בצד אירועי זיכרון לפוגרום ״ליל הבדולח״, שסלל את הדרך לשואה, יציינו מחר גרמניה והעולם 30 שנה ליום שבו נפתחה ״חומת ברלין״, שסימלה במשך עשרות שנים את חלוקתה של אירופה בין המערב החופשי למזרח הקומוניסטי.
בעקבות הפגנות גוברות נגד המשטר הקומוניסטי המזרח-גרמני, בהן נשמעה בין היתר הדרישה לאפשר לתושבי המדינה לצאת באופן חופשי למערב, ולאחר שאלפי מזרח גרמניים נמלטו מארצם וניסו להגיע למערב דרך מדינות שכנות, החליט המשטר להיענות לתביעה הזו. דובר הממשלה הכריז בטעות בערב ה-9 בנובמבר 1989, שהתקנה בדבר האפשרות לבקר במערב נכנסת באופן מיידי לתוקפה. רבבות מתושבי מזרח ברלין הגיעו באופן מיידי למעברי הגבול לאורך ״חומת ברלין״ ותחת לחצם החליטו ממונים מקומיים במשמר הגבול לפתוח את החומה. מהלך זה האיץ את נפילת הקומוניזם באירופה המזרחית ובברית המועצות ופתח את הדרך לאיחודה מחדש של גרמניה שנה לאחר מכן.
בעשרות אירועים שיתקיימו בסוף השבוע ברחבי ברלין, תציין בירת גרמניה שלושה עשורים לאירוע ההיסטורי ששינה את פני אירופה והעולם. האירועים המרכזיים יתמקדו בשבעה אתרים סמליים, שמילאו תפקיד מרכזי בהפלת המשטר הקומוניסטי: שער ברנדנבורג בלב ברלין - שצילומי מזרח גרמניים מנפצים את חומת ברלין סביבו הפכו לחזות המהפיכה: אלכסנדרפלאץ - הכיכר שבה נערכה ב-4 בנובמבר 1989 ההפגנה הגדולה ביותר נגד המשטר הקומוניסטי בקריאה לביצוע רפורמות מרחיקות לכת; כיכר הארמון - בו עמד בשעתו הפרלמנט המזרח גרמני וסביבו התקיימו ב-7 באוקטובר 1989 הפגנות ענק בעוד ראשי המשטר חוגגים במקום 40 שנה להקמת מזרח גרמניה בנוכחות נשיא בריה״מ מיכאיל גורבצ’וב (היום מושלמת במקום בנייתו מחדש של הארמון המלכותי שנהרס בידי הקומוניסטים); גלריית ״איסט סייד״, שבה עומד על תילו עדיין החלק הארוך ביותר שנשמר מחומת ברלין ועליו ציורי אומנים; מפקדת ה״שטאזי״ - משטרת החרש המזרח-גרמנית, בליכטנברג, שנכבשה ע״י אזרחים באמצע ינואר 1990; שדרת הקניות היוקרתית קודאם - אליה נהרו תושבי מזרח ברלין לאחר פתיחת החומה; וכנסיית ״גת שמנים״ בשכונת פרנצלאוורברג שהייתה מקום מפגש של מתנגדי המשטר הקומוניסטי.
משער ברנדנבורג ולאורך שדרת ה-17 ביוני, הנקראת על שם המרידה הראשונה של המזרח גרמניים במשטר הקומוניסטי שאירעה ב-1953, פרוש לאורך 150 מטר המיצג ״חזונות בתנועה״ של האומן האמריקני, פטריק שירם, הנראה כשטיח גלי וצבעוני העשוי מ-30,000 פתקי בקשות ותקוות של תושבי ברלין. בשער ברנדנבורג תתקיים במוצ״ש העצרת הראשית לציון 30 שנות נפילת החומה. סמוך לגלריית ה״איסט סייד״ הוצבו בתוך נהר השפרה, החוצה את ברלין, עמודים מוארים במסלול בו עבר בשעתו הגבול בין מזרח ברלין למערבה.
החומה ואחרי החומה, ברלין של אז וזו של היום // צילום: איי.פי
בצד החגיגות והטקסים, כיצד מתייחסים כיום הגרמנים משני צידיה של המדינה לנפילת החומה ולאיחודה מחדש של גרמניה? לפי סקרים, שהתפרסמו בתקשורת המקומית בימים האחרונים, 57% מהמזרח גרמניים מתייחסים היום לאירועים היסטוריים אלו באופן חיובי, לעומת 54% במערב. הביקורת כלפי האיחוד מחדש מתמקדת במערב במסים שעדיין משולמים כדי לממן את שיקומו של המזרח, ובמזרח באבטלה הגבוהה שנוצרה עם סגירת מפעלים רבים.
56% מהמערב גרמניים סבורים שתהליך האיחוד מחדש התבצע באופן הוגן, לעומת 40% בלבד במזרח. 78% מהמזרח גרמניים ו-65% מהמערב גרמניים עדיין לא מרגישים אחדות של ממש בין שני חלקיה של ארצם. הפער המשמעותי ביותר בין שני חלקי גרמניה נוגע לסוגיית שביעות הרצון מהדמוקרטיה: 59% מהמזרח גרמניים, שהפילו דיקטטורה כדי לזכות בדמוקרטיה, אינם מרוצים מהדמוקרטיה בגרמניה, בעוד ש-59% בלבד במערב כן מרוצים ממנה. מעל ל-40% משני צידיה של גרמניה רואים בהגירה ההמונית איום על הדמוקרטיה ועל החיים בצוותא. כ-60% רואים בגזענות סכנה לדמוקרטיה, אך 37% אינם שותפים לדעה זו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו