם. פירות הצמיחה לא ייפלו מעצמם על ראשו של הציבור ללא התערבות ממשלתית, הפריון לא ייפגע, נהפוך הוא - אם לא נקצר את שבוע העבודה כפי שכבר נוסה בהצלחה בעולם ולא נייצר חינוך חינם מגיל לידה המשפחות הצעירות ימשיכו להירמס, משבר הדיור לא ייפתר אם המדינה לא תוזיל את המכרזים על הקרקע שבבעלותה, ובמקביל תחייב בנייה של דיור בר השגה, דיור ציבורי ותעודד פרויקטים של שכירות ארוכת טווח. המערכות החברתיות ימשיכו לקרוס אם לא נוסיף להן משאבים ותקנים, המחירים ימשיכו לעלות אם לא נטפל ביד חזקה במונופולים ונפרק את הריכוזיות במשק.
לכן, אנחנו מציגים תוכנית שמטרתה להסתכל קדימה, לאפשר למשפחות הצעירות ולכולנו, לצאת מתחושת החנק האינסופית שבה אנחנו חיות, לגור בבית ללא תחושת שעבוד, ללכת לסופר בלי לראות את מחיריהם של מוצרים עולים בכל חודש, ליהנות ממערכות בריאות, רווחה וחינוך מתפקדות."