מערך חקירת נדבקי הקורונה בסכנת קריסה

למשרד הבריאות חסרים 170 אחים ואחיות מומחים בבריאות הציבור כדי לבצע חקירות ולאתר מגעים של חולי קורונה. כך עולה ממסמך שהכינו במשרד הבריאות עצמו. כיום יש בישראל רק 27 אחיות שעובדות בשבע לשכות בריאות בכל הארץ ואחראיות לביצוע החקירות, יחד עם רופאי המחוזות. חקירות, לצד בדיקות ובידוד החולים, הם הכלי המרכזי לשמירה על מספר חולים נמוך ועל משק פתוח.

לפי המסמך, הצוות הקיים יכול לבצע עד 1,231 חקירות בשבוע - כ־175 חקירות בממוצע ביום. המשמעות היא שכבר היום הצוות עובד בשיא הקיבולת שלו. עיקר המחסור הוא בלשכת ירושלים, שם חסרים 90 תקנים לאחים ולאחיות, ובלשכת תל אביב, שאחראית גם לעיר בני ברק, שם חסרים 83 תקנים.

החקירות האפידמיולוגיות הן קו ראשון ומרכזי במלחמה נגד התפשטות נגיף הקורונה. בכל אסטרטגיות היציאה וההתמודדות עם הקורונה הוגדר הצורך בבדיקות, בחקירה ובבידוד שיתבצעו במהירות. אבל מהנתונים שמתפרסמים עולה כי יש מחסור חריף באחים ובאחיות לביצוע החקירות. בדיון השבוע בכנסת ציינה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בראות הציבור, כי "משך החקירות הממוצע הוא יום ורבע, וזה כולל לילות וסופי שבוע. בנושא כוח אדם האחיות שלנו שחוקות ונופלות מהרגליים. זה חמישה חודשים של מלחמה, וכאן אנו מבקשים עזרה מהאוצר". עוד נחשף בכנסת כי גויסו אחים ואחיות מהחברות הפרטיות פמי ונטלי, אך הן לא מהוות פתרון קבוע.

"לשכת הבריאות קורסת"

גורם בתחום החקירות אמר: "לאורך כל שיא הקורונה עבדנו במשמרות, הקפיצו אנשים בחגים ובערבי חג. התקנים בשירותי בריאות הציבור לא התעדכנו כבר שנים. יש מחסור קבוע באחיות בריאות הציבור ובאנשי רפואה. אף פעם לא מאוחר להוסיף כוח אדם ולמלא את הפערים. יותר יעילות במערך החקירות תאתר יותר מקרים ותוריד את מספר האירועים החריגים. בסופו של דבר, זו אחת ההשלכות על המשק ועל שגרת החיים".

שרית קופפרמן היא אחות באחת מלשכות הבריאות שמבצעות חקירות אפידמיולוגיות. בפוסט שפרסמה כתבה: "אחרי שלושה חודשים וחצי של ביצוע חקירות איבדנו מעקב אחרי מספר האנשים שהכנסנו לבידוד. איבדנו את הספירה, אבל לא איבדנו את הסבלנות והרגישות, שחייבות להשתלב יחד עם הנחישות לגרום לאנשים להבין את חומרת הדבר. החקירות חזרו להיות ארוכות ומסועפות. חזרנו לערבים ארוכים, לשישי בערב ולשבת. אנחנו מוותרות על החיים הפרטיים שלנו כדי לאפשר לכם לחיות בבטחה".

"כבר עכשיו המערך הזה בשחיקה נוראית. אם יהיה גל גדול יותר של קורונה הוא יקרוס", מסביר פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "כאשר יש התפרצות ביפו, לשכת הבריאות קורסת. אמנם הכשירו אחיות טיפות חלב לעזור, אך זה בא על חשבון תוכנית החיסונים. צריך להתחיל בגיוס כוח אדם למערך בריאות הציבור, שלא נוספו לו תקנים כבר ארבעה עשורים".

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות בכללית, מתריע: "ככל שמספר החולים היומי גדל, כך גדל האתגר בחקירה, ולא ברור אם הוקמו הכלים - במערכי מידע וכוח אדם, שנותנים לכך מענה".

היעדר תשתיות

ד"ר גל אלון, מקים מיזם "הקבינט האזרחי", הוסיף: "חודש מאי היה הרגוע ביותר מבחינת מספר החולים, אבל נראה שבמשרד הבריאות לא ניצלו את הזמן לבניית תשתיות טובות יותר, לא בעולמות האסטרטגיה ולא בעולמות הביצוע. אילו מערך הבדיקות והחקירות האפידמיולוגיות היה 'סוגר מעגלים' במהירות, כנראה לא היינו רואים את העלייה בתחלואה של השבועות האחרונים".

ממשרד הבריאות נמסר: "בחודשים מארס ואפריל ביצענו יותר מ־500 חקירות ביום. הדבר התאפשר על ידי התגייסות כל אנשי המקצוע לעבודה ממושכת וניוד כוח אדם מטיפות חלב, מבתי ספר ומצוות הפיקוח. יעד משרד הבריאות הוא לבצע את כל החקירות הנדרשות בפרק זמן שיאפשר קטיעה של שרשרת ההדבקה. עבודת החקירה עד כה בוצע על ידי כוח אדם קיים ושילוב סיוע של אחיות נבחרות מחברות פמי־פרמיום ונטלי. אין ספק שאי אפשר להמשיך ללא תוספת תקינה לאורך זמן. אנחנו פועלים בבריאות הציבור לקבלת תקינה לצורך החקירות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו