2019 בביטחון: פוטנציאל נפיץ להסלמה כמעט בכל החזיתות

ישראל צריכה לעבור גם את השנה הקרובה ללא עימות נרחב, אבל הסיכוי להסלמה קיים בכל אחת מהחזיתות

הרמטכ"ל החדש, וזה היוצא // צילום: גדעון מרקוביץ' // הרמטכ"ל החדש, וזה היוצא // צילום: גדעון מרקוביץ'

השנה הקרובה תהיה שנה של אי ודאות: מצד אחד, עליונות ישראלית ברורה והרתעה חזקה, ומצד שני - פוטנציאל נפיץ להסלמה כמעט בכל אחת מהזירות.

על פניו, ישראל צריכה לעבור גם את השנה הקרובה ללא עימות נרחב. לכל יריב, בכל גזרה, יש עניינים בוערים יותר מאשר להילחם בישראל. סוריה עסוקה בשיקום שאחרי שבע וחצי שנות מלחמת אזרחים מדממות; חיזבאללה מתמודד עם משבר כלכלי קשה ובעיות פוליטיות פנים־לבנוניות; חמאס מנסה לשפר את המצב הכלכלי ברצועה; ובגדה עסוקים בענייני פרנסה ובירושת אבו מאזן.

אם מוסיפים לכל אלה את העוצמה הישראלית, מקבלים רתיעה מובהקת של כל יריב, בכל זירה, מעימות עם ישראל. ועדיין, במזרח התיכון הלוגיקה לא תמיד מנהלת את העניינים, והסיכוי להסלמה קיים בכל אחת מארבע הזירות האלה (ובמידה מופחתת בהרבה גם מול דאעש בסיני), כשמעליהן, כמו צל, מרחפת איראן, שספגה בשנה החולפת לא מעט מכות מישראל, ותמשיך בוודאי לחפש נקמה.

זאת השנה  שתהיה - פרויקט מיוחד:

2019 בכלכלה: העתיד דווקא נראה ירוק

2019 בארה"ב: האתגר האמיתי של טראמפ

2019 בבידור: ישראל נותנת הופעה

2019 באירופה: שנה גורלית לעתיד האיחוד

2019 בפוליטיקה: הבחירות הן רק ההתחלה

לפיכך, האתגר הישראלי יהיה בראש ובראשונה להימנע ממלחמה (ואם ניקלע אליה, לנצח בה), ובהמשך לכך - להמשיך בפעולות למניעת ההתבססות האיראנית בסוריה ולבלימת התחמשות חיזבאללה, בדגש על פרויקט דיוק הטילים, שעלול לחייב את ישראל לפעול גם על אדמת לבנון; לפעול בעזה כך שהתקווה תגבר על הייאוש; ולהמשיך בהפרדה בין הלחימה בטרור ביו"ש לבין האוכלוסייה האזרחית, ששפיותה חיונית למניעת אינתיפאדה חדשה.

ישראל תידרש לעשות את כל אלה בתנאים גיאו־אסטרטגיים מורכבים, על רקע הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון והתגברות כוחה של רוסיה. זה יחייב לא רק תמרון מדיני סבוך בין וושינגטון למוסקבה, אלא גם את הידוק הקשרים עם הציר הסוני המתון - דבר שיגביר בהכרח את פוטנציאל החיכוך עם מדינות סוררות, ובהן טורקיה. בפער הזה שבין הזדמנות לסיכון תתנהל ישראל, ותיאלץ לסמוך רק על עצמה: צבאית ומדינית כאחד.

כל זה יקרה על רקע שנה מאתגרת ממילא: עם מערכת בחירות שצפויה להיות סוערת, ומן הסתם תגרור גם את צה"ל לתוכה, ועם רמטכ"ל חדש שיידרש לתמרן בין כל האיומים והאתגרים, החיצוניים והפנימיים: מסימני השאלה על כשירותו למלחמה של צבא היבשה, דרך הצורך לגבש תוכניות עבודה ותקציב רב־שנתי, ועד משבר כוח האדם שמתעצם בסדיר ובקבע.

מכאן שגם ב־2019 ימשיכו ענייני הביטחון להעסיק את ישראל - בכל הרמות. הבשורה הטובה, כאמור, היא שעל פני הדברים הסיכוי למלחמה נמוך. הרעה - שבבלאגן האזורי והפנימי רצוי מאוד שלא לקחת שום דבר ואף אחד כמובן מאליו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר