כשרות רטרואקטיבית ליין, שבע שנים אחרי הבציר? – מתברר שזה אפשרי. לכשרות צהר הגיעה לאחרונה פנייה יוצאת דופן מיקב כהנוב שבגדרה. בעלי היקב פנו לחברת הכשרות האלטרנטיבית כדי לקבל הכשר ליין שלהם. הבעיה: ייצור חלק מהיין שביקב החל עוד בשנת 2013, שנים לפני שכשרות צוהר הוקמה.
"כשהיין התחיל את תהליך התסיסה שלו, כשרות צהר אכן עוד לא הייתה קיימת", מסביר יהודה זיידרמן, מנכ"ל כשרות צהר, "ובכל זאת לא נרתענו מהבקשה. הרב אורן דובדבני, ראש מערך פיקוח המזון שלנו, נכנס לעובי הקורה והצליח למצוא פתרון הלכתי לכל מהשאלות שקשורות לכשרות היין".
כך, התגלה שהכרם שמענביו נעשה היין הוא כרם שמספק ענבים לעוד יקבים כשרים, שיש להם כשרות של בד"צים, והוצגו אישורים שאותם גפנים הם ללא חשש ערלה. לשאלת הפרשת התרומות והמעשרות מהיין, לעומת זאת, נמצא פתרון במוצר המוגמר: "אספנו את כל הבקבוקים והרב דובדבני עישר את היין והפריש ממנו תרומות".
היין שהתיישן לא פחות מ-40 שבועות בחביות אלון עד להפרשת התרומות והמעשרות, נעשה מענבי קברנה סוביניון.
גם לחשש נגיעת מחלל שבת בפרהסיה ביין, דבר שלפי רוב הפוסקים אוסר את היין בשתייה, נמצא פתרון כמעט-בלשי: "איתרנו באמצעות בעלי היקב את הפועלים שעבדו ביקב בייצור היין באותה תקופה. פגשנו אותם והם אישרו שהם אלו שייצרו את היין. אחרי שהרב דובדבני הגיע למסקנה שהגרסאות שלהם אמינות, אחרי שאלות הצלבה ושאלות עומק, היין הותר – שכן אותם פועלים שייצרו את היין היו עובדים דתיים תושבי האזור".
בצהר מדגישים שעל אף שלעיתים הם נדרשים לחשיבה יצירתית, הם פועלים תמיד לפי כללי השולחן ערוך והפוסקים: "לפני כחצי שנה פנה אלינו בעל בית קפה מירושלים שהרבנות לא אישרה לו שימוש בכיריים אינדוקציה על ידי גוי. ברבנות הגדירו את זה כהדלקה של אש וראו בזה בישול גויים. הרב דובדבני נכנס לעובי הקורה ובמהלך לימוד הנושא התגלה שהכיריים הללו פועלים כל הזמן, רק במתח נמוך, כך שלמעשה אין פה כיבוי והדלקה. אחרי שאישרנו את הכיריים, הרבנות יישרה קו עם הפסיקה הזו. אני רואה בזה חלק מתפקידנו בעולם המזון לחפש פתרונות הלכתיים, דוגמת צומת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו