טהרן - עונה 3, פרקי הסיום | כאן 11, 21:30
אף פעם לא ביקרתי בטהרן, וכנראה לא אגיע לשם בסיבוב הנוכחי של חיי. גם טרם יצא לי להיות בניו יורק, ואף על פי כן אני חש שאני מכיר אותה רק כי ראיתי המון סדרות וסרטים שגרמו לי להרגיש כאילו צעדתי בכל סמטה וטעמתי כל מסעדה בעיר. מה שאני מנסה לומר הוא שצפיתי בשלוש עונות שלמות של "טהרן", ועדיין אין לי שמץ של מושג איך הבירה האיראנית נראית או מתנהגת.
את "טהרן" לא מצלמים בטהרן אלא ביוון, ואין צורך לפרט מדוע הפקה ישראלית לא יכולה להיות מצולמת באיראן. תנו לי לשער כי במציאות היא לא ממש דומה למה שמשתקף בסדרה. למעט כמה צילומי נוף ואווירה מהעיר, שנרכשו מסוכנויות בינלאומית ומשולבים במינון נמוך, "טהרן" לא מתאמצת לשחזר בפנינו את חיי היומיום בבירה האיראנית. היא מעדיפה סצנות בחללים סגורים כמו משרדים, מחסנים, בונקרים ובתים, או בשטחים ניטרליים כגון כבישים צדדיים וטבע מבודד. העיקר לייצר מצג שווא שלא יסגיר את העובדה שזאת לא באמת טהרן.
אז מעצבים לוקיישנים באפרוריות מזרח־תיכונית, תולים על הקיר תמונה של האייתוללה, מוסיפים דגל איראני ושלט בפרסית - ומפעילים מצלמה. ידוע ש"טהרן" לא קיימת בפרטים הקטנים, אך בסוף זה נראה כמו חיקוי של החיקוי. הרחובות, עיצוב הפנים של הדירות, הלבוש האזרחי או מנגינת הדיבור - כלום לא משדר אותנטיות או רצון להציג את טהרן האזרחית והאמיתית. אבל הכי חשוב שלכולם יש אייפון. טהרן של הסדרה היא בעצם תמונת ראי של מה ישראלים מדמיינים שקורה במקום שאסור להם להיכנס אליו.
ואולי, כצופים ישראלים, זה לא אמור לשנות לנו. "הוא רצה לבנות פצצה שתשמיד את המדינה שלי", מסבירה הדמות הראשית לאיזו גברת איראנית מדוע המוסד חיסל את אבי ילדיה. הרי, מה זה משנה מהי טהרן האמיתית - אם גם ככה כולם שם רוצים להרוג אותנו, לא? העיקר שבסוף הטובים יכריעו את הרעים, כי אין ספק מי הטוב ומי הרע.
מה היינו חושבים אם מישהו היה יוצר סדרה בשם "תל אביב", מצלם אותה בלוקיישן שנראה כמו פתח תקווה, בסיס הקריה היה מוצג כמבנה משרדים פרוץ, ואילו האזרחים ברחוב היו מדברים יידיש ומתהדרים בלבוש אינדיאני? עד כמה היינו לוקחים אותה ברצינות?
"טהרן" סגרה אמש עונה שלישית במוות מאוד לא דרמטי של דמויות מרכזיות, סיפקה הרבה אקשן זול, מעט תעוזה ומיחזור של נוסחה מנצחת בשינוי אדרת. יו לורי לא מיצה את הפוטנציאל, דמותו של שון טאוב נבלעה בקונפליקט פנימי ולא יצאה משם, ששון גבאי היה מינימלי ונהדר כהרגלו, והסכסוך הישראלי־איראני נשאר בגבולות הפשוט ללא צבאות פרוקסי או השפעות אזרחיות.
בתום שלוש עונות שבהן הסתובבה בפיראוס ועשתה כאילו זו טהרן, סוכנת המוסד המפורסמת, תמר רביניאן (ניב סולטן), פיתחה חיבה לעיר. בפרק סיום העונה היא עשתה מהלכים שהצילו חיי איראנים רבים חפים מפשע, אחרי שמנעה פיצוץ אטומי שכמעט החריב את העיר בסדרה. אבל לנו, הצופים, בכלל לא עשו היכרות אמיתית עם טהרן העיר - אז למה שיהיה לנו אכפת?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו