גלולה (להמחשה) | צילום: רפאל בן ארי

סערה סביב הגלולה ש"מלשינה" לרופא

זה שנתיים משווקת בארה"ב תרופה הכוללת משדר שמודיע לרופא אם הגלולה נבלעה ומיועדת דווקא לחולי סכיזופרניה • הצריכה שלה נמוכה, וניסויי החדרה שעורכת היצרנית מעלים סוגיות אתיות קשות

בשנת 2017 אישר ה-FDA תרופה נגד סכיזופרניה, שנקראת Abilify MyCite. החדשנות בגלולה היא שהיא כוללת משדר זעיר שמשדר לרופא כי המטופל לקח את הגלולה. המשדר כולל שלוש מתכות: מגנזיום, נחושת וסיליקון, שמייצרות אות ברגע שהן מגיעות במגע עם חומצות הקיבה. האות נקלט במשדר מדבקה המודבק על גוף החולה, ומשם משודר לסמארטפון ומועלה לשרת מאובטח הנגיש רק לרופא. 

הסיבה לכך שהתרופה מיועדת דווקא לסכיזופרנים, היא שאלה נוטים להפסיק ליטול את התרופות שלהם על דעת עצמם, ובכך מרעים את מצבם ועלולים לסבול מהתקף פסיכוטי, ולפגוע באחרים או בעצמם.

17 חודשים אחרי אישור ותחילת השיווק, מעטים החולים העושים שימוש בתרופה עם המשדר – ודווקא עובדת היותם סכיזופרנים, רק מקשה על העניין: סכיזופרנים, שגם ככה לעתים מאמינים בתיאוריות קשר שהממשלה עוקבת אחריהם או השתילה בהם שבבים – מאוד לא פתוחים לרעיון של גלולה המשדרת להם מהבטן...

התנגדות נוספת קיימת בקרב חברות הביטוח הרפואי שמממנות את התרופות. עלות התרופה החדשה לחודש אחד עומדת על 1650 דולר, פי 30 מעלות גלולה שאין לה את החיישן. על רקע זה החברות טוענות כי לא הוכח שיש כדאיות של ממש בתרופה החדשה. קרי שהיא חוסכת כסף לחברה ומונעת התקפים בצורה גורפת עד שהיא מייצרת בטווח הארוך רווחים מדידים לחברה. 

גלולה תמורת הכנסה

בעקבות המציאות הזו, החלה אוטסוקה, יצרנית התרופה, בהליך בדיקה ניסויי עם רשויות הרווחה בווירג'יניה, פלורידה ואוקלהומה. הבדיקה היא על ידי נתינת התרופה לחולים שמקבלים השלמת הכנסה מהמדינה כשרשויות הרווחה המקומיות מממנות את הטיפול. באופן הזה ניתן לבצע בדיקה ממשית על קבוצת אנשים חולה ומוחלשת ולברר האם התרופה מסייעת להם ומחזירה אותם לשוק העבודה בצורה טובה יותר. 

ההליך הראשוני, עורר סערה וויכוח עז בקרב הפסיכיאטרים סביב השאלה, האם אין כאן כפייה על החולים וחדירה לזכויות הפרט שלהם? שהרי למעשה המדינה מציעה את התרופה לאנשים זכאי השלמת הכנסה התלויים בה - ולמעשה, גם אם לא בכוונה, עלולה לכפות עליהם טיפול חודרני מסוג חדש כי הם ירצו לרצות את השלטונות שמממנים אותם. 

נציג מדינת ווירג'יניה לסנאט, הסנאטור קרייג דידס, נשאל את השאלה הזו על ידי הוושינגטון פוסט וענה כי "האמת שלא ידעתי על התרופה לפני כן, והיא מאד מסקרנת אותי". דידס, היה אב לבן חולה סכיזופרניה, שהפסיק ליטול את תרופותיו ובעקבות כך התאבד בגיל 24. ב-2013 הוא אף תקף פיזית את אביו במהלך התקף פסיכוטי. "במקרה של אנשים שעלולים להיות סיכון לאחרים נראה לי שזכויות הפרט נסוגות", אומר דידס על סמך ניסיונו האישי. יחד עם זאת, הסנאטור אומר כי יש לערוך בדיקה מעמיקה ולא חפוזה בנושא.

חברת אוטסוקה עצמה ציינה בהודעה לתקשורת בגלל הביקורת הציבורית, שכל מטופל ברפואה הציבורית הנתמך על ידי המדינה, יקבל את התרופה אך ורק אם הוא הביע רצון חופשי לחלוטין ולא תהיה כפייה בכלל. 

רונדה טיסן, מנהלת הסניף בווירג'יניה של עמותת זכויות חולי נפש שבפניו הופיעו אנשי אוטסוקה, אומרת כי "אכן יש כאן ממד מטריד של אפקט האח הגדול. אני כעורכת דין יודעת את זה. אבל תפקידי הוא לדאוג למטופלים שלי, לאפשר להם להתפרנס ולבדוק האם התרופה תועיל לרווחתם ולרווחת המדינה למרות העלות שלה. כלומר אני בוחנת את התועלת למטופלים ולכן את המוטיבציה של המדינה לשלם על התרופה בעיקר".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...