תכין לי משהו מהיר, משהו כזה שלא צריך בשבילו כותבים, סוכנים, מאפרים, מעצבי שיער. עזוב אותך מאולפן, אתה יודע כמה עולה לצלם באולפן? אני מדבר איתך על משהו קליקבילי, ויראלי, נפיץ, לחיץ, טייק אחד, מקסימום שניים. שוט אחד כי אין לי תקציב עריכה.
אורחים? בוא נקרא להם אחים. "אחי, יש לי תוכנית בשבילך. איפה אתה עכשיו? ברחוב? פגז, שתי דקות אצלך". כוכבי רשת, כוכבי אינסטנט, בוגרי ריאליטי, פרחי טראש, וואנביז, האזבינז - הכל הולך. יש להם עוקבים? יש להם דופק? מי לא רוצה שיראו אותו בטלוויזיה?
מה מצלמים? בוא נתקשר לחברים שלך שהיו איתך במסיבה ונספר להם שיש לך קורונה. בוא נמרח אמוג'י על כל המסך - זה מה שהצופים אוהבים. בוא נביך את המרואיינים שלנו, אבל לא באמת. בוא נשלח בקבוצת הווטסאפ המשפחתית של קרן שחם הודעה שהיא מתחתנת. וואהו, אנחנו קצה. צרחות.
"No Filter", הקונספט שיצר ומגיש יובל חקלאי, הוא טיפשי ורדוד שלא מודע לרדידותו, ולכן חי בשלום עם מה שיוצא. הוא מבוסס על אינטראקציה סלולרית כלשהי של בעל הטלפון (להלן הסלב) עם חברים או משפחה ברשתות החברתיות או בשיחה. עבור כל משימה הוא מקבל 50 או 100 שקלים. כבר הבנתם, רוב התקציב של התוכנית הזאת כנראה הולך על פרסי העתק.
אם הצלחתם להנמיך ממש את הציפיות שלכם מהתוכנית שאורכת כשבע דקות לפרק, יכול להיות שתרצו לצפות בה ולראות את לאון שניידרובסקי מותח את ליהיא גרינר. ואז את חקלאי מותח את לאון, ולאון נלחץ, אבל לא באמת. הכל פייק ב-"No Filter", ואולי היה כדאי שמישהו ישים פילטר על הדבר הזה וינסה לעצור לרגע את לשלשת הלייב הזאת וינסה לגבש משהו קצת פחות מתלהב מעצמו. נגיד, משהו שיש בו תוכן!
"No Filter", ערוץ טדי, פרטנר TV
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו