טיפול חדש לחולות בסרטן השחלה צפוי להעלות את אחוז המחלימות מהמחלה הקשה: שלושה מחקרים שהוצגו בשבוע שעבר בכנס האונקולוגים האירופי (ESMO) מראים כי לראשונה ניתן להציע טיפול תרופתי נוסף לכלל החולות כבר בשלב הראשון של המחלה. כיום מוצע הטיפול רק לכשליש מהחולות, נשאיות המוטציה בגן BRCA1 ו־BRCA2.
סרטן השחלות הוא גורם הפטירה החמישי מסרטן בקרב נשים בישראל. מנתוני רישום הסרטן במשרד הבריאות עולה כי ב־2016 אובחנו 351 מקרים חדשים של סרטן השחלה ונפטרו 320 נשים. המחלה נחשבת ל"רוצח שקט" - היא קשה לאבחון וכ־80% מהחולות מאובחנות בשלב מתקדם, כאשר הגידול התפשט לאזור הבטן והאגן. בהתאמה, אחוזי הריפוי מהמחלה נמוכים ועומדים על 40%-45%.
בשנים האחרונות נמצא שטיפול בתרופות שנקראות "מעכבות החלבון PARP" בשלבים מתקדמים של המחלה, יעיל במיוחד עבור כשליש מהחולות - נשים הנושאות את המוטציה הגנטית המעלה סיכון לסרטן שד ושחלות (מוטציה בגן BRCA הנפוצה מאוד ביהודים).
שלושה מחקרים חדשים שהוצגו בכנס האונקולוגים בברצלונה הראו שטיפול מוקדם (בתרופות זג'ולה, לינפרזה ווליפיריב) בשלב מוקדם של המחלה, לאחר ניתוח וכימותרפיה, מפחית את הסיכון להתקדמות המחלה בקרב כל החולות ולא רק בקבוצה מצומצמת. במחקר אחד נמצא כי הטיפול בתרופה זג'ולה הפחית ב־38% את הסיכון להתקדמות המחלה אצל חולות שקיבלו אותו לאחר שעברו ניתוח להוצאת הגידול וכימותרפיה, בהשוואה לחולות בשלב דומה שקיבלו תרופת דמה. המחקר נערך בקרב 733 חולות, ובהן חולות מישראל. המחלה נעצרה למשך 13.8 חודשים בממוצע בחולות שקיבלו את התרופה, לעומת 8.2 חודשים בממוצע אצל נשים בקבוצת הפלסבו.
התוצאות הטובות ביותר התקבלו אצל נשים נשאיות המוטציה, שאצלן פחת ב־60% הסיכון להתקדמות המחלה (עצירת מחלה ל־22 חודשים). אך גם אצל חולות ללא המוטציה נרשמו תוצאות חיוביות, והסיכון לחזרת המחלה ירד ב־32% (עצירת מחלה ל־8 חודשים).
מחקר אחר בתרופה לינפרזה מצא כי כלל החולות הפחיתו ב־41% את הסיכון שלהן לחזרת המחלה. משך זמן עצירת המחלה היה ארוך יותר: 22.1 חודשים בקרב כלל החולות שקיבלו את הטיפול (בשילוב התרופה אווסטין) לעומת 16.6 חודשים בחולות שקיבלו תרופת דמה ואווסטין.
גם במחקר זה, שנערך על ידי קבוצת חוקרים צרפתית בקרב 806 חולות, נמצאה יעילות גבוהה יותר אצל החולות נשאיות המוטציה. המחלה אצלן נעצרה ל־37.2 חודשים בהשוואה ל־21.7 חודשים בקבוצת הביקורת - חולות שקיבלו טיפול סטנדרטי.
ממצאי המחקרים נותנים כאמור תקווה לכלל החולות אך גם מחדדים את הצורך באבחון מוקדם של נשאות למוטציה אצל החולות. מחקר נוסף נערך בתרופה ולפיריב, שאינה משווקת בישראל, ומצא מגמה דומה, אך תוצאותיו היו פחות טובות משני המחקרים האחרים.
"יש במחקרים שתי בשורות. האחת, תרופה שניתנה לסרטן שחלה חוזר הוכחה כיעילה לטיפול בקו ראשון, שבו אנחנו יכולים להעלות את סיכויי הריפוי מהמחלה. הבשורה האחרת: הטיפול יעיל לכל החולות, גם לנשים שאינן נשאיות של המוטציה בגן BRCA", מסבירה פרופ' תמר ספרא, מנהלת השירות האונקו־גינקולוגי במערך האונקולוגי באיכילוב. "אחוז החולות החיות לאחר חמש שנים כיום נמוך ועומד על 50%-40%. אני מקווה מאוד שבזכות הטיפול הזה נוכל להעלות משמעותית את אורך החיים ואחוזי הריפוי מהמחלה".