תקווה חדשה: אחרי עשרות שנים של מחקר, גילו מדענים מאוניברסיטת פלורידה אטלנטיק דרך חדשה במוח, הקשורה לתסמיני התנהגות מהרצף האוטיסטי, ופיתחו תרופה שתוכל לסייע למתבגרים על הרצף.
באחרונה יש רבים שמבקשים להגדיר את הרצף האוטיסטי לא כהפרעה, אלא כדרך אחרת. מצד שני, חוקרי האוניברסיטה גילו כי התנהגות על הרצף מגיעה בדרך כלל עם בעיות פיזיולוגיות, בעיקר במעיים.
היום אין טיפול תרופתי לאוטיזם, אבל הצוות גילה תרופה שמטפלת בהתפרצויות התנהגותיות של עכברי מעבדה, שהונדסו לפעול כאילו הם אוטיסטים. הצלחת התרופה מעלה את התקווה, שהיא תצליח לפעול גם על מבוגרים על הרצף.
התרופה בניסוי עשויה לטפל בתסמינים המרכזיים של אוטיזם, ולסייע לאנשים על הרצף לקיים קשרים חברתיים ולהפסיק התנהגויות חוזרות וכפייתיות.
הרצף האוטיסטי הוא מינעד רחב: מאוטיסטים שאינם מדברים - ועד לאוטיסטים בתפקוד מאוד גבוה, שיכולים לקיים אורח חיים רגיל ולטפח יחסים בין־אישיים של אהבה וידידות.
המחקר החל בבדיקה של הקשר בין סרוטונין לאוטיזם. החוקרים גילו כבר לפני 25 שנה שמוטציה גנטית גורמת להפרשה לא סדירה של סרוטונין, שהוא זרז נוירוני, הקשור לתחושת האושר. לסרוטונין יש גם תפקיד חשוב בפעילות חברתית, מה שגרם לצוות החוקרים לחשוד בקשר שלו לאוטיזם.
הם גילו כי לאנזים מסוים יש השפעה מהותית על הספיגה של הסרוטונין. לדברי החוקר הראשי במחקר, ד"ר רנדי בלייקלי, המסקנה היתה לנסות להאט את הפעולה של האנזים. במעבדה אחרת באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בניהולו של ד"ר מרטין ווטרסון, פיתחו מרכיב ניסיוני בשם MW150 שעוצר את פעולת האנזים.
ד"ר בלייקלי וצוותו החליטו לנסות את המרכיב על עכברי מעבדה במודל של אוטיזם, והתרופה פעלה כמו תרופה נגד דיכאון. "בתוך שבוע היא הפחיתה את השינויים החברתיים, וראינו כמה שינויים פיזיולוגיים במוח, שגרמו להם להיראות כמו עכברים ללא אוטיזם". לדבריו, "זה פותח לנו פתח לסוג חדש לחלוטין של תרופות שנוכל לשקול לנסות גם בבני אדם".
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום