"הדיון על הזמנת 7,000 מכשירי הנשמה הוא מגוחך. זו מילה שמגחיכה את המילה מגוחך. זה כמו להזמין מלא מכוניות שאת לא יודעת מי ינהג בהן, או מטוסי קרב שאת לא יודעת מי יטיס אותם. זו בדיחה. זה דיון מרגיז כי הוא מנוהל ברמה נמוכה".
את הביקורת הקשה הזאת משמיע ד"ר שאול לב, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ בחולי קורונה בביה"ח השרון מקבוצת "הכללית", שהוסב במלואו לטיפול בחולי הנגיף.
לב טוען בעצם שההיערכות המבוהלת, להבנתו, מוחמצת. "מי שמנהל את הדיון הזה לא מבין שזה הולך עם חומרי הרדמה, שזה הולך עם צנרות, תרופות, שיכוך כאבים, אנטיביוטיקות, זיהומים משניים. בעצם הפכת את הדיון למשהו טכני שאולי גם קל לפתור אותו, כי אם יש 7,000 מנשמים זה כאילו הגענו ליעד. אבל זה לא נכון".
כחודש אחרי שהחל לטפל בחולי הקורונה הקשים והזקוקים להנשמה, לד"ר לב יש כבר כמה תובנות על הטיפול בהם. לפני קבלת החולה הראשון הוא עקב אחר הדיווחים מהעולם בעניין ובדאגה. "את יודעת שצריך להגיע גל צונאמי עצום של כמות חולים כאשר על כל חולה וחולה מהמונשמים, החברים שלנו מארה"ב אומרים לנו 'לא ראינו מעולם דבר כזה'. הבנו שזו מחלה מורכבת מאוד לא רק בהיקפים, ואת צריכה לייצר מענה טיפולי שלא יושב בשום טקסטבוק. אין מענה ואין פרוטוקול מנצח. ההפך, רק קיבלנו עדויות ש־70 אחוז מתים ו־80 אחוז מתים".
עוד בנושא:
האם יהיה חיסון לקורונה עד ספטמבר?
האם החיסון לקורונה נמצא בווירוס הגמלים שממית בני אדם?
ארה"ב: חיסון לקורונה יעבור לניסויים קליניים
אלא שחודש אחרי, ולאחר שטיפל בכ־11 חולים ששישה מהם נגמלו מהנשמה ועד כה איש לא מת תחת קורתו - לב למד דבר או שניים על הטיפול. "היום אנחנו יודעים הרבה יותר על המחלה", הוא מאשר, "אנחנו יודעים שאפשר לנהל אותה. זו לא איזו מפלצת שאי אפשר לווסת, אבל היא דורשת עבודה קשה יומיומית ומעקבים אחרי החולה. אנחנו יושבים על החולה ברמת השינויים המיקרוסקופיים".
באשר לוויכוח האתי ולנהלים שנכתבו כיצד לקבוע איזה חולה יונשם קודם במקרה של מחסור במכשירי הנשמה, סבור לב שמדובר בטיפול הוליסטי ולא רק בחיבור למנשם. "הסיפור של ההנשמה הוא חלק קטן", הוא מחדד, "רק לחבר חולים למנשם - מי שאומר את זה פשוט לא מבין על מה הוא מדבר. צריך להבין את היקף הטיפול הנדרש בחולה קשה אמיתי, והוא אדיר. המון טיפולים, תרופות ומדידות. הנשמה זה רק גשר שקונה לנו זמן לטפל בחולה. הנשמה לא מרפאת חולים. זו הנשמה מאתגרת, קשה, שדורשת מומחיות בהנשמה. לכן מנקודת המבט שלי כאיש טיפול נמרץ, הסיפור הזה של לחבר חולים למנשם זו שטות שמעידה על חוסר הבנה עמוק, בלי להבין את הלוגיסטיקה, את המומחיות הנדרשת ואת רמת הניטור הנדרשת".
אבל עושים כעת הכשרות בהנשמה גם לגינקולוגים, לאורתופדים ולעוד מומחים. זה יכול להיות פתרון?
"זה חלק מהבדיחה. אני מניח שאם נגיע למצב כזה שיהיו אלפי מונשמים, יעשו הכל בתוצאות רעות כפי שאנחנו רואים שקורה בעולם. וזה מה שצריך להגיד לקהל בבית: כל עוד טפטוף החולים יימשך - יש מענה סביר, מענה טוב אפילו. לא בהכרח שרוב החולים ימותו. חולים שיושקעו בהם המאמץ והידע והיכולת, יקבלו צ'אנס אמיתי לשרוד. אבל שאף אחד לא ינסה לשכנע את האנשים שבהיקפים של אלפי מונשמים זה בר שכפול או בר ביצוע. לא זה המצב, ואנחנו רואים את זה בעולם. כל עוד המדינה תשכיל לווסת את רמת החולי לרמה שאנחנו יכולים להכיל, המדינה תוכל לעבוד בלי לשלם מחיר כבד. אבל אם יפרצו את המסגרת הזו מתוך רצון לקדם את הכלכלה, שיבינו שזה יהיה כרוך בתמותה הרבה יותר גבוהה ממה שרואים כרגע".
200 חולים בתוך שבוע
ביה"ח השרון הוסב כולו לטיפול בכ־200 חולי קורונה, ובהם 40 חולים מונשמים ובמידת הצורך אף 70 מונשמים. הפרויקט הלוגיסטי והניהולי הזה התרחש בתוך שבוע. ד"ר איתן חבר, מנהל בית החולים: "זה מגה פרויקט. האתגר העצום היה לעשות את זה מהר. לגייס את כל הצוותים למשימה ולהרגיע את החששות. רוב הסגל מגויס ועובד. יש מעט מאוד אנשים בגיל מבוגר בקבוצות סיכון, שנמצא להם פתרון. יש לנו כאן מהלך שבו עוקבים אחרי סמנים ביולוגיים של החולים, שלפי רמתם אפשר לקבוע מינון של טיפול".
עוד הסביר ד"ר חבר לגבי הטיפול: " זה לא כלי נגינה אחד אלא תזמורת שלמה. ומנהל מחלקה שמנצח נכון על התזמורת הזו מייצר הצלחות מאד גבוהות. יש פה מחלה שנמשכת זמן רב. לפחות שבועים שלושה. אנחנו נלחמים על כל חולה. לכל חולה מקדישים את המחשבה איך לטפל ואיך לעזור לו. אין דבר כזה אין מה לעשות. נלחמים על כל חולה. מכל הלב. בעשרת החולים האחרונים שטיפלנו בטיפול נמרץ 6 כבר נגמלו מהנשמה. זה הישג מאד יפה. תוך הפעלה של ציוד מתקדם. תרופות ותהליכי עבודה".
לדבריו הצעד הבא הוא השיקום: "צריך לחשוב על המהלך של אדם שמתאושש וצריך שיקום, זה משהו שצריך לתכלל ברמה של מדינת ישראל והייתי רוצה לראות ועדה שתשב יחד ותדון במהלך השיקומי לחולים האלה". כאמור בשרון נעזרים במספר מדדים ודרכים לקבוע את הטיפול בחולים. אבל לא רק בהם "יותר מהתרופות זו היכולת הגבוהה של הצוות לנהל אתה חולה המונשם. יותר מתרופה כזו או אחרת. יש לנו יכולות גבוהות של הצוותים. יש לנו בשרון מעקב אחרי סמנים ביולוגיים (ביומרקרים)- חלבונים. שאנחנו יודעים דרך רמתם לדעת מה עוצמת התגובה החיסונית השלילית. וכך נקבע המינון התרופתי. השתמשנו בפלסמה אצל מספר חולים, השתמשנו באקמו, מכשיר שמאפשר לעשות מעקף על הריאה ונותן לראיאות לנוח ולהתאושש".
בניגוד לבתי חולים אחרים ששם גוייסו צוותים מתנדבים, בבית חולים השרון מרבית הצוות הוא צוות בית החולים שגוייס כמעט במלואו "כשהתחילה המחלה היה חשש מאד גדול גם בציבור וגם בקרב הצוותים שלנו. עשינו מהלך מקיף של הדרכות ומתן ידע אפשר להוריד חרדה. מהר מאד נכנסו לעניין. בצורה רצינית ונחושה", אומר ד"ר חבר.
בבית החולים משתדלים להיענות לבקשות המטופלים, שמאושפזים שם בבידוד לתקופות ארוכות. במקרה אחד הוכנס ספר תורה לביודד, במקרה אחר תפילין ואפילו משלוחי מזון ממבעדות. לצד יחס אישי. "היה לנו אדם בן 90 שלבת שלו היה מאד חשוב כל יום לדבר אתו. אנשי צוות נכנסו כל יום ממוגנים עם טלפון והבת דיברה אתו כל יום", הוסיף ד"ר חבר. "זה היה מאוד מרגש לראות את זה. אנחנו מאפשרים למשפחות שרוצצות להייפרד מיקיריהן לעשות זאת. אדם מהמשפחה מתמגן ונכנס ויכול לדבר עם החולה. אנחנו מאפשרים את זה. הקשר עם המשפחה מאד משפיע וחשוב".