בוחני תאונות הדרכים במשטרת לכיש סיימו בשעות אחר הצהריים (ראשון) לגבות את עדותו של הנהג בן ה-24 החשוד בגרימת תאונת הדרכים הקטלנית באשקלון שבה מצאו את מותן שתי האחיות, ירין ותהל מעול ז"ל.
במקביל נמשכת מלאכת חקירת המקרה על ידי בוחני תאונות הדרכים, זאת תוך איסוף ראיות, ממצאים ובדיקת גורמים מומחים במטרה להגיע אל חקר האמת בתאונה טרגית זו.
Newsenders
החשוד בגרימת התאונה עצמו נפצע באורח בינוני בתאונה, והוא מאושפז מאז בבית החולים ברזילי באשקלון. האחות אדל בת ה-14, מאושפזת בבית החולים סורוקה במצב קשה מאוד. יחד עם זאת, מצבה יציב.
בעדותו במשטרה טען החשוד כי הוא לא נהג ברכב. לטענתו, הוא שתה אלכוהול באירוע שהיה בו ובשל כך לא נהג, כן הוא הוסיף כי מהרגע שעלה לרכב הוא אינו זוכר דבר. בחקירתו הוא אמר: "שתיתי אלכוהול בחתונה של חבר ואני לא זוכר שום דבר שקרה לאחר מכן". לדבריו, הוא שתה כמות משמעותית של אלכוהול, ולכן בחר שהאחות הבכורה, ירין מעול בת ה-19, תאסוף אותו לביתו באשקלון.
שלוש האחיות מעול, ירין, תהל ואדל, בילו באירוע אחר ביום רביעי בלילה. כאשר היו בדרכן חזרה לביתן באשקלון, לאחר השעה 02:30 לפנות בוקר, התקשר החשוד לירין וביקש שתאסוף אותו הביתה. ירין עשתה כן. עד כה, בשל מותן של ירין ותהל והעובדה כי אדל במצב קשה ומחוסרת הכרה, החוקרים מתקשים לקבוע או להעריך מי נהג ברכב בזמן התאונה. עד למתן עדותו במשטרה, היום אחר הצהריים, סברו החוקרים בסבירות גבוהה כי החשוד נהג ברכב, זאת למרות שאין לכך כל אינדיקציה או ראיה כלשהי. כעת עושים החוקרים מאמצים לאתר מצלמות אבטחה במסלול הנסיעה של הרכב, כדי לבדוק מי נהג ברכב. החשוד עצמו מכחיש בתוקף כי הוא שנהג, וזאת לאור כמות האלכוהול ששתה.
תהל הייתה אמורה להתחיל היום את לימודיה בכיתה י"ב, במקיף ד' באשקלון. צוות בית הספר כינס את כל התלמידים, ובמיוחד את בני כיתתה של תהל, לשיחה ממושכת. בבית הספר הוקם קיר זיכרון, נרות נשמה והיו הרבה דמעות אצל בני הנוער. על הקיר נתלתה תמונתה של תהל מעול. האחות הקטנה, אדל בת ה-14, עדיין מאושפזת בבית החולים סורוקה במצב קשה מאוד, כשהיא מורדמת ומונשמת.
ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, הגיע הבוקר לבית הספר על מנת לחזק את הצוות והתלמידים, והדליק נר לזכרה של תהל. "לצערי הרב, זה לא יום חגיגי בבית הספר הזה", הוא אמר. "עברנו אסון קשה. תהל וירין נהרגו בתאונת דרכים קשה. בבתי הספר יש שמחה, פה זה מאוד עצוב. אני מבקש מבני הנוער - סעו בזהירות, לראות משפחת מרוסקת זה בלתי ניתן להכלה. מקווה שזאת הייתה התאונה האחרונה".
קרן סיבוני, מורתה של תהל מעול, כינסה בכיתה מעגל של חברים, ושוחחה עם התלמידות. "האירוע הטרגי תפס אותי בבוקר יום חמישי. התקשרו אליי ושאלו אותי אם ידעתי על התאונה – ופשוט לא רציתי לשמוע. כשאמרו לי שזאת תהל, צעקתי: 'רק לא תהל'. כל כך עצוב שזה הסוף, אף אחד לא ישב במקום של תהל. עצוב היום בכיתה שלנו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
