היועמ"ש: "נתניהו יכול להמשיך לכהן כרה"מ - אין מקום לקביעה כי עליו להתפטר"

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט קיים היום (שני) דיון בנושא המשמעויות המינהליות-חוקתיות של ההחלטה להגיש כתב האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעודו מכהן בראש "ממשלת מעבר", וזאת על רקע פניות שונות בעקבות ההחלטה, והסוגיות המשפטיות התקדימיות שהיא מעוררת.

בתוך כך, נדונו הטענות כי לאור פסיקת בית המשפט הידועה כהלכת "דרעי-פנחסי", קמה חובה משפטית כי ראש הממשלה יתפטר מתפקיד ראש הממשלה, בהתאם להוראת סעיף 19 לחוק-יסוד: הממשלה. על כן, נדונו הטענות כי גיבוש כתב האישום נגד ראש הממשלה מקים נבצרות ממילוי תפקידו, כאמור בהוראות סעיפים 16(ב), 20(ב) ו-30(ב) לחוק היסוד.

עוד בנושא:

• היועמ"ש החליט: כתבי אישום נגד ראש הממשלה בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים

• כתב האישום המלא נגד נתניהו והנאשמים האחרים

• בני הזוג אלוביץ' יואשמו בשוחד בתיק 4000; מוזס יואשם בשוחד בתיק 2000

• בשמאל תוקפים: "לנתניהו אין סמכות מוסרית למשול"

• מורה נבוכים לתיקי נתניהו

• מצעד "התקלות" של מערכת אכיפת החוק

בסיכום הדיון קבע היועמ"ש כי "בשנת 2008, בעתירה שביקשה לקבוע כי נבצר מראש הממשלה דאז מלמלא את תפקידיו, בית המשפט מצא כי אין מקום להתערבות בקביעת היועץ המשפטי לממשלה דאז לפיה יש להותיר את סוגיית הנבצרות הזמנית במישור הציבורי-פוליטי". בהודעת היועמ"ש עוד הוסיף כי "אין מקום בעת הזו לקביעה מטעם היועץ המשפטי לממשלה כי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו".

היועמ"ש יבחן בהמשך את הסוגיה באשר לשאלת המשך כהונתו של ראש הממשלה בתפקידים מיניסטריאליים נוספים (כיום מכהן ראש הממשלה גם כשר הבריאות, שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שר התפוצות וממלא מקום שר החקלאות ופיתוח הכפר).

עוד הסביר היועמ"ש, כי מן ההוראות הנזכרות לעיל עולה כי אין כל סיבה מעשית להתפטרות ראש ממשלה בתקופת ממשלת מעבר. משכך, ממילא לא ניתן לומר שקיימת חובה משפטית על ראש ממשלה להתפטר מתפקידו זה. עמדה דומה אף ניתנה בשנת 1977 בחוות דעת מטעם היועץ המשפטי לממשלה דאז, פרופ' אהרן ברק.

באשר לטענות לפיהן גיבוש כתב אישום עשוי, כשלעצמו, להקים עילה לנבצרות של ראש הממשלה ממילוי תפקידו, הובהר כי הוראות חוק-יסוד: הממשלה, אינן מפרטות באופן ממצה את הנסיבות שעשויות להביא לנבצרות כאמור, ואלה עדיין לא לובנו בפסיקת בית המשפט העליון. לשון החוק ותכליתו מכוונות בעיקרן למצב דברים בו מתקיימות נסיבות, סובייקטיביות או אובייקטיביות, השוללות באופן מעשי את המשך תפקודו של ראש הממשלה.

הדיון שהתקיים היום בסוגיית המשמעויות המינהליות-חוקתיות, נערך בהשתתפות פרקליט המדינה שי ניצן, מנהל מחלקת הבג"צים וכן נציגים נוספים. יחד עם זאת, חשוב לציין שהדיון לא עסק באפשרות הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על-ידי נשיא המדינה על חבר כנסת שהוחלט להגיש נגדו כתב אישום, הואיל ומדובר בסוגיה שהינה תיאורטית לעת הזו.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו