המדינה הודיעה לבג"ץ כי היא לא רואה מקום להתערבות משפטית בהחלטת נשיא המדינה להטיל את המנדט להרכבת הממשלה על בנימין נתניהו. בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט נכתב כי הסוגייה הוכרעה כבר בבג"ץ קודם לאחר הבחירות, אז קבעו 11 שופטים כי ניתן להטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה.
מנדלבליט מסביר כי "נקודת המוצא לענייננו נוגעת למעמדו הייחודי של נשיא המדינה, לחסינות המוקנית לנשיא מכוח חוק יסוד נשיא המדינה, ולפסיקה העקבית לפיה היקף הביקורת השיפוטית על החלטות הנשיא הקשורות במילוי תפקידו צר ביותר".
העתירה לבג"ץ הוגשה על-ידי חברי ארגון מבצר הדמוקרטיה לפני כמה ימים, ונטען בה שנתניהו חזר מהסדר ניגוד העניינים שאליו התחייב. היועמ"ש כתב כי נתניהו מחויב לו לפי החלטת בג"ץ בנושא.
בעתירה התבקש בית המשפט לקבוע כי החלטת הנשיא להטיל את תפקיד הרכבת הממשלה על "העומד לדין בגין אישומים בעבירות חמורות של שחיתות שלטונית שיש עמן קלון, שנעברו בעת שכיהן בתפקיד ראש ממשלת ישראל, הינה החלטה הנוגעת בחוסר סבירות קיצוני ועל כן דינה בטלות, באופן המחיב קבלת החלטה אחרת לאלתר".
התגובה הוגשה באמצעות מנהל מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, עו"ד ענר הלמן, עוה"ד אבי מילקובסקי וענת גולדשטיין ממחלקת הבג"צים.
מעו"ד דפנה הולץ לכנר, המייצגת את מבצר הדמוקרטיה, נמסר בתגובה: "תגובת היועץ המשפטי לממשלה מתעלמת לחלוטין מהבהרות בית המשפט העליון בהרכב 11 השופטים לפיהן במקרה שלפנינו היקף שיקול הדעת של הנשיא בהטלת הרכבת ממשלה הוא רחב ומהותי לעומת שיקול הדעת הצר שהיה לו במקרה שנדון שם. שכן באותו מקרה היה זה לאחר שהמנדט חזר לכנסת ו-72 חברי כנסת הודיעו לנשיא על מי להטיל הרכבה. באותו מצב, קבע בית המשפט, שפעולת הנשיא היא למעשה טכנית ופרוצדורלית בלבד, לעומת המקרה שלפנינו כשההחלטה היא בידיו.
"היועץ המשפטי לממשלה מתעלם לחלוטין מקביעות השופטים לפיהם שיקולי טוהר המידות של נבחרי ציבור הם מרכיב בשיקול הדעת. השופט מלצר אף הדגיש כי אם יש מועמד עם כתב אישום ומועמד נוסף ללא כתב אישום זה שיקול להעדיף את המועמד ללא כתב האישום. מה עוד שבמקרה שלפנינו לאף אחד מהם אין 61 ממליצים ועל כן משקל כמות הממליצים (52 או 45) הינו נמוך יחסית".