דני איילון
יזם בתחום חקלאות ומזון מתקדמים (אגרוטק ופודטק)
יו"ר ושותף מייסד, סילבר רואד קפיטל; יו"ר מיועד, פיוצ'ר קרופס; לשעבר ח"כ, שגריר ישראל בארה"ב, סגן שר החוץ ויועץ מדיני לשלושה ראשי ממשלה
דני איילון, הקורונה הציבה אותנו מול חזיתות רבות, ואולי אחת המורכבות שבהן היא העתיד שלנו על הכדור הזה, שנוכח אתגרים למיניהם - כבר לא ממש מובטח כפי שהיה נהוג לחשוב.
"מאז שנכנסה הקורונה לחיינו הבנו שהאדם הוא לא אדון העולם. שליטתנו על איתני הטבע, על הכדור, על עתידנו - מוגבלת ממה שחשבנו. וכשאנחנו כבר לא אדוני העולם, רק שלושה דברים מבטיחים את חיינו כאן: ביטחון מזון, ביטחון מים וביטחון אנרגיה. מזון, מים ואנרגיה הם שלושה משאבים שעלולים להתכלות ובכך מציבים עננה, תרתי משמע, על העולם שלנו. אחד הדברים שמומחים הגיעו למסקנה שחשוב להתמקד בהם הוא תחום החקלאות, ואכן - אנחנו ניצבים כיום בפני המהפכה החקלאית המשמעותית ביותר מאז המהפכה החקלאית הראשונה, שהתרחשה לפני כ־10,000 שנים".
במהפכה ההיא היו, בין השאר, הרבה יותר שטחים שאפשרו את מימושה.
"והיום יש לנו טכנולוגיה. שם המשחק הוא להגיע למקסימום תפוקה על מינימום תשומה, על מינימום שטח. זה הגביע הקדוש של המהפכה החדשה. וכאן נכנסת לתמונה הטכנולוגיה. כיום, בעת גידול פירות, ירקות ותבלינים נדרשים שטחי ענק. הטכנולוגיה שפיתחנו בחברת 'פיוצ'ר קרופס' (Future Crops) מאפשרת לנו למזער את השטח, להגדיל תוצרת ולהגדיר מחדש את שרשרת מוצרי המזון".
איך זה נראה בפועל?
"יש לנו באמסטרדם האנגר עם תשע קומות שכולל גידולים כמו כוסברה, בזיליקום, שמיר ופטרוזיליה. כולו מואר באור אולטרה סגול, וכל צמח מקבל בדיוק את כמות האור שהוא צריך. אנחנו הפסיכולוג של הצמח, מקשיבים לכל צרכיו ועושים הכל כדי שיצמח בצורה מיטבית. אם חסר לו משהו - מייד מופנית אליו אלומה שמעניקה לו מים. הכל נעשה ללא מגע יד אדם. אנחנו עושים שימוש באלגוריתם ויכולות ביג דאטה, זאת בשיתוף חוקרים ממכון וולקני, מהשורה הראשונה בעולם. זה למעשה יישום של חקלאות ורטיקלית, אנכית, קרי גידול גידולים חקלאיים שונים בשכבות מוערמות אנכית, בתוך מבנים סגורים על מצע אדמה.
"חווה ורטיקלית שמוקמת בתוך מכולת משא בגודל כ־30 מ"ר, מגדלת היקף יבול התואם ליבול של כדונם שלם בשטח פתוח. והכי חשוב זה מחזור הגידול - אם למשל לוקח לגדל חסה במשך חודש בשדה חיצוני, פה לוקח שבועיים, חצי מהזמן. יש גם צמצום משמעותי של צריכת המים ואין כלל שימוש בחומרי הדברה או ריסוס. בנוסף, הגידולים זמינים לך בכל עונות השנה, ואין תלות בטמפרטורה. מי שאוהב מנגו או תותים, למשל, יוכל ליהנות מהם לאורך כל השנה".
ללא מגע יד אדם. חוות חקלאות אנכית באמסטרדם // צילום: באדיבות פיוצ'ר קרופס
למכור בזיליקום ב־90 יורו?
אתה מתאר תהליך יעיל ומהיר בהרבה, ללא מגע יד אדם. זה נשמע כמו מתכון להוזלה דרמטית במחירי הצמחים, הפירות והירקות.
"היום המחירים הם אולי עוד קצת יותר גבוהים, משום שהטכנולוגיה המדוברת והתשתיות השונות מצריכות החזר כלכלי הכרוך בהשקעה הראשונית בהן. לאורך זמן התהליך מתייעל וההשקעה מוחזרת, כך שלבסוף המחירים שהצרכן ישלם יהיו זולים יותר ביחס למה שהוא משלם היום. אתן לך דוגמה פשוטה, שנשמעת קצת דמיונית. אתה יודע כמה עולה היום ק"ג בזיליקום באירופה? 90 יורו. בארץ המחיר הוא כ־20 יורו. באמירויות, שם מייבאים כמעט כל דבר שקשור לעולמות המזון - המחירים גם הם בהתאם. ברגע שיש לך יותר חוות ורטיקליות חדשניות, הצרכנים ישלמו הרבה פחות".
אז עכשיו נראה גורדי שחקים של גידולים חקלאיים שיצוצו כמו פטריות אחרי הגשם?
"לא בטוח שנצטרך גורדי שחקים, כי עם הזמן המתקנים יהיו קטנים יותר. תאר לעצמך שבכל סופר יהיה לך מתקן ייצור ורטיקלי עם כל הירקות והתבלינים, ובהמשך גם פירות, ואתה קוטף במקום, ללא צורך לשנע את התוצרת ממקום למקום. לכן קוראים לחקלאות הוורטיקלית גם חקלאות אורבנית - כלומר אין צורך בשדות, אתה יכול לגדל על הגג. אין משאבים שמגבילים אותך".
אם אטעם בזיליקום, שמיר וכוסברה שלכם - ארגיש בהבדל?
"זו תוצרת טרייה וטעימה יותר. כאן צריך לתת הרבה כבוד למכון וולקני. האתגר מבחינתם לא היה האיכות או הוויטמינים אלא הטעם, והם הצליחו להגיע לטעם מעולה. בהולנד כבר מוכרים פטרוזיליה של פיוצ'ר קרופס, והטעם יוצא מן הכלל".
בפעם האחרונה שבדקתי, הפטרוזיליה במקרר שלי לא שרדה זמן רב מדי. מה לגבי חיי המדף?
"הפטרוזיליה שלנו מחזיקה חודשיים על המדף, ולא מתחמצנת בתוך שבוע־שבועיים".
גוגל והמרוץ אחרי החסה
בקורונה, עם סגירת השמיים, בוצעה מעין חזרה למשקים אוטרקיים. האם אתה סבור שמדובר גם במגמה עתידית נוכח התפתחות הטכנולוגיה בתחומי החקלאות והמזון? כמי שמגיע מהתחום הדיפלומטי, מה זה יעשה ליחסים בין מדינות? אולי נראה פחות שיתופי פעולה?
"בסופו של דבר משקים יהיו אוטרקיים, מה שיבטיח ביטחון עם הרבה פחות קונפליקטים. במזרח התיכון המים הולכים ומצטמצמים, והמלחמות הבאות עלולות להיות על מים. אבל אנחנו מקווים שהטכנולוגיה תקטין מתחים בין מדינות, ולטריטוריה תהיה פחות חשיבות. העולם שלנו ניצב בפני אתגרים בלתי מבוטלים; לביטחון המזון והמים יש אפשרות להפריד בינינו, או לחבר ולהבטיח את הקיום שלנו לטווח הארוך.
"אגב, בכל מדינה מערבית מפותחת - ארה"ב, אוסטרליה, וגם באירופה - נושאים של ביטחון מזון, אקלים, גזי חממה - הם אחד מהסעיפים הכי גבוהים באג'נדה הפוליטית. אצלנו לא מדברים על זה, הביטחון והחוץ נמצאים במוקד, אבל לישראל יש הרבה מה להציע כאן".
יש לנו את האפשרות להיות עמק הסיליקון של החקלאות והמזון המתקדמים, האגרוטק והפודטק?
"כשישראל עוסקת בדברים שמצילים את העולם היא נהנית מגאווה עצומה. האם נהיה עמק הסיליקון של התחומים הללו? אין שום ספק בעניין הזה. כבר אנחנו רואים משקיעים זרים שבאים לחפש כאן הזדמנויות, כולל השותף שלי ושל ליאור מימון בחברת ההשקעות סילבר רואד קפיטל, סטיב לוין, מראשי תעשיית המזון בארה"ב. סילבר רואד קפיטל היא חברת החזקות ובנקאות השקעות אשר מנהלת פורטפוליו רחב של חברות בתחומי ההייטק בכלל והאגרו-טק ופוד-טק בפרט, מייצגת חברות וקרנות בינלאומיות בהשקעות בישראל ובעולם.
"ככלל, פיוצ'ר קרופס מתכוונת לגייס 35 מיליון שקלים בבורסה הישראלית כדי להשקיע בהגדלת המתקן הקיים ובעוד קווי ייצור ומתקנים נוספים גם באירופה וגם ביבשות אחרות. יש לנו שיתוף פעולה עם רשת הסופרמרקטים Albert Heijn, וגם שיתוף פעולה עם רשת מזון מובילה בצרפת".
שוק החקלאות הוורטיקלית נאמד ב־3 מיליארד דולר. גם גוגל ואמזון השקיעו בו מאות מיליונים. מה הן מחפשות שם?
"בפשט, רווחים. בדרש, הן מבינות שלמזון יש את הביקוש הקשיח ביותר. אנשים לא יכולים לחיות בלי מזון ומים, וגם גוגל ואמזון מבינות את הפוטנציאל שבדבר".
ג'ו ביידן נכנס עתה לבית הלבן עם צוות מומחי האקלים הגדול אי פעם. זה בוודאי ייתן תנופה לתחום.
"אנרגיה ירוקה וחקלאות ורטיקלית יקבלו דחיפה ענקית. משבר האקלים ותחום האנרגיה הירוקה נעוצים היטב במערך הטיעונים האידיאולוגיים של המפלגה הדמוקרטית. ייתכן גם שהחברות הגדולות נמצאות בתחומים הללו משום שדווקא תחת ממשל ביידן הן חוששות לעתידן, חוששות מפירוק מסוים, כך שהתמקדות בתחומי משנה מהווה עבורן חלק מתרחיש ביטחון".
קרפצ'ו - הדור הבא
ביידן גם רוצה לטפל בפליטת גזי החממה, שחלק גדול מהם הוא תוצר של מערכת המזון, בדגש על תעשיית הבשר. המקבילות של אמזון וגוגל בתחום המזון, מקדונלד'ס ובורגר קינג, הולכות גם הן לכיוונים אלטרנטיביים של תחליפי בשר?
"ראשית, באשר לעניין הסביבתי, בבשר מתורבת אין צורך בשטחי מרעה, לא צריך להאכיל פרות, ואפשר להפוך כרי דשא ענקיים ליערות שמסייעים לסביבה. זו תעשייה אופטימית שמשאירה לנו עולם טוב יותר.
"באשר לשוק תחליפי הבשר, בארה"ב יש שתי חברות ענק שמייצרות חלבון צמחי (מחלבון אפונה; ר"פ), 'ביונד מיט' ו'מיט אימפוסיבל'. ההמבורגר של אימפוסיבל כבר הגיע לבורגר קינג, מקדונלד'ס שיתפה פעולה עם ביונד מיט, ובנובמבר האחרון הודיעה שתפתח המבורגר צמחוני משלה. הבעיה היא שבחלבון אפונה אין את כל חומצות האמינו שיש בחלבון מהחי, וצריך גם להכניס לו תוספים בשביל הטעם והריח.
בדרך לשחרר את הפרות. הדמיה של נתח בשר מתורבת // צילום הדמיה: באדיבות MeaTech
"בחברת מיט־טק, שבה אני משמש דירקטור, אנחנו בדרך לייצר בשר מן החי, בשר מתורבת, ממש סטייקים: לוקחים תא גזע משליה של פרה, שממנו ניתן לייצר בשר בכמות כמעט בלתי מוגבלת. אנחנו משלבים גם טכנולוגיית הדפסה דיגיטלית תלת־ממדית, וגם הצלחנו ליצור שכבת בשר דקה - קרפצ'ו. מיותר לציין שהפרה לא נפגעת כלל".
למה דווקא מדפסות תלת־ממד?
"כי אתה לא צריך מגע יד אדם. זה רלוונטי לקורונה, כאשר שרשרת המזון נפגעה. עם מדפסות שכאלה יש לך סרט נע, איפה שרק תרצה. כך, למשל, אפשר באופן תיאורטי לספק מזון לטיסות לחלל. אסטרונאוטים שיוצאים לזמן רב בחלל, לא צריכים לקחת איתם מזון ויכולים לייצרו במקום".
הזכרת את הקורונה. הנתונים מראים עלייה משמעותית בשוק תחליפי הבשר. בחציון הראשון של 2020 הושקעו 1.5 מיליארד דולר בחברות חלבון אלטרנטיבי. ראינו גם שאנשים צורכים יותר תחליפי בשר בתקופה הזאת.
"אנשים מבינים שמשברים דוגמת הקורונה עלולים לפגוע בשרשרת האספקה ומחפשים חלופות. מדפסת תלת־ממד מאפשרת להימצאות של בשר בכל מסעדה, סופר ואטליז, בלי להסתמך על שרשרת האספקה".
בשנים האחרונות, וקרוב לוודאי שגם בשנים הבאות, ימותו יותר אנשים מהשמנה מאשר מרעב. האם בשר מתורבת עשוי לשנות את מגמות התחלואה ממזון?
"אפשר לכוון להרבה פחות שומן ויותר חלבון בכל נתח, וגם לעשות בעתיד שימוש בחומרים מזינים למיניהם כדי לסייע בחיזוק מערכת החיסון ומניעת מחלות, אבל כמובן שדרושים לכך עוד כברת דרך מחקרית ואת האישורים המתאימים. כפי שמדברים על רפואה מותאמת אישית, ניתן יהיה לייצר מזון שיתאים בצורה אופטימלית למבנה הגנטי של אדם ולצורכי גופו".
גם מחירי הבשר המתורבת יהיו אופטימליים?
"בהתחלה הם יהיו יקרים יותר ביחס לבשר רגיל, בגלל שמדובר בעלויות התחלתיות שצריך להשיב. כשהייצור יהיה המוני אז המחירים יירדו לאורך זמן".
צילום: GettyImages
אחרי שדיברנו על בשר וחקלאות, אי אפשר שלא לשאול אותך - אחרי כל כך הרבה שנים בעולמות הדיפלומטיה והפוליטיקה - איך אתה רואה את המערכת הפוליטית היום? מדגדג לך לחזור?
"אין מערכת בחירות שלא פונים אלי בהצעות כאלה ואחרות, אבל לא מדגדג לי. לצערי, ממשלות ישראל בשנים האחרונות, כמו גם ממשלות בכל העולם המערבי, לא מסוגלות לנהל את המדינה בצורה טובה מספיק. למשל, יותר מטלות לאומיות של הממשלה בישראל עוברות לשוק הפרטי או למגזר השלישי. אנחנו רואים עמותות שמטפלות בנזקקים, מקימות יישובים בנגב ובגליל, מביאות עולים לארץ וגם עושות הסברה לישראל. אלה דברים שהממשלה צריכה לעשות.
"באופן ספציפי יותר, הפוליטיקה בישראל היא פוליטיקה של מי אפסיים: אין חזון, אין אידיאולוגיות, הכל אישי וטעון בסנטימנטים שליליים. אם בכל זאת אחזור יום אחד, זה יהיה רק אחרי שישנו את שיטת הממשל, שתיקח את הכוח מהמפלגות הקטנות. בעיניי צריך לעבור לבחירה אזורית, לפי מחוזות. זה יביא לאיכות פוליטיקאים גבוהה יותר. מדוע? כי נבחר הציבור צריך לרוץ ולשכנע את האנשים שגרים באזור ובמחוז שלו, והם אלה שמכירים את פעילותו בצורה הטובה ביותר. בנוסף, צריך להימנע מפריימריז סגורים, כי הם מאפשרים עסקאות ודילים. צריך לשנות זאת".
לסיום, אתה זכור גם מפרשת השגריר הטורקי ב־2010. היום בפרספקטיבה של עשור, מה קרה שם? אתה מרגיש שנעשה לך עוול?
"בסופו של דבר היה מדובר בתקלה טכנית. אחרי שארדואן השפיל את שמעון פרס בדאבוס ולאחר סדרה טורקית שהציגה חיילי צה"ל כקלגסים, רצינו לנזוף בטורקים ולהושיב את השגריר שלהם נמוך יותר. שתמונה אחת תהיה שווה אלף מילים. התקלה הטכנית היתה שמעמד השיחה עם השגריר וההכנות לה צולמו גם בווידאו, מה שיצר מסר אחר מזה שרצינו. האם אני מרגיש שנעשה לי עוול? לא, קיבלתי אחריות והתקדמנו. מעבר לכך - אני חייב לומר שבחלוף השנים הפכתי למעין גיבור לאומי בטורקיה וביוון. עד היום מתנגדי ארדואן מתכתבים איתי ומזמינים אותי לביקורים".
להצעות ולתגובות: Ranp@israelhayom.co.il