"שעת נעילה": פסקול של גיהינום

את היום שבו פרצה מלחמת יום כיפור זוכר המוזיקאי אופיר ליבוביץ', שהיה אז בן 10, היטב. "אני זוכר שהייתי אצל סבתא שלי, וב־14:00 בצהרים באו לגייס את דודה שלי, שהיתה בשירות סדיר", הוא מספר. "הבנתי ממנה שכנראה פורצת מלחמה. רצתי בטירוף אל בית הכנסת הגדול 'אוהל מועד' בתל אביב והודעתי לכולם שפורצת מלחמה. הם המשיכו להתפלל כרגיל". 

בימים אלה אופיר חוזר אל המלחמה ההיא. האיש שנמנה עם מייסדי להקת נקמת הטרקטור ועורך זה שנים רבות פסקולים עבור סדרות וסרטים, מעצב כעת את הפסקול של "שעת נעילה", סדרת המלחמה המדוברת של כאן 11. ליבוביץ', שחתום על פסקולים כמו זה של הסדרה "תאג"ד" או של הסרט "פוקסטרוט", הופתע מעוצמת הרושם שעוררה "שעת נעילה".

"עשיתי הרבה דברים שהצליחו, אבל כזה דבר עוד לא חוויתי", הוא אומר, "קרובי משפחה שלי רוצים לבוא לשמוע אותי עובד באולפן על המיקס. אני חבר בקבוצת פייסבוק של 'שעת נעילה', וכל הסיפורים שם מטורפים. זה כאילו היה פה משהו רדום, ואיזה טריגר העיר אותו. פשוט אטרף. והמוזיקה שם כל כך דומיננטית, כך שאני מקבל הרבה תגובות גם מצד אנשים שאינם מוזיקאים. אני עובד עכשיו על פרקים 9 ו־10 ומרגיש כאילו הפסקול כבר לא שייך לי. אני לא רוצה להגיד שאני עוסק בה בחרדת קודש, אבל זה לא כמו הפרקים שהייתי מקבל בהתחלה, לפני שהסדרה יצאה. המוזיקה היא כבר נחלת הכלל".

הסדרה עוסקת גם במחאת הפנתרים השחורים, אבל בחרת לא להשמיע בה מוזיקה מזרחית.

"בפירוש לא רציתי שתהיה בה מוזיקה מזרחית בגלל שיש פנתרים. זה נראה לי קלישאתי מדי".

מה היה האתגר הכי גדול שלך?

"נורא רציתי להשתמש בשירים של להקת תמוז, למשל, אבל הם קמו רק ב־1974. האתגר הכי גדול היה לא לייצר דברים מרגשים מדי, להיות מאוד סגפן. ברוב סרטי המלחמה משתמשים בפסקול בכלי מיתר ובתזמורות מאוד בומבסטיות. פה ידעתי שלא יהיה לי את הדבר הזה. אמרתי שאני חייב לתקוף את זה בצורה אחרת, שעדיין תעביר את הכוח, אבל הלכתי יותר על כיוון של אלקטרוניקה. הבמאי ירון זילברמן נורא רצה שיהיה כיוון של פינק פלויד, כאילו הגיטרה של דיוויד גילמור עוד שנייה נכנסת, וגם כל הזמן יש לך את הסאונד של האזעקות ברקע. אפילו הגיטרות צורחות. באיזשהו מקום אני התפקיד של הגיהינום, כי נראה לי שזה מה שהם עוברים שם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו