חוקרים באוניברסיטת אורגון סטייט פרסמו מחקר חדש על תפקיד המשחקיות בהתמודדות עם תקופות מורכבות. המחקר בחן את ההתמודדות עם תקופת הקורונה. שיאנגיו שן, חוקרת יערנות באוניברסיטה ומנהלת מעבדת המחקר בבריאות, סביבה ופנאי (HEAL) ניהלה את המחקר יחד עם צוותה.
בפברואר 2021 503 מבוגרים השתתפו במחקר על התנהגויותיהם ורגשותיהם במהלך תקופת הקורונה, תוך התמקדות באופן שבו תכונות אישיות, במיוחד משחקיות, משפיעות על מנגנוני התמודדות. המשתתפים דירגו את המשחקיות שלהם באמצעות סולם תכונת המשחקיות למבוגרים שמודד מוטיבציה לחיפוש הנאה, חוסר עכבות, וספונטניות, כדי להעריך את השפעתה על התמודדות במשברים. המדענים השתמשו בנתונים כדי לחלק את המשתתפים על בסיס רמת המשחקיות שלהם.
החוקרים סיווגו משתתפים לקבוצות משחקיות גבוהה ונמוכה על בסיס הציונים. הסקר התמקד בחוויות המשתתפים בתקופת הקורונה כולל תפיסות לגבי סיכון להידבקות, תמיכה חברתית, תגובות רגשיות ותחזית לעתיד. על ידי השוואת הרבעון עם נתוני המשחקיות הגבוהים ביותר לרבעון עם הנתונים הנמוכים ביותר החוקרים ביקשו להבין כיצד משחקיות משפיעה על תפיסות ותגובות לסביבה.
אנשים משחקיים במיוחד עסקו בפתרון בעיות יצירתי יותר בהשוואה לאנשים פחות משחקיים. שן ציינה כי אנשים משחקיים אלה הצטיינו ב"הפיכת לימונים ללימונדה" - דמיון יצירתי וחיפוש של היבטים חיוביים, גילוי דרכים ליצירת רגעים של שמחה גם בנסיבות קשות. "השילוב הייחודי של הערכה מציאותית ופתרון בעיות גמיש התגלה כנוסחה יעילה שמראה איך תכונות אישיות כמו משחקיות מעצבות את התגובות שלנו ללחץ" היא הסבירה.
המחקר מצא כי אנשים משחקיים במיוחד חלקו תפיסות דומות של סיכון ואמצעי התגוננות כמו משתתפים פחות משחקיים אך הפגינו אופטימיות רבה יותר לגבי אפשרויות עתידיות. "משחקיות אינה מעוותת את המציאות - היא מעצימה אותה" אמרה שן.
"אתם לא חייבים לשחק כדי להיות משחקיים. זה עניין של רוח של כיף, פתיחות וגמישות לרגעים יומיומיים" הסבירה שן. היא עודדה השתתפות בפעילויות שמעוררות שמחה, פתיחות לחוויות חדשות, ובילוי זמן עם אנשים שגורמים לנו לצחוק. "בילוי של 5 עד 10 דקות ביום במשחק יכול ליצור הבדל משמעותי" היא הוסיפה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו