חמש שנים למבצע צוק איתן, ההערכה העדכנית בישראל היא שחמאס מרוסן ונרתע מעימות צבאי רחב נוסף.
ההערכה הזאת התחזקה בשבועות האחרונים. חמאס אמנם הנחה את טרור הבלונים ואת הפעילות האלימה על הגדר, אולם חיפש סולם שיאפשר לו להרגיע את השטח מחשש שייקלע לסחרור ולאובדן שליטה. ההסדרה (הזמנית) שהשיגו המצרים ושליח האו"ם אכן מניבה בינתיים את התוצאות המקוות: השבוע החולף היה מהשקטים שידעה הרצועה זה חודשים ארוכים, עם כמעט אפס בלונים ועם הפגנה רגועה יחסית (6,900 מפגינים ומטענים בודדים) ביום שישי על הגדר.
השקט הזה הוא אשליה - אם לא ייכנסו כספים וסחורות לעזה הוא יתחלף במהירות באש ובאלימות - אבל הוא מכסה על הרתעה חזקה שקיימת בעזה. אלמלא היה חמאס מורתע, הוא היה פותח כבר מזמן במערכה נוספת כדי להילחץ מהמצב האזרחי־כלכלי הקשה שבו שרויה הרצועה ומכישלונו לשקמה מאז מבצע צוק איתן; הוא יכול היה לעשות זאת, למשל, על ידי הפעלת מנהרה, מה שהיה מאפשר לו לפתוח את הסבב הבא עם הישג משמעותי ביד.
חיילים בצוק איתן // צילום ארכיון: מירי צחי
חמאס נמנע מכך בידיעה שבכל יום שעובר הוא מאבד נכסים. מאז מבצע צוק איתן איתר צה"ל והשמיד 17 מנהרות, אבל ההישג המשמעותי יותר הוא התקדמות העבודות על המכשול החדש - 40 ק"מ (מתוך 68) של מכשול תת־קרקעי כבר הושלמו, וכן כ־10 ק"מ של הגדר העלית החדשה (והמכשול הימי שהושלם במלואו). עד סוף 2019 מתכוון צה"ל להשלים את המכשול כולו, שאמור להסיר מישראל את איום המנהרות מעזה.
אבל ההרתעה הזאת עובדת לא רק מערבה אלא גם מזרחה, על ישראל. מאז התחדשה האלימות מעזה, בסוף מארס 2018, נמנעת ישראל באדיקות ממהלכים שעלולים לסבך אותה צבאית ברצועה. החל מתקיפת מטרות משניות, דרך וידוא שלא ייפגעו אזרחים בתקיפות, וכלה בנכונות להכיל או להגיב במתינות על שלל פעולות מתריסות של ארגוני הטרור בעזה, שבתקופות אחרות היו מובילות לתגובה ישראלית חריפה בהרבה.
מטח רקטות על אשקלון // צילום ארכיון: מירי צחי
זה נובע בעיקר מההבנה בדרג המדיני־ביטחוני הבכיר שכל פעולה נרחבת בעזה - גם אם שמים לרגע בצד את מחיריה בנפש ובכסף - תסתיים במקרה הטוב בנקודת המוצא הנוכחית, ובמקרה הרע במצב גרוע בהרבה, שבו או שישראל נדרשת לשלוט (ולממן ולטפל) בעזה ובתושביה, או שהמצב בה יתדרדר משמעותית ויחייב מעורבות בינלאומית עמוקה.
ישראל מעדיפה הסדרה
לכן, ממשיכה ישראל לתעדף פתרון של הסדרה. ספק אם ניתן יהיה להגיע לכך בחודשים הקרובים - בין היתר בגלל מערכת הבחירות שמטבעה מקצינה עמדות ומצמצמת את הסיכוי לפשרות, אבל גם עקב המחלוקות על סוגיות עקרוניות מענייני כסף ואנרגיה ועד לגופות חללי צה"ל - ולכן התקופה הקרובה, למרות ההרתעה ההדדית, תמשיך להיות מתוחה ותחייב את צה"ל בשימור המוכנות הגבוהה להסלמה.
טנקים יוצאים מעזה במהלך המבצע // צילום ארכיון: סוכנות ג'יני
לשני הצדדים ברור שסבב הלחימה הבא ייראה אחרת מקודמיו. לישראל אין עניין במערכה ארוכה ומתסכלת, שסופה בתחושת חמיצות ציבורית. סביר שהיא תתחיל בכתישה מסיבית של נכסי הצד השני ובניסיון לפגוע באנשיו, כפי שעשתה במבצע "גן סגור" במאי האחרון. גם חמאס הוכיח שהוא הפיק לקחים מ־2014: הכמות הגדולה של הרקטות (490) שהצליח לשגר בזמן קצר במאי, לרבות ארבעת האזרחים שנהרגו, מלמדת כי גם מהצד שלו הכוונה היא לרכז מקסימום אש במטרה להגיע להישגים מקסימליים בזמן הקצר ביותר האפשרי.
פעולות גלויות וחשאיות
כדי להגיע לסבב הבא ביתרון ביצעה ישראל שלל פעולות, גלויות וחשאיות. המבצע המיוחד, שנכשל בחאן יונס בנובמבר האחרון ובו נהרג סא"ל מ', היה רק דוגמה אחת לכך.
מתוך אותו צורך לשמר עליונות מבצעית־מודיעינית שתאפשר לישראל להיות תמיד לפחות צעד אחד קדימה, ולהניח למקבלי ההחלטות להכריע בתנאים נוחים, גם אם ההחלטות שהתקבלו לא זוכות לפופולריות בציבור.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
