אחרי שבג''ץ הקפיא זמנית את מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים, בעקבות הפרידה השנויה במחלוקת מהמנכ"לית הקודמת אמי פלמור והטענה כי אין להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות, המדינה הגישה היום לבג"ץ את תשובתה לעתירת התנועה לאיכות השלטון.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הצטרף לעמדת המדינה וביקש מבג"ץ לאשר את מינוי מועמדתו של עו"ד כהן, מועמדו של השר אוחנה לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, אופיר כהן. "מוטב היה שלא לפעול להחלפת מנכ"ל בתקופת הבחירות, אך אין מניעה משפטית לעשות כן", כתב מנדלבליט בחוות דעתו.
ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "הנחיית היועמ"ש העוסקת במינויים בתקופת בחירות אינה קובעת עקרון מוחלט, אלא קובעת כלל, ולצדו מסדירה את האפשרות לבחינת מקרים חריגים לכלל זה על ידי נציב שירות המדינה, שהוא הגורם המקצועי הבכיר ביותר האמון על מינויים בשירות המדינה.
"זאת ועוד בענייננו, נבחן העניין באופן מקיף ויסודי על-ידי נציב שירות המדינה, באמצעות ועדת החריגים, שהיא ועדה מקצועית הכוללת נציגים מנציבות שירות המדינה וממשרד המשפטים, ונמצא כי ניתן להיעתר לבקשת השר. נציב שירות המדינה אימץ את המלצתה של ועדת החריגים לאחר שנועץ גם ביועץ המשפטי לממשלה.
"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך הנכונה ליישם את ההנחיה אשר יצאה מאת היועמ"ש היא באופן אשר נותן משקל מוגבר לשאלת יחסי האמון בין השר לבין מנכ"ל משרדו: ישנו הכלל; לצדו החריג לכלל; נסיבות של היעדר אמון ברמה הנדרשת בין שר למנכ"ל נופלות בגדר החריג לכלל; ובנסיבות כאלה הרי שיש להפעיל את המנגנון הקבוע בהנחיית היועץ עצמה".
המדינה טענה בפנייתה לבג"ץ כי היא סבורה שיש לדחות את העתירה משום נסיבות שנוצרו שמחייבות את החלפת פלמור: לדברי המדינה השר ביקש את החלפתה כאשת אמון, והמנכ"לית היוצאת אף אינה מעוניינת להמשיך בתפקידה. לכן אין מנוס מלהחליפה. כמו כן טענה המדינה כי ההליך עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ולכן יש לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים. מטעם המדינה ביקו גם להדגיש כי כי כל האמור נעשה לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה לא קיימת מניעה משפטית בקידום הליך המינוי במהלך תקופת הבחירות.
מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אין לנו אלא להשתמש בביטוי השחוק 'הרצחת וגם ירשת'. אחרי שהשר אוחנה מפטר את המנכ"לית מספרת לנו המדינה עכשיו על 'נסיבות שנוצרו' שמחייבות החלפתה - כאילו שהנסיבות הללו נפלו מהשמיים ולא נוצרו בידי השר עצמו. מדובר בעמדה מצערת מאוד של היועמ"ש שבניסוחים פתלתלים ובלוליינות משפטית מנסה להסביר לבית המשפט למה מותר להתעלם מהנחיות חקוקות בסלע שליוו את השירות הציבורי 20 שנים, ולתת גושפנקא חוקית לאקט בריוני שנעשה בניגוד לדין".