במשרדו של הרב שלמה בניזרי בביתו שבירושלים מסודרים בארונות עשרות קלסרים, שבהם אסף במשך שנים חומרים בשלל נושאים. הלכה, הר הבית, סגולות, ציונות דתית, ניתוחי מתים, "ונשמרתם לנפשותיכם", חרדים, "מנשקי מזוזות", ועוד. רק את מאות הקלסרים שעסקו במשפט שלו הוציא מהבית.
בניזרי, אחד הדוברים הרהוטים שידע הציבור החרדי אי פעם, משתנק כשהוא נשאל על הקלסרים האלה. "אני לא מסוגל לראות את זה, קשה לי", הוא ממלמל. "זה מחזיר אותי לתקופות נוראיות, לראות מה כתבו עלי, מה אמרו עלי, איך חברים שלי בגדו בי. זה קשה לי מאוד".
פתאום, שש שנים אחרי שסיים את ריצוי עונשו, קיבל שלמה בניזרי מתנה בהפתעה. עד המדינה המרכזי נגדו, משה סלע, התראיין לתוכנית בוקר בתקופת השיח התקשורתי בענייני עד מדינה והטיל פצצה: "שיקרתי בבית המשפט". לפני שלושה שבועות נערכה לסלע בדיקת פוליגרף ביוזמת רדיו ירושלים, שם נשאל אם שיקר בעדותו, והשיב בחיוב. הוא יצא דובר אמת. באותו ראיון ברדיו ירושלים, סיפר סלע שניהל יחסים אינטימיים עם אחת החוקרות בתיק.
"16 שנים לא דיברתי עם משה סלע", אומר בניזרי. "הוא ניסה להשיג אותי, צלצל, שלח אנשים - אבל לא היה לי מה לדבר איתו. האיש הזה הרס לי את החיים. פגע במשפחה שלי, בילדים שלי, עצר קריירה מבטיחה, מה יש לי לדבר איתו?
"בוקר אחד לפני חודשיים אני חוזר מהתפילה, והטלפון לא מפסיק לצלצל. כולם אומרים לי, 'שמעת מה הוא אמר?'. לא שמעתי. אמרו לי מה הוא אמר, ומאוד שמחתי. שנים התפללתי לבורא עולם, לא לחזור לפוליטיקה, לא שיחזיר לי את הכסף ואת השנים שהלכו, רק שיום יבוא והאמת תצא לאור. הדבר היחיד שרציתי זה שכולם יידעו שאני באמת זכאי. שהכניסו אותי למערבולת, שישבתי סתם בכלא, שלא עשיתי שום דבר. והנה, פתאום, באופן ספונטני זה קרה. אני מקווה שעכשיו יאמינו לי".
הוא אינו יודע את נפשו, בעיקר מהאדישות שבה התקבלה הודאתו של סלע. "עד המדינה זועק 'שיקרתי', ולאף אחד זה לא מדגדג. איפה ארגוני זכויות אדם? איפה יו"ר התנועה לאיכות השלטון אליעד שרגא? איפה הגופים שבודקים את המשטרה ואת הפרקליטות? הסיפור באוויר חודשיים, ואף אחד לא מדבר. לא צריך לבדוק את זה? להעלות שאלות? למה הפרקליטות לא בודקת את עצמה?
"הרסו קריירה של שר, הרסו לו את החיים, ישב בבית סוהר על לא עוול בכפו, הפסיד מיליונים בגלל הוצאות משפט והיעדר הכנסות, ועכשיו בא עד המדינה ואומר, 'שיקרתי'. למה לא בודקים? למה לא מחפשים את החוקרת שאיתה הוא ניהל מערכת יחסים, לוודא שאין עוד סיפורים כאלה?
"אני אומר יותר מזה: אולי סלע משקר גם עכשיו? כמו שהוא שיקר אז, אולי הוא משקר היום? למה המערכות לא בודקות את עצמן? הפרקליטים והקצינים בתיק שלי קיבלו קידום כי הכניסו שר לבית סוהר, ועכשיו, כשהוא מגלה את האמת, אולי זה המחדל הכי גדול שלהם.
"התחושות שלי קשות מאוד. אני אומר חד־משמעית: תופרים לאנשים תיקים, פרקליטים וקצינים נבנים מהדברים האלה. יש אנשים שיושבים בכלא על כלום. מותר לי לומר את זה בקול. מותר להרהר ולערער על בית המשפט. בזכות זה, אולי אנשים אחרים לא יסבלו. גם שופטים טועים, גם הם בני אדם.
