חג השבועות הוא חג שטעמו כפול: אנו מברכים במהלכו על החקלאות בארץ ישראל, ועל כן שמו הוא חג הקציר. בה בעת, אנו חוגגים את מתן תורתנו ועל כן שמו הוא "חג מתן תורתנו".
החקלאות בארץ ישראל, והתורה האלהית הם עניין אחד - חיבור שמים וארץ בשם השם. עם ישראל עובד באדמתו, בצורה מוסרית, כפי שציווה אותו נותן התורה. אחדות זו באה לידי ביטוי בקורבן "שתי הלחם" והבאת הביכורים לבית המקדש. להלן מספר הלכות רלוונטיות לחג השבועות החל לפני שבת.
בין יום טוב לשבת
• בגדי יום טוב צריכים להיות נאים לפחות כמו בגדי שבת, וראוי שיהיו אף נאים מהם.
• השנה חג השבועות חל בסמוך לשבת. יש לעשות "עירוב תבשילין" עם לחם ותבשיל הנאכל עימו (27 גרם לפחות), כדי שנוכל להכין ולבשל מיום טוב לשבת. הנוסח מבואר בסידורים, עם ברכה. רק מי ששכח, יכול לסמוך על עירוב התבשילין של רב העיר. את התבשילים יש לאכול בשבת.
• לפני יום טוב, יש להדליק נר נשמה כדי שתהיה לנו אש לשימוש ביום טוב. בשבת אסור להבעיר או להעביר אש כלל. ביום טוב מותר להעביר מאש קיימת לנר אחר.
• יש להכין ולהיטיב מראש את הנרות עבור שבת, כבר מערב יום טוב.
• מותר לכוון מבעוד יום שעון שבת על תנור האפיה, כך שיפעל במהלך יו"ט בצורה אוטומטית, ויכניסו אליו מאכלים לאפיה ובישול בשבועות (אך לא בשבת).
מזון לנזקקים
• יש לשלוח מזון וכסף לנזקקים טרם כניסת החג, ולהשתדל מאד לארח נזקקים בשולחן החג.
• תפילת מעריב של ליל החג מתאחרת מעט כך שספירת העומר תהיה שלימה. "שבע שבתות תמימות תהיינה". אולם מעיקר הדין מותר להתפלל מוקדם, ובלבד שהקידוש יהיה לאחר צאת הכוכבים.
• יש שנהגו להדליק את נרות החג לאחר צאת הכוכבים (מאש קיימת). האשכנזיות מברכות נוסף לברכת ההדלקה גם "שהחיינו". מי שאומר "יזכור" למחרת בבוקר על הוריו, מדליק נר נשמה. יש להקפיד להדליק את הנר מאש קיימת.
• אומרים קידוש של יום טוב, וברכת שהחיינו.
• מותר להתכונן לשבת במהלך יום טוב, בשל עירוב התבשילין.
• עקב מזג האוויר החם והשבת הצמודה, נזכיר שמותר להתקלח במים חמים מדוד שמש ביום טוב.
• יש לאכול את עירוב התבשילין, וראוי להמתין עד סעודה שלישית.
• בערבית של מוצאי שבת עושים קידוש לבנה. מבדילים כרגיל.
לימוד תורה בלילה
• נהגו רבים להשאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, ככפרה לכך שישראל נרדמו לפני מתן תורה, וכהכנה לקבלתה. הספרדים נהגו לעשות "תיקון" מיוחד. הרב קוק נהג ללמוד את ספר המצוות של הרמב"ם. כיום רבים נוהגים לשמוע שיעורי תורה, ונכון להשתדל שלא להתבטל במשך הלילה.
• בערב מוגשים משקאות בבתי הכנסת. לכתחילה יש לברך "שהכל" לפני כל שתייה בלילה, ו"נפשות" לאחריה. מי שחושש שישכח, יכול לברך בשתייה הראשונה בתחילת הלימוד בבית הכנסת "שהכל", ולאחר השתייה האחרונה בסוף הלימוד "נפשות".
• מתפללים שחרית של חג (בדרך כלל יש בבתי הכנסת אחת בנץ החמה, ואחת מאוחרת). המעוניינים יכולים להקדים ולקרוא את מגילת רות עוד לפני עלות השחר. אם הציבור עייף, ולא יישאר ערני ובכוונת הלב בשחרית בנץ, מותר להתפלל כבר מעלות השחר, עבור תפילה בכוונה ובעירנות כדין.
• ברכות השחר למי שלא ישן בלילה - נוטל ידיו לאחר שירותים, ומברך על נטילת ידיים, וספרדים אינם מברכים. מברך "אשר יצר" לאחר שירותים. לא אומר "אלוהי נשמה" ולא "המעביר שינה" עד "הגומל". וספרדים כן אומרים זאת. מברך ברכת התורה, וטוב שישמע מאחר את הברכות הללו.
• האשכנזים קוראים בשחרית את מגילת רות ממגילה כשרה בברכת "על מקרא מגילה" ו-"שהחיינו". אולם אם אין מגילה, אין מברכים.
• התפילה ככתוב במחזורים, אשכנזים אומרים סדר "יזכור" לעלוי נשמת המתים, ויש שנהגו לצאת מההיכל אם הוריהם בחיים. אולם ב"יזכור" לחללי השואה וצה"ל אפשר להשאר בהיכל ולכבד את זכר הקדושים.
הסעודות
• נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש שאליהם נמשלה תורה. יש לאכול לפחות ארוחה בשרית אחת בשל שמחת יום טוב, וראוי לאכול שתי ארוחות בשריות. יש לשתות יין בסעודות כחלק משמחת יו"ט.
• סעודת יום טוב עם פת יש לאכול לכתחילה עד חצות היום, על מנת שלא נגיע שבעים לסעודת שבת בערב. בשעת הדחק, אפשר לאכול את הסעודה עם פת עד השעה 16:10, אך ראוי להקדים ככל הניתן.
• על עוגת גבינה מברכים "שהכל" אם הקמח שולי, כך שנועד רק לדבק את הגבינה והסוכר, ו"מזונות" אם הוא נועד גם להוסיף טעם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו