הפוליטיקאים בראש, אנשי החינוך מאחור: שמות בתי הספר במערכת החינוך מראים כי חלק גדול מהם נקראים דווקא על שמות פוליטיקאים, אחריהם אישי ציבור, אנשי תרבות ורק בסוף - על שם אנשי חינוך. וגם: הרבה יותר גברים מנשים.
בישראל אלפי מוסדות חינוך, ומאות מהם (כ־450) נקראים באופן מובהק על שם אישי ציבור, משוררים, פוליטיקאים, רבנים וכדומה. באופן מפתיע (או שלא), נראה שדווקא אנשי החינוך נותרו מאחור. בחלק מהמקרים, בתי הספר נקראים דווקא על שם נדבנים שבעקבות תרומה שנתנו - זכו להנצחה. השמות מציגים תמונה מעניינת - את מי בחרו להנציח ואת מי בחרו להדיר, וכן מבין רשימת השמות הארוכה הפער המגדרי בולט, מתוכם יש כ־400 גברים ורק כ־50 נשים.
עוד בנושא:
• הכנות אחרונות ל־1 בספטמבר: שבוע גורלי במערכת החינוך
• "הטובים לחינוך": הקצינים הבכירים שהפכו למורים
• לימודים על מדים: הגיבורים של המחר
"בתי ספר אינם זקוקים לשמות. די במספרים או באותיות כדי להבדיל ולהבחין ביניהם, ולראיה שמות כמו תיכון עירוני א', ה' ו־י"א", אומר פרופ' מעוז עזריהו, חוקר הפוליטיקה של ההנצחה. "כמובן ניתן להשתמש בשמות שמקרינים חינניות, כמו ביה"ס 'אורנים' או 'גן פשוש'. אך כמו בשמות רחובות, השימוש בשמות בתי ספר להנצחה הוא מתבקש. התבנית נקבעה כבר ב־1905, עם ייסודה של הגימנסיה העברית 'הרצליה' שנוסדה ביפו ונקראה על שמו של החוזה. העיקרון היה ששמות זיכרון הם ביטוי למחויבות למורשת הכרוכה בשמה של האישיות הדגולה".

עוד הוא אומר: "שיום (מלשון לתת שם; נ"ד) מוסדות חינוך על ידי עיריות מספק כלי רב עוצמה להנצחת זכרם של אלה שהרשות חפצה ביקרם. אפשרות אחת, שיושמה בשלב מסוים בתל אביב, היתה להנציח את זכרם של אושיות החינוך העברי בכלל ושל ראשי מערכת החינוך העירונית בפרט. בשלב מאוחר יותר שודרג מעמד המונצחים, והנצחת זכרם של אושיות תרבות ושל אישי ציבור ומנהיגי האומה בדרגים שונים של חשיבות היתה לנוהג מקובל. בתי ספר על שם בן־גוריון ובגין, רבין, פרס ושמיר הם בגדר המובן מאליו. שתדלני ההנצחה שבעי רצון מיוקרת ההנצחה. פרנסיה של הרשות העירונית שמחים על מסלול המאפשר הנצחה כהצנחה: בדרך כלל, שיום מוסדות חינוך אינו צריך את אישור המועצה".
פוליטיקאים בראש
כאמור, המונצחים ביותר הם פוליטיקאים (210 בתי ספר): ראש הממשלה יצחק רבין הוא האישיות הכי מונצחת בקרב שמות בתי הספר בישראל - 26 מוסדות חינוך נקראים על שמו. אחריו נמצא ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן־גוריון (22 מוסדות חינוך). על שם מנחם בגין, אחד מראשי הממשלה האהובים, קרויים 18 בתי ספר ומוסדות חינוך. במקום הרביעי נמצא יגאל אלון, ממפקדי הפלמ"ח ומראשי מפלגת העבודה (13 בתי ספר). את המקום החמישי חולקים יחד שני נשיאי מדינת ישראל יצחק בן צבי (הנשיא השני) ויצחק נבון (הנשיא החמישי). בשנה שעברה חלה סאגה סביב הנצחתו של ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר, לאחר שעיריית תל אביב החליטה לקרוא לבית ספר שיועד להיקרא על שמו דווקא על שם ראש ממשלה אחר - שמעון פרס. הדבר הביא לביקורת מצד בני משפחתו של שמיר, ולאחר מכן הודיעה העירייה כי תקרא על שמו בית ספר אחר בצפון העיר.

הקבוצה השנייה המונצחת ביותר כוללת אנשי ציבור, אנשי צבא או אייקונים ישראליים (כ־75 בתי ספר): בין היתר המרגל הישראלי אלי כהן, משפחת רמון ובהם אילן רמון האסטרונאוט הישראלי הראשון שנספה בהתרסקות מעבורת החלל "קולומביה", אשתו רונה ובנם אסף.
בעיר רחובות יש בית ספר על שם רון ארד, והוא לא הנווט היחיד שמונצח - בנתניה יש בית ספר על שם סרן תמר אריאל, הנווטת הדתייה הראשונה בצה"ל שנהרגה במהלך סופת שלגים בהרי ההימלאיה. בית ספר נוסף בנתניה הוא על שמו של רב־סרן רועי קליין, סגן מפקד גדוד 51 של חטיבת גולני, שנהרג במלחמת לבנון השנייה לאחר שזינק על רימון יד כדי להציל את חייליו. עוד ברשימה רבקה גובר, פעילה חברתית ואשת חינוך שכונתה "אם הבנים" לאחר ששכלה את שני בניה במלחמת העצמאות.

קבוצת ההנצחה השלישית שייכת למשוררים ואנשי רוח (55). המשורר הלאומי חיים נחמן ביאליק מונצח ב־6 בתי ספר. לצידיו מונצחים אהוד מנור, דבורה עומר, עוזי חיטמן ונעמי שמר. גם ראשי התנועה הציונית (40) ובהם הרצל, ז'בוטינסקי ואוסישקין זכו לכבוד וכך גם רבנים ורבניות (35), ובהם הבעל שם טוב, רבי יעקב אבוחצירא והרבנית חיה מושקא שניאורסון. עם זאת, באופן מפתיע (או שלא) רק מספר מצומצם יחסית (20) של בתי ספר נקראים על שמות אנשי חינוך: ביניהם 6 בתי ספר על שם יאנוש קורצ'אק שנרצח יחד עם חניכיו במחנה ההשמדה טרבלינקה, או לדוגמה, בית הספר המוכר בליך ברמת גן שנקרא על שמו של משה בליך, בעבר ראש מחלקת החינוך ברמת גן.
ומה באשר לאישי תרבות ערבים? בעיר סכנין ישנו בית ספר הנושא את שמה של הזמרת המצרייה אום־כולתום, מהזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי, ובמג'ד אל־כרום שבצפון יש חטיבת ביניים על שם המשורר הפלשתיני מחמוד דרויש.
האישה מאחורי "Bring Them Home" מדברת: "אסור לטעות באות, אסור לטעות בכלום"
משפחות שכולות נאלצות להתמודד עם הקושי: "כאב ושמחה לא סותרים אחד את השני"
פרסומת | מהפכת האנרגיה שמתחילה בעיר שלך
השביל הזה מתחיל כאן: החיים שלנו קצת השתנו, אבל לא מאבדים את התקווה לעולם
הנס והצער - אנו מיטלטלים בין "עם ישראל חי" לבין "יתגדל ויתקדש שמיה רבה"