"שיהיה ברור - אני רוצה מערכת משפט חזקה, לא הייתי רוצה לראות פה מדינה בלי חוק ומשפט, אבל נעשות עוולות. כל שופט מטפל במאות תיקים בשנה, וחוץ מזה יש לו תורנויות מעצרים ועוד משימות. בן אדם יכול להתרכז במאות תיקים בשנה, לקרוא ברצינות ולהעמיק בכל כך הרבה חומרים? רק בתיק שלי היו 12 אלף דפי פרוטוקול. שופט יכול להתעמק ולקרוא הכל? הפרקליטות מביאה לשופטים חומרים, החומר נראה להם הגיוני, הם סומכים על הפרקליטות - ושם נגמר הסיפור".
• • •
בניזרי (57) מעביר כיום שיעורים בישיבה, מחתן זוגות, משמש עורך־על בשבועון החרדי הספרדי "יום ליום", מרצה מבוקש ובעל תוכנית פופולרית בתחנת הרדיו "קול ברמה". הוא אב לשמונה, שישה בנים ושתי בנות, וגם נכדים יש, "בן פורת יוסף". אמו נפטרה לפני ארבע שנים, אביו לפני שנה וחצי. "הם היו מבוגרים, אבל חזקים וצלולים", הוא אומר. "המשפט ובית הסוהר שברו אותם".
הוא גדל בנשר במשפחה מסורתית, למד בתיכון מקיף דתי והיה נער חילוני מסורתי. "היינו בית מזרחי. חגים, קידוש, בית כנסת, וגם דיסקוטקים וכדורגל". בצבא שירת ביחידת מודיעין בחרמון, ושם התחיל את תהליך החזרה בתשובה.
"אחי חזר בתשובה, וכבר בתיכון דיבר איתי המון והשפיע עלי. לכל שאלה היתה לו תשובה. בשמירות בצבא יצא לי להרהר על הדברים. כשהשתחררתי באתי לבקר אותו בישיבת 'אור החיים' של הרב ראובן אלבז, ואחי הציע שלפני האוניברסיטה אבוא לעשות 'שבוע ישיבה'. באתי ונשארתי עד היום".
"האיש הזה הרס לי את החיים, אבל אני שמח שהחליט לספר את האמת". משה סלע //
בניזרי היה מטאור בעולם החזרה בתשובה, בגיל 22 הוא נכנס לישיבה, בגיל 26 כבר החל ללמוד לרבנות. הוא קיבל הסמכה כמשגיח בישיבה וכרב, כתב ספרים, התקרב לראש הישיבה, ודרכו לרב עובדיה יוסף, שראה את היכולות הרטוריות שלו והחליט להציב אותו, בגיל 31, ברשימת ש"ס לכנסת כנציג החוזרים בתשובה וכאדם שיוכל לדברר את המפלגה. בהמשך מונה לסגן שר הבריאות, ולאחר מכן לשר הבריאות ולשר העבודה והרווחה.
ההיכרות עם משה סלע, מי שיהפוך לעד המדינה המרכזי נגדו, החלה בסוף 1995. "הוזמנתי לחוג בית עם חילונים ומסורתיים, והלכתי. לא הכרתי את הנוכחים. זו היתה המשפחה של סלע. הגעתי לשם, והבית היה מפוצץ באנשים, הם עשו חנוכת בית. רק לקראת סוף הערב סלע הגיע. ראה אותי, התרגש מאוד והתיישב לידי.
"בסוף הערב נשארתי לדבר איתו ועם אשתו על כל מיני בעיות שהיו ביניהם. למחרת צלצלה אשתו ואמרה שעזרתי להם מאוד. הוא ממש נהיה קרוב אלי, בא איתי כל ערב להרצאות, היה איתי בקשר יומיומי, אירח חוגי בית.
"עשיתי הכל בשבילם, כמו אצל שאר התלמידים שלי. אני הייתי הסנדק, המחתן, המספיד, המורה והיועץ. במקרה שלו הרגשתי שאני עוזר מאוד לו ולמשפחה שלו. הקשר היה הדוק מאוד, גם בין המשפחות. יצאנו לטיולים, הוא היה בשבילי כמו אח.
"יום אחד הוא בא אלי הביתה ואמר 'חם פה'. אמרתי שאין לנו כסף למזגן, והוא אמר שהוא רוצה להלוות לי, ושאחזיר לו כשיהיה לי. סיכמנו שזו הלוואה. בהזדמנות אחרת ישבנו על השולחן והוא אמר שהשולחן קטן, אז קנה לי שולחן, כהלוואה. במקביל, היה לי משפט על תביעת דיבה שהוגשה נגדי והייתי צריך לשלם, אז הוא הלווה לי. הכל כהלוואות. סגרנו בינינו שאני מחזיר לו הכל".
הסנונית הראשונה להאשמות נגד בניזרי היתה ב־1999. אשתו של סלע, שהיתה בסכסוך עם בעלה, פנתה לאילה חסון מהערוץ הראשון וסיפרה לה על ההלוואות שקיבל בניזרי מסלע עבור המזגן והשולחן.
"אחרי פרסום הכתבה פניתי לעו"ד יעקב וינרוט והתייעצתי איתו. הוא המליץ לי לכתוב צ'ק מול שני עדים ולנסח שטר שאומר שכל ההלוואות בינינו מוחזרות בזה, כפי שסוכם מראש. וכך היה. החזרתי לו את כל הכסף, הייתי בטוח שהכל בסדר. אחר כך הם הכניסו את זה להגדרה של שיבוש הליכים. זה שיבוש?!"
אחרי הפרסום בטלוויזיה נהנה בניזרי משנתיים של שקט. הוא התמנה לשר העבודה והרווחה ומינה את יעקב בוכריס, שהיה עוזרו, למנכ"ל שירות התעסוקה. "רציתי לעזור לו, היו לו בעיות במשפחה, וגם לא היתה לו עבודה. הכרתי אותו מנשר".
למה למנות שכן מנשר למנכ"ל שירות התעסוקה?
"לא היתה בעיה במינוי הזה. הוא ידע לעבוד, היו לו תפקידים בעיריית נשר. זו היתה משרת אמון, ואף אחד לא טען נגד המינוי הזה.
"משה סלע עסק ביבוא עובדים זרים, ואני נזהרתי מאוד שלא לערבב את החברות שלנו בעבודה. ביקשתי ממנו לא לבוא למשרד. לא עסקתי בענייניו. הכל היה בסדר. סלע התמודד במכרז של שירות התעסוקה להבאת עובדים זרים, כמו שכל אחד היה יכול להתמודד.
"לא התערבתי בכלום, עד שמנכ"ל המשרד בא אלי ואמר שיש פרסום שהמכרז מושחת. קראתי לבוכריס וביקשתי ממנו שיעצור את המכרז עד שנבדוק את הטענות. ביקשתי רק לעצור ולבדוק, כי האחריות עלי, ואם המכרז בעייתי, יבואו אלי בטענות. הוא אמר לי: 'אני לא עוצר את המכרז. אתה רק השר המפקח שלי, לא השר, ולא תגיד לי מה לעשות'. חשבתי שהאיש מטורף. אני הבאתי אותו, וככה הוא מדבר אלי?!
"התנהל ויכוח גדול, והזהרתי אותו שאפטר אותו. הוא אמר לי: 'אם תפטר אותי, אני אקבור אותך'. צחקתי, מה זה יקבור אותי? לא עשיתי שום דבר רע בחיים שלי. הוא לקח עורך דין, הלך לתקשורת וסיפר שאמרתי לו להטות מכרז, למרות שבמשפט הוכחנו שהוא שהיטה מכרז: ערב לפני הזכייה במכרז, ב־2 בלילה, הוא דיבר עם האנשים שהולכים לזכות, היה איתם בקשר. זו היתה השחיתות.
"בית המשפט חייב אותי להחזיר אותו לעבודה, בינתיים הוא (בוכריס) התחיל להשמיץ אותי בתקשורת ואף פנה למשטרה. פתאום התחילה נגדי סדרת כתבות מרושעות, והמשטרה פתחה בחקירה. ב־2002 הזמינו אותי להיחקר. שיתפתי פעולה, עניתי לכל שאלה. שאלו מאיפה השולחן, מאיפה המזגן, על כל דבר עניתי והבאתי הוכחות, הראיתי שהכל היה הלוואות.
"זו היתה תקופה לא פשוטה, להתעורר עם כותרת 'מושחת', בכל פעם המצאות שאתה לא מאמין שהמציאו. למרות זאת, המשכתי לעבוד כרגיל".
• • •
עוד שנתיים חלפו, עד שב־2004 נקרא בניזרי שוב לחקירה. "זה היה גיהינום. אני מגיע ליאח"ה, וכל התקשורת מחכה שם. אני משתף פעולה עם החוקרים בכל דבר, ואז יוצא, פותח את הרדיו ושומע שם את כל מה שאמרתי בחקירה. המשטרה הדליפה הכל, אחרת מי ידליף? אני אדליף נגדי?
"זה היה פשוט הזוי, הבנתי שהכל מכור. למחרת באתי לחוקרים ואמרתי להם: אם זה המשחק שלכם, אני מפסיק לשתף פעולה ושומר על זכות השתיקה.
"בסוף השבוע שאחרי החקירה היתה כתבה שבה פירוט של כל השאלות שנשאלתי בחקירה. פניתי לבית המשפט שיעצור את הפרסום. הדיון ארך עשר דקות, והשופט דחה את הבקשה שלי וחייב אותי ב־20 אלף שקלים הוצאות משפט. מילא לדחות, אבל עוד 20 אלף שקלים הוצאות? הבעיה הגדולה היא תחושת חוסר האונים. אתה מבין שסומנת, שהכל קבוע מראש, ושאין לך מה לעשות. הרגשתי כמו אדם שלקח סמים, הזיה, חלום".
ואז מביאים אותך לעימות עם משה סלע.
"הושיבו אותנו אחד מול השני, והוא התחיל להטיח בי דברים. עכשיו הוא מודה שהכינו אותו לעימות. אמרו לו מה להגיד. אני אמרתי שהחקירה זוהמה, שכל מילה שהוצאתי הגיעה לרדיו ולטלוויזיה עוד לפני שהספקתי לצאת מחדר החקירות, ולכן אני שומר על זכות השתיקה".
טענו שהוא קנה לך דירה.
"הוא קנה את הדירה שאני גר בה כעת להשקעה, ולא עשה איתה כלום. ב־1998 אמרתי לו שאני מוכן לשכור אותה, ושאני רוצה לשלם. לקחתי עורך דין, עשינו חוזה, נתתי 12 צ'קים כדי שלא יהיה שום ספק, שילמתי את כל סכום השכירות.
"בשנת 2000 הוא החליט למכור את הדירה. קניתי אותה ממנו במחיר מלא, עם 100 אחוז משכנתא וחוזה מסודר. החוקרים הכניסו את זה לחומר הראיות. הם ניסו לנפח את הכל, הדליפו לתקשורת שקיבלתי הטבות של מיליונים.
"כשזה הגיע לבית המשפט, השופט צחק. הוא ראה את החוזה, את המשכנתא, והעיף אותם".
לא חשבת שיש אולי בעיה בערבוביה הזאת עם משה סלע?
"במבט לאחור אני מבין שההתנהלות הזאת היתה בעייתית, אבל בבית משפט צריך להוכיח כוונות פליליות, ולא היו לי כאלה. היתה התנהלות מוטעית, נאיביות, אבל מהצד השני ברור שניפחו את התיק. הגישו שלושה עמודים של טענות לשוחד - הכל נמחק.
"ניסו טענות הזויות. הוא טען שהסיע לי את הילדים לתלמוד תורה, הבאתי אישור מהישיבה שבכל יום יש הסעה. ואז הוא אמר שפעם או פעמיים, כשהילדים איחרו, הוא או הנהג שלו לקחו אותם. היינו חברים, זה הגיוני שחבר שלך עושה לך טובה ולוקח את הילדים לבית הספר. זה שוחד?! או שטענו שהעוזר שלו בנה לי את הסוכה. רק שהעוזר שלו גוי, אני אתן לגוי לבנות סוכה? מחקו הכל.
"זוכיתי מ־95 אחוז מהאישומים בתיק. הורשעתי בזה שמיניתי את אשתו וגיסו למשרות אמון. מאז קום המדינה שרים ממנים אנשים שהם סומכים עליהם למשרות אמון, זה בטח לא שוחד. ועיקר האשמה היה שסלע תרם לרב אלבז 200 אלף שקלים. כולם תורמים, עד היום אני תורם לישיבה מעשרות.
"האשימו את הרב אלבז בתיווך לשוחד, ואותי, שידעתי שהוא תורם לרב אלבז, האשימו שקיבלתי שוחד - על כסף שבכלל לא הלך אלי. זה לא סדום ועמורה? לא קיבלתי שום 200 אלף שקלים!
"הכי כואב לי שקראו לי 'גנב', בזמן שמעולם לא הואשמתי שלקחתי שקל מקופת המדינה. זה כאב לי מאוד".
חששת כששמעת שהוא הולך להיות עד מדינה?
"ידעתי את האמת, וידעתי שאם הוא רוצה להיות עד מדינה, הוא הולך לשקר. כל העניין הזה של עד מדינה הוא בעייתי כל כך. הוא נתן גרסה ראשונה כשנחקר במשטרה, שתאמה את הגרסה שלי. בהתחלה הוא אמר שהכספים שנתן לבניזרי היו הלוואה, ופתאום, אחרי שחתם על הסכם עד מדינה, שינה את הגרסה ואמר שזו לא היתה הלוואה, ולכן זה נחשב לשוחד".
למה משה סלע הפך מאוהב לאויב?
"שברו אותו. הפעילו עליו לחץ כבד בחקירות. גמרו אותו כלכלית, לא השאירו לו שקל. עצרו אותו לתקופות ארוכות, אמרו לו שיישב שנים בבית סוהר. מה שעשו לניר חפץ עם פרעושים וכינים. לא נתנו לו לחיות.
"הוא עצמו סיפר שאמרו לו, 'רק תגיד שבניזרי עשה כך וכך - ואתה בחוץ'. אמרו לו, 'בניזרי עושה חיים, ואתה תשב בכלא'. אז הוא היה מוכן להגיד הכל, וגם להמציא שקרים".
איך במשטרה האמינו לו?
"הם לא האמינו לו, אבל הם סימנו את המטרה מראש. הם ננעלו עלי. כשהבאתי את המסמכים היה אפשר לראות שהחזרתי לסלע כל שקל, ואז הפכו את זה לשיבוש הליכים. אתם נורמליים?!
"אין משטרה במדינת ישראל, הם עובדים לפי מה שיש בתקשורת. כשגנבו לעיתונאית טלפון, השר התערב ומייד פתרו את הבעיה. הבדואים בנגב חוגגים עם נשק ונסיעה מופרעת, והמשטרה לא עושה כלום. אבל כשיש פתאום סרטון בחדשות, מחליטים לטפל.
"המשטרה גיבורה במקום שבו יש תקשורת. הם חכמים על ראש ממשלה, על שרים, על פוליטיקאים. איפה שהם יכולים לעשות כותרות - שם הם משקיעים מיליונים, על שטויות.
"המשטרה והפרקליטות עשו יד אחת נגדי. הם הרגישו שיש פה טרף קל - חרדי, מזרחי וש"סניק. הם ידעו שזה יתקבל יופי בציבור. בכל השנים האלה צצו כל מיני פרשות שקשורות לאנשי מרצ - למודי זנדברג, זהבה גלאון, יוסי שריד, אמנון רובינשטיין - אצלם הכל נסגר בלי כלום. אבל אני טרף קל.
"היו עיתונאים במשפט ששמעו שמאשימים אותי על מזגן ושולחן, וצחקו. המשטרה השקיעה מיליונים בתיק שלי, 200 ומשהו קלסרים, מאות עובדים, מאות עדים, חיקורים בחו"ל - על כלום".
• • •
את תחילת משפטו לא ישכח לעולם. "זה גיהינום, זה משפיל. יש הבדל אם אתה אדם פרטי או מפורסם. כשאתה מפורסם, כל אזרח מכיר אותך. אתה מרגיש בושה להסתובב ברחוב, אחרי שבבוקר כותרות העיתונים זרקו עליך קללות.
"אמרתי לעצמי, מה אני עושה פה? עבירת תנועה לא עשיתי בחיים שלי, עונש לא קיבלתי בבית הספר, לא עשיתי רע לאף אחד".
איך המשפחה קיבלה את זה?
"השתדלתי כמה שפחות לדבר על זה בבית, אבל הילדים הרגישו שאני עובר טראומה. לא הייתי אותו בן אדם. בדרך כלל אני אדם נינוח, מחייך, שמח. אלו היו תקופות מתוחות מאוד".
"לא האמנתי שאקבל בית סוהר". ביציאה מבית המשפט המחוזי ב־2008 // צילום: ליאור מזרחי
ב־27 באפריל 2008 גזר בית המשפט המחוזי בירושלים על בניזרי 18 חודשי מאסר בפועל. בהכרעת הדין כתב השופט יעקב צבן על עד המדינה משה סלע: "מדובר באדם קולני, כריזמטי, חם ומוחצן, הנוטה להתפארות והפרזה, עד שגם חבריו התקשו לעיתים להאמין לו. כן נמצא כי סלע נוטה להתרברב. אין מדובר רק בגוזמאות והפרזות, אלא בנטייה מוכחת של סלע למעשי עורמה ומניפולציה כדי להגיע למטרותיו".
בניזרי לא מצליח להירגע. "אם השופט קבע שהוא שקרן, איך הוא האמין לו בחלק מהדברים?"
חשבת שיש סיכוי שתלך לכלא?
"לא. אתה עומד מול השופט, ואחרי חצי דקה שהוא מתחיל להקריא את ההכרעה אתה מבין שאין זיכוי. אבל לא האמנתי שאקבל בית סוהר. אמרתי לעצמי, אולי קנס, אולי עבודות שירות.
"אחר כך באתי הביתה, פתחתי את הדלת, ואני רואה את כולם בוכים. משפחה, חברים, תלמידים - כולם בוכים. ואני עובר אחד־אחד ומחזק אותם".
בניזרי ערער על חומרת עונשו לבית המשפט העליון. הפרקליטות ערערה על קולת העונש. ביוני 2009 קיבלו שופטי העליון אדמונד לוי, אסתר חיות וחנן מלצר את ערעור הפרקליטות והחמירו את העונש לארבע שנות מאסר בפועל ולקנס של רבע מיליון שקלים.
"בחיים לא אשכח את הדבר הזה לאדמונד לוי", אומר בניזרי. "אני זוכר אותו אומר 'ארבע שנים', ואז אני מרים את הראש ואומר 'מה???'. לא האמנתי למה שאני שומע.
"ארבע שנים? על מה? מאוד הייתי רוצה לדעת מה אומרת היום השופטת חיות אחרי שעד המדינה שבגללו נכנסתי לכלא מודה שהוא שיקר. הם דיברו על זה שהחמרה משנה וחצי לארבע שנים זה 'תג מחיר'. תג מחיר על מה? ולמה לחנך את הציבור על חשבוני, על חשבון אשתי, על חשבון הילדים שלי? מילא, אם היו מוצאים פגם בפסיקה של השופט צבן. הוכחות חדשות. מעשים חמורים יותר. אבל 'תג מחיר'?
