שופט בית המשפט העליון בדימוס אליקים רובינשטיין הביע היום (שלישי) צער עמוק על לכתו של עו"ד יעקב וינרוט. "הכרתי אותו מבית המשפט מהדיונים, הוא היה אדם משכמו ומעלה, בקי ורחב אופקים, היה בליגה הכי גבוהה של עורכי הדין. היה גם תלמיד חכם גדול ואני זכיתי לשמוע אותו פעם מרצה בתחום התורני וגם את הפן הזה, את החיבור בין התלמיד חכם לאיש המעשה ועורך הדין צריך לכאוב".
פרופ' אמנון רובינשטיין גם ספד למנוח. "יעקב היה תלמיד ואסיסטנט שלי לפני שנים רבות מאד. הוא היה מתמחה מבריק ואני זוכר אותו כאדם מצטיין באופן משמעותי. היינו מנהלים המון שיחות נפש בעיקר בנושאים של דת ומדינה. ייצגנו שתי השקפות עולם שונות בתחום הזה, אבל השיחות האלו היו מיוחדת וביטאו את אישיותו ואני מצר על הליכתו לעולמו".
איש חסד שניהל תיקים ללא שכר טרחה
עו"ד הבכיר אילן בומבך, שכיהן בעבר כיושב ראש ועד מחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין, הביע צער עמוק על פטירתו. "אני מכיר את עו"ד וינרוט שנים רבות אחורה. הכרתי אותו עוד כמתמחה במשרדו של מי שהיה אז עו"ד חנן מלצר והיום הוא שופט בית המשפט העליון חנן מלצר. ניהלנו יחד את התיק במשפט הבנקאים. מאז ניהלתי תיקים איתו ונגדו ותמיד התפעלתי מהידענות שלו, מהחוכמה, מהגאונות ורוחב הדעת בתחומים רבים מאוד. אבל אנשים צריכים לדעת שהוא היה גם איש חסד שניהל לעיתים תיקים בלי שכר טרחה, אם הם ריגשו אותו או עניינו אותו. בכלל, יעקב היה אדם חם, נפלא, איש רעים להתרועע שהיה מרתק לנהל איתו שיחות. מבחינה רבה היה איש חסד מיוחד ואני ממש מצטער על האדם הנדיר הזה שהלך לעולמו, הלב כואב".
פרופסור אביעד הכהן, נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט ודיקן בית הספר למשפטים, אמר כי "יעקב וינרוט היה אחד, יחיד ומיוחד. ראיתיו לאחרונה לפני כחודשיים, מגן בלהט על אחד מלקוחותיו, מייצגו כדרכו בנאמנות ובמסירות. כחוש, צמוק כולו, קולו שקט, נשמע בקושי. בלון חמצן מלווה אותו מאחוריו כמלאך שרת. אך הלהט והבעירה הפנימית עמדו בעינם. כך גם חדות המחשבה, עוצמת הלשון וחריפות השכל. יעקב היה ג'ינג'י. לטוב ולרע. לא תמיד איש קל, אך תמיד סוער ובוער".
"מאחורי הלבה הרותחת מסתתרים לב רגיש ונפש טובה" הדגיש הכהן, "יעקב בא מן החסידים, אך גדל בין הליטאים. גם בחלוף עשרות רבות של שנים, נותר תלמידו המובהק של האנליטיקן הגדול ר' שמואל רוזובסקי, ראש ישיבת פוניבז', והמשיך ללמוד בחברותא עם עמיתיו. פגשתיו לראשונה לפני כשלושים שנה, באולם הקטן שבבית המשפט העליון הישן במגרש הרוסים. באותה עת הגן על דוד בלאס, שנאשם והורשע בעבירות מרמה שעשה בכספי התנועה הקיבוצית. כבר אז, בלט וינרוט ולא נרתע מתקדימים משפטיים, אם חשב שיסודם בטעות".
"פספוס לאקדמיה הישראלית"
"ברבות הימים היה ל'פרקליטם של נאשמי עבירות הצווארון הלבן', שועי עולם, נשיאים וראשי ממשלות, שרים ורבנים. למרות זאת, לא גבה לבו ולא רמו עיניו. לצד התיקים המתוקשרים ועתירי הממון המשיך לייצג, פעמים רבות ללא תמורה, דלים ואביונים. את עבודת הדוקטור שלו הקדיש לכפיית גט, וזו שימשה לימים מסד לשינוי החוק שהיה לכלי עזר חשוב במאבק נגד התופעה הבזויה של עגינות וסרבנות גט. למרות שהמשיך ללמד הרבה שנים, נמנע יעקב כמעט לחלוטין מפרסום מאמרים וספרים נוספים שהיו עשויים להציבו, ללא ספק, בקדמת האקדמיה המשפטית הישראלית. במובן זה, הירתמותו הכמעט מוחלטת לליטיגציה המשפטית הייתה אבדה גדולה לאקדמיה הישראלית."
נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופסור אהרון ברק אמר הבוקר ל"ישראל היום" כי אהב מאד את עורך הדין יעקב וינרוט, "צריך לומר שכדי להספיד את האיש ולהקיף את פועלו צריך אדם מקורב ממני אליו כי הקשר שלי עימו לאורך השנים היה יותר במעגלים מרוחקים. אבל אני הבוקר יכול להגיד שממש אהבתי אותו, הוא היה איש חם, כל הפגישות בינינו היו ממש חמות וטובות ואני אזכור אותו לטובה".
"תמיד שאף לפשרה"
עו"ד הבכיר בני דון-יחיא, מומחה לדיני משפחה וירושה, אמר בעקבות מותו של וינרוט כי "היה לנו תיק אישות בעבר וחריפותו החריגה בלטה מאוד. לצד הלוחמנות שלו באותו תיק שנסוב על רכוש רב של זוג מעשירי הארץ, הוא ניהל איתי ערוץ פתוח וחיובי של מו"מ להנמכת הלהבות ואכן הגענו להסכם פשרה כפי שצריך להיות. הקו הזה בא לידי ביטוי באחרונה, בפרשה האקטואלית של אשת ראש הממשלה, כאשר יעקב אמר בריאיון הידוע עם אילנה דיין, שהוא לא מבין איך שרה נתניהו לא הוציאה פנקס צ'קים ורשמה סכום מסוים להחזר, הוא רצה לומר, לא שהיא לא היתה בסדר, אלא שכאשר ניתן לפתור סכסוכים בכסף לא צריך לעלות על בריקדות. אין לי ספק שכוח הפשרה פעפע אצלו מתוך תפיסת עולמו התורנית, כגון "שניים אוחזים בטלית - יחלוקו".
משרד עו"ד ד"ר י. וינרוט ושות' פרסם הודעת אבל על לכתו של עורך הדין הבכיר. "אנו מבכים את לכתו של מייסד המשרד הרב ד"ר עו"ד יעקב וינרוט. יעקב היה איש אשכולות, ידען בכל תחומי החיים. איש של תורה, פילוסופיה ומשפט ובעבורנו גם מורה דרך וחבר. יעקב היה איש של חסד וענווה שידע לשלב בין עולם המעשה לעולם הרוח בדרך מופלאה שאין שני לה. הוא הותיר את רישומו הייחודי ופורץ הדרך בכל אשר פסע, במשפט ובחיים הציבוריים ולא פחות חשוב בחיי היומיום, במגע שלו עם כל סובביו. אנו בטוחים שמורשתו תהיה חקוקה בכל אדם ואדם אשר פגש אותו במהלך דרכו".