הנשיא טראמפ ומזכיר המדינה פומפאו נמנמו כנראה בשיעורים של חגי אלעד, זהבה גלאון, עמוס שוקן וטליה ששון. פתאום, על פי הכרזתו של פומפאו מאמש, מתברר שסוגיית חוקיותן או אי־חוקיותן של ההתנחלויות מעבר לקווי 67' - היא בסך הכל עניין של דעה. דעה פוליטית.
למעשה, כפי שטענו המשפטנים הישראלים הדגולים של הדור הראשון אחרי מלחמת ששת הימים - ובהם הנשיא שמגר המנוח, לצד פרופ' יהודה בלום, מאיר רוזן ואחרים - התיישבות יהודית עד קו נהר הירדן היא חוקית לחלוטין על פי דין בינלאומי. אני מניח שגורמים ישראלים מסוגם של רון דרמר, השגריר בוושינגטון וד"ר דורי גולד, הסבירו לבכירי ממשל טראמפ את המצב האמיתי של החוק הבינלאומי בגדה המערבית. על פי עמדה זו, המקובלת על ראש הממשלה נתניהו, מדובר בשטחים ש"במחלוקת", ולא בשטח "כבוש". יש על כך רקע משפטי עמוס וטעון מאז תחילת שנות ה־20 ועד קבלת מגילת האו"ם, שהכירה בתקפות ההחלטות של חבר הלאומים.
אין ספק שזהו אולי המהפך הגדול ביותר בדיפלומטיה האמריקנית ביחס לישראל ולשטחים ששחררה ב־67'. הודעתו של פומפאו מתייחסת לביטול העמדה שאותה קידם הנשיא הקודם אובאמה. אך זו לא היתה עמדתו הבלעדית של ממשל אובאמה. זה מה שהיה מקובל על כל הפקידות במחלקת המדינה לאורך שנים. גם פיטר ביינרט ושאר יהדות הניו יורק טיימס לא יאהבו את הכרזת פומפאו.
זו הוכחה לכך שעמדה עקשנית המבוססת על מצע משפטי מוצק ועקבי לאורך שנים, מוצאת בסופו של דבר שותף בינלאומי חזק. אם ישראל היתה נכנעת לעמדתם של המשפטנים "החדשים", שיצרו מצג תעמולתי שקרי לגבי מעמדם המשפטי של שטחי יו"ש והבקעה - גם הממשל האוהד ביותר, כמו ממשל טראמפ, לא היה נוקף אצבע בנושא. מבחינה זו, כל מי שהמשיך לטעון ולהסביר לאורך השנים בפורומים אמריקניים, בינלאומיים ומקומיים את העמדה החוקית ההיסטורית, הוא שותף במהפך הדיפלומטי של ממשל טראמפ.
עכשיו צריך רק שתקום במדינת ישראל ממשלה שתדע לתת משמעות ותוכן למדיניות האמריקנית החדשה. ההכרזה מחזקת את המדיניות של טראמפ, שנחשפה עוד קודם לאורך שלוש השנים האחרונות, לאמור - שקווי 67' אינם מהווים יותר קו בסיס להסכמי שלום עתידיים. המדיניות החדשה אינה שוללת או חוסמת אפשרות להסכם עם הפלשתינים; אבל מאידך, היא גם לא שוללת מישראל את האפשרות ליזום החלת ריבונות בשטחים אסטרטגיים הנחוצים לה, או על שטחי היישובים עצמם. אותם יישובים שגם בית המשפט בישראל מכיר בחוקיותם. מתבקש שתקום ממשלת אחדות או ממשלת ימין שתדע להשתמש במתנה המדינית הזאת. וזו מתנה שמהרבה בחינות חשובה יותר מהעברת השגרירות האמריקנית לירושלים. לאביגדור ליברמן, מחזיק המפתחות, יתווסף עכשיו נושא כבד־משקל במערכת שיקוליו הפוליטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