"כאב לי מאוד על ההורים שלי. הם האמינו לי, אבל היה להם קשה. הם גרו בנשר, מקום קטן. הכירו אותם. הם ראו בטלוויזיה שקוראים לבן שלהם עבריין וגנב. הם אנשים עדינים, מכובדים, וזה ציער אותם מאוד. אני הייתי הגאווה שלהם. למזלי, הילדים שלי לא ראו טלוויזיה, אז זה לא כל כך פגע בהם".
• • •
אתה באמת חושב שהכל היה מכיוון שאתה חרדי ומזרחי?
"החלק של החרדי משמעותי יותר מהחלק של המזרחי. הם חששו שנעשה שינויים דתיים במדינה וידעו שעל ה'דוס' אפשר לרדת. שכולם ימחאו כפיים, שאף אחד לא יזעק, שאף אחד לא יקום וישאל איך אתם עושים עוול כזה במשפט.
"אבל כן, היה גם את העניין המזרחי, אין לי ספק בזה. פעם הייתי מתבייש להגיד את זה, אבל אני יודע שהשילוב של מזרחיות, חרדיות וש"ס גרר את ההתנכלות אלי".
הירשזון, אולמרט, לופוליאנסקי, דנקנר, מיסז'ניקוב - הם לא ממש חרדים מזרחיים.
"אלה מקרי קיצון, קרו שם דברים. אצלי זה אחרת. הרגשתי את האיבה שלהם, את השנאה שלהם. הבנתי שכל מה שהם יעשו לי יתקבל במחיאות כפיים. ש"ס שנואה על ידי רשויות המדינה, כי היא מהווה איום. שונאים אותנו יותר ממה ששונאים את החרדים האשכנזים, כי הפוטנציאל שלהם הוא שמונה מנדטים, ואנחנו היינו יכולים להגיע ל־17 וליותר, ואפילו להיות מפלגת שלטון.
"ש"ס פונה למצביעים חילונים, דתיים, מסורתיים, חרדים, כולם. היווינו איום במדינת ישראל, אז לקחו את שני האנשים הבולטים, דרעי ואני, ונכנסו בהם".
ועדיין הורשעת בשתי הערכאות השיפוטיות הכי גבוהות.
"זה שילוב של שופטים שבאים מהפרקליטות ומאמינים לה באופן אוטומטי, בתוספת העובדה שהשופטים עצלנים או עמוסים. אם 97 אחוז מההכרעות בישראל הן נגד הנאשם, זה אומר משהו. או שבפרקליטות נמצאים עילויים בלתי רגילים, או שלאזרח אין שום סיכוי.
"עוד לא נגמר המשפט, ושני הפרקליטים בתיק שלי, נורית ליטמן ודני ויטמן, קיבלו קידום. אני זוכר איך ברדיו אמרו ש'תיק הדגל' שלהם הוא תיק בניזרי. רגע, רגע, מה הולך פה? 'תיק דגל'?! בשורה התחתונה, בית המשפט זרק 95 אחוז מהדברים שהם הביאו. זה נגמר בהאשמה חלשה על הלוואה, על זה הם קודמו?!"
אנחנו מדינה גזענית?
"יש פה גזענות. היום יש שיפור, העניין העדתי ירד, אבל העניין החרדי עדיין כאן. יש שנאה לחרדים. בבתי הספר מחנכים לשנוא חרדים, משמיצים אותם בתקשורת. ערבי מקבל יותר כבוד מחרדי. אם פוגעים בערבי או בהומו, יש להם מגנים. אבל אם פוגעים בחרדים זה בסדר, כי הם לא עושים צבא וכל שאר ההכללות.
"השמאל מאמץ ומחבק את הערבים, זה מתאים לאג'נדה שלו, לקיום הפוליטי שלו. אבל חרדים לא. ערבים לא מאיימים על הקיום של אורח החיים החילוני, לא מתערבים, לא מחזירים בתשובה. אנחנו, החרדים, מאיימים על החילוניות בגלל החזרה בתשובה. אנחנו מפחידים אותם יותר מכולם".
"זה תיק דגל?!" הפרקליטים ויטמן וליטמן // צילום: קונטקט
יום כניסתו לכלא מעשיהו, 1 בספטמבר 2009, היה יום דרמטי. עשרות כלי תקשורת המתינו מתחת לביתו. בני משפחתו נראו בוכים.
"עד שלא נכנסתי לכלא, לא האמנתי שזה יקרה. בלילה שלפני לא ישנתי. ב־6 בבוקר הלכתי לתפילה. חזרתי וניסיתי לאכול ארוחת בוקר. אני מכניס לפה אוכל ומרגיש כאילו אני אוכל חצץ. קמתי מהשולחן, נכנסתי לחדר, ובפעם הראשונה בכיתי.
"כשאתה מגיע לכלא והדלת נטרקת, אתה מבין את המצב. אתה רוצה לצאת לרגע להגיד שלום אחרון, ומונעים ממך. אומרים לך, 'קדימה, אדוני, שרשרת חיול'. זה כמו בסרטים. טביעת אצבע, מצלמים פרופיל מימין ומשמאל. סיוט, נורא ואיום.
"כשהגעתי לאגף התורני, האסירים קיבלו אותי בשירי 'שאו שערים ראשיכם'. כבר באותו ערב נתתי את השיעור הראשון מתוך 900 שיעורים שנתתי בכלא. הייתי סחבק עם כולם, שיחקתי שש בש, דיברתי עם כולם. ישַנו שמונה אנשים בחדר. פדופילים, אנסים, צווארון לבן, הייתי טוב עם כולם. עשיתי איתם שיחות, ניסיתי לעזור כמה שניתן.
"אתה פוגש שם אנשים שעשו דברים שהשם ישמור. רצח, גילוי עריות בתוך המשפחה, זוועות. אתה שומע הרבה אנשים אומרים שהמערכת דפקה אותם, שברגע שהם יוצאים, הם דוקרים את כולם.
"לא היו בי רגשות נקם, השלמתי עם העובדה שבורא עולם הביא אותי לשם, ואם אני צריך להיות שם, אני אנסה להוציא מזה את המיטב. לעזור לאנשים ולעבור את זה בשלום".
מה היה הכי קשה בכלא?
"ימי שישי. אתה יודע שבבית כולם מתכוננים לשבת, האישה מבשלת, הילדים מתרגשים. אתה יודע שאתה לא אמור להיות פה, ואתה יודע שאתה מפסיד כל כך הרבה. בכל יום שישי הייתי בוכה".
ב־1 במארס 2012, אחרי שנתיים וחצי במאסר, שוחרר בניזרי מהכלא, לאחר הפחתת שליש על התנהגות טובה, ולאחר שהביע חרטה על מעשיו.
כדי לקבל קיצור מאסר צריך להודות ולהתחרט. שיקרת לוועדה?
"בוועדה לא דיברתי, רק עורך הדין מדבר. המסקנות מגיעות מהעובדות הסוציאליות. כשדיברתי איתן אף פעם לא אמרתי שעשיתי עבירות, אמרתי שעשיתי טעויות. טעויות בהתנהלות מול חברי משה סלע, שעליהן אני מביע חרטה. אמרתי גם שזה לא פלילי".
מאז שהשתחרר מהכלא נעלם שלמה בניזרי כמעט לחלוטין מהזירה הציבורית, אבל הוא ממשיך להשמיע את קולו במגזר החרדי. הוא מרצה ומוסר שיעורים מדי ערב, ואחת לשבוע, במשך שעתיים, פורש את משנתו בכל הנושאים שעל סדר היום בתחנת הרדיו "קול ברמה". בתוכנית הוא מרבה לבקר את "הרמה הרוחנית הירודה" של הציונות הדתית ולתקוף את נציגיה בכנסת וטוען כי החרדים מופלים לרעה.
"למקומות עבודה לא מקבלים חרדים. זו עובדה", הוא אומר לי. "סטודנט בישראל מקבל סבסוד והטבות בשווי 50 אלף שקלים בשנה, ואברך בקושי 10,000. תראה איזה פאר יש באוניברסיטאות, ואיך נראות ישיבות. אנחנו רחוקים מאוד מהשוויון שמדברים עליו".
אתה קיצוני יותר מבעבר ביחס למוסדות המדינה?
"אני לא פנאט קיצוני נגד מוסדות המדינה והמשפט, להפך. אני הנציג החרדי שמנסה לחבר את הציבור שלי עם המדינה. אני נגד הפגנות ובעד התייצבות בלשכת הגיוס, אבל אני רוצה לומר למדינה שמותר לנו להתווכח. כמו שלשמאל ולערבים מותר להתווכח, גם לנו מותר".
מה אתה חושב היום על משה סלע?
"אני מנסה לדון אותו לכף זכות. מאז שהשתחררתי ועד היום ביקשתי מבורא עולם רק דבר אחד: שיוציא את האמת לאור. אני שמח שהאמת יצאה לאור ככה, באופן ספונטני. אף אחד לא ביקש ממנו, אני לא עשיתי שום דבר בשביל זה. הוא החליט לספר את האמת, ואני שמח שזה קרה".
תבקש משפט חוזר?
"הרבה אנשים אומרים לי לעשות את זה, לתבוע כסף מהמדינה. זה לא מעניין אותי. אני לא רוצה כסף. אני רוצה אמת ציבורית. אם אלך עכשיו למשפט, יידרשו שנים כדי לחקור שוב את העדים, ולבזבז המון כסף על עורכי דין, והאמת, אני לא מאמין במערכת המשפט.
"מה שחשוב לי זה הזיכוי הציבורי. אני רוצה שאנשים יידעו שלא לקחתי שקל מהמדינה, לא לקחתי לכיס, לא גנבתי, לא עשיתי שום דבר. אני רוצה שאנשים יידעו שנעשה לי עוול שאין כדוגמתו. אני רוצה לפנות לנשיא המדינה ולבקש שימחקו לי את הקלון, ואני מקווה שיתחשבו בי.
"עד סיום תקופת הקלון נשארו לי שנתיים. אין לי שום כוונות פוליטיות, אני רק רוצה את המסר שבדבר הזה. לא לקחתי שקל לכיסי, אני לא רוצח ולא אנס, הלכו איתי לחומרה. אין לי כוונה להטריח את המערכת במשפט חוזר, אני רק מבקש לקבל את החותמת הרשמית שיכירו בחפותי. חשוב לי לנקות את שמי. אני יודע את האמת, עכשיו אני רוצה שגם המדינה תכיר בזה.
"ואני אומר לכל מי שנמצא בהליך משפטי - תגיע להסדר טיעון. זה יחסוך לך המון כסף, מאמצים ועוגמת נפש. אם תגיע למשפט תרגיז את השופט, וחבל לך על הזמן. אני לא מאמין במערכת המשפט. לא נעשה פה משפט צדק".
• • •
הטלפון שלו מתחיל פתאום לצלצל בלי הפסקה. אתר חרדי דיווח כי הוא מקיים שיחות עם אריה דרעי על חזרתו לשורות ש"ס. בניזרי מכחיש את הדיווח באוזני הפונים, אבל לנו הוא אומר דברים שנשמעים קצת אחרת.
"עד היום, כששאלו אותי, אמרתי שאני לא רוצה לשמוע בכלל. שמיציתי, תרמתי את החיים שלי ואת המשפחה שלי. אני עסוק מאוד ונהנה מהמשפחה ומהנכדים. אין לי טעם בכל זה. למרות זאת, לאחרונה הוספתי משפט נוסף: 'never say never'.
"למה לחנך את הציבור על חשבוני"? השופטת חיות // צילום: נעם ריבקין פנטון
"בכל מקום שאני מגיע אליו, אומרים לי, 'תחזור'. ש"ס בבעיות, הסקרים על הפנים, המצב קשה. אם הרבנים יקראו לי, אולי. בכל מקרה, אני לא עוסק בזה כרגע".
אתה חושש שש"ס תיעלם?
"המצב של ש"ס קשה. אין את הרב עובדיה, אין את החשמל שהיה פעם. המחלוקת שהיתה במפלגה הרסה כל חלקה טובה. צריך לשנות את הגישה. קמפיין 'השקופים' מהבחירות האחרונות הוא לא אנחנו. צריך לחזור לש"ס המקורית, לדבר על המסורת, על החזרת עטרה ליושנה, לרדת לעם, לחזק את מוסדות הדת. אנחנו מפלגה דתית־חברתית. נעשים דברים, דרעי עושה, אבל צריך לעשות עוד. להחזיר את האמון זו עבודה".
מה אתה חושב על דרעי ועל החקירות נגדו?
"אין ספק שהוא אדם מוכשר, אבל הוא לא יכול להיות אותו דרעי של פעם. הוא זהיר יותר, חושש יותר. החקירות מגבילות אותו בעשייה, וגם כשהוא עושה הוא לא מפרסם, ובפוליטיקה - 'עשית ולא פרסמת = לא עשית'.
"לעניות דעתי, צריך להתמקד בכיוונים אחרים. הקו לא צריך להיות 'שקופים', אלא חזרה למסרים החברתיים־דתיים. חזרה למסורת".
הוא צריך להישאר ראש המפלגה?
"כן. הרב עובדיה מינה אותו, ומועצת חכמי התורה של ש"ס סומכת עליו".
מה אתה חושב על פרשת ח"כ יגאל גואטה, שנאלץ להתפטר מהכנסת אחרי שהיה בחתונה של הומו?
"אין לי משהו אישי נגדו, אבל עם דעות כמו שלו אני שמח שהוא לא נמצא בש"ס. הוא מתאים יותר לייצג מפלגה כמו שינוי או כמו הדתיים־לייט מהבית היהודי.
"מבחינה דתית הוא לא משקף את רוח היהדות האורתודוקסית. אדם שהולך עם הבת שלו לתוכנית טלוויזיה, אומר שהוא גאה בה שהיא דוגמנית או שהיא שרה - אלה דברים שמנוגדים להלכה. אתה יכול להיות סחבק, נחמד וחביב, אבל אתה לא יכול לייצג אנשים בשם התורה. מי שמייצג מפלגה חרדית לא יכול להתרברב ברדיו על דברים שמנוגדים להלכה. זה כמו שיקום מישהו מהשמאל ויגיד, 'אני נגד שתי מדינות, נגד הדגל ונגד עצמאות'. מישהו ישאיר אותו במפלגה? זה אבסורד. זה מה שגואטה עשה. