אבסורד מתוצרת הארץ: דווקא המתנדבים לניסוי של חיסון הקורונה הישראלי "ברילייף" עלולים להישאר ללא תעודת מתחסן. הסיבה: החיסון שלהם אינו מוכר על ידי המדינה. בנוסף, מתנדבים שחוסנו במינונים נמוכים בשלב הראשון של הניסוי נשארו לא מוגנים, ולא יודעים עם עליהם לקבל כעת חיסון של פייזר. הוועדה המייעצת לחיסוני הקורונה צפויה לדון בקרוב בנושא כאשר המומחים ממליצים להעניק גם למי שהיה בקבוצת הניסוי וחוסן בחיסון המכון הביולוגי תעודת מתחסן.
"אני וחבריי מרגישים שרצינו לתת יד, לעזור למדינה להתקדם במלחמה נגד הנגיף, ובסוף נפלנו בין הכיסאות", אומרת נ' "אני קיבלתי את החיסון בשלב הראשון, אני לא יודעת באיזה מינון. היום כשיש חיסונים, ואני קוראת על "ההטבות" שיש למתחסנים, ביקשתי מהדסה לעדכן אותי אם קיבלתי חיסון או פלצבו, ובמקביל לבקש תעודת מתחסן, כמו כל המתחסנים. קיבלתי את החיסון של המכון הביולוגי אבל אני לא יודעת באיזה מינון. שולחים אותנו להתחסן בחיסון של פייזר אבל אני וחבריי לניסוי לא יודעים מה לעשות. אני רוצה רק את הזכות הבסיסית להגן על עצמי ולקבל תעודת מתחסן".
חברה אחרת של נ', שחוסנה במנה אחת בחיסון המכון הביולוגי, קיבלה המלצה מבית החולים להתחסן בחיסון של פייזר. "נאמר לה שזה לא מסוכן ושכדאי להתחסן בפייזר ולא במנה נוספת של חיסון המכון הביולוגי, משום שלא יהיה לכך אישור ממשרד הבריאות".
בשלב הראשון של הניסוי השתתפו 80 מתנדבים, ולשלב השני, שהחל בסוף דצמבר, גוייסו כ-960 מתנדבים בכעשרה בתי חולים. עם תחילת השלב השני וביוזמת ד"ר ארז ברנבוים, מנכ"ל אסותא אשדוד, נמסר כי משתתפים בשלב השני של הניסוי יוכלו כעבור מספר שבועות מתחילת הניסוי לפתוח את התיק הרפואי שלהם, ואם קיבלו חיסון דמה יוכלו לקבל את החיסון של פייזר.
אולם סוגיית קבלת תעודת מתחסן נותרה בעינה עבור כשלושת רבעי ממשתתפי השלב השני של הניסוי (כ-750 איש) שחוסנו בחיסון המכון הביולוגי. פרופ' יוסי קרקו, מנהל המרכז למחקרים קליניים בהדסה ומי שהיה ממונה על ביצוע הניסוי בבית החולים, מבקש לעזור למשתתפי המחקר: "יש אוכלוסיה שמונה כאלף איש שמשתתפת מחקר שהמדינה יוזמת לטובת אישור חיסון ישראלי משלה. אנשים אלו נמצאים היום בין הפטיש לסדן וצריך להתחשב בסטטוס שלהם. מצד אחד המדינה מעודדת אנשים להתחסן, ומצד שני צריך לפתור את הסוגיה הזו של האנשים שבאו לתרום לפיתוח חיסון ישראלי ולא יכולים לקבל את החיסון שהמדינה נותנת או את תעודת המתחסן".
כרבע ממשתתפי הפאזה השנייה של המחקר יקבלו פלסבו ויוכלו כעבור חודש-חודשיים להתחסן בחיסון של פייזר. אך ישנם עוד כ-750 איש שיקבלו את החיסון הישראלי "ברילייף". "אני סבור שהסוגיה של האנשים שקיבלו שתי מנות צריכה להיפתר. אדם שקיבל שתי מנות של חיסון המכון הביולוגי - צריך שהמדינה תכיר בו כאדם שחוסן לקורונה, אחרת כל האנשים האלו יילכו להתחסן בחיסון של פייזר כשיצאו מהמחקר. והמחקר הזה ייפגע ולא יגיע לסיום", אומר פרופ' קרקו.
ממשרד הביטחון נמסר: "בטרם תחילת הניסויים הקליניים, קיבלו המתנדבים את כל ההסברים והאפשרויות העומדות בפניהם. המתנדבים רשאים לעזוב את הניסויי בכל שלב בהחלטתם, ובפני כל אדם שמחליט לעזוב עומדות מספר אפשרויות לגבי המשך התחסנותו. המלצתנו היא להיוועץ באיש מקצוע רלוונטי. מדיניות התו הירוק הינה בסמכות משרד הבריאות ואינה נתונה לשיקול דעתו של המכון הביולוגי".
ענר אוטולנגי דוקטורנט לאימונולוגיה ומי שהיה אחד משני הנסיינים הראשונים שקילו את החיסון שפותח במכון הביולוגי: "אני קיבלתי הסבר שהתחסנתי במינון נמוך והלכתי להתחסן בחיסון של פייזר. כשהחיסונים של פייזר רק התחילו להכנס אמרו לנו ששוקלים אופציה שקבוצת הפלסבו תתחסן ואלו שקיבלו מינון נמוך של החיסון הביולוגי יקבלו גם הם חיסון של פייזר. אני אישית חושב שמי שהשתתף בניסוי וקיבל חיסון ישראלי ואם במכון הביולוגי בטוחים בתוצאות, אז צריך לתת לו תו ירוק. ברמת העיקרון אם נותנים דרכון ירוק למי שהתחסן לחיסון של פייזר, מגוחך לא לתת למי שהתנדבו לחיסון הישראלי. יש פה דבר שהוא מעבר רק להתנדבות אלא לכך שנהנה מפירות המדע".
ממשרד הבריאות נמסר כי "הנושא יידון בוועדת החיסונים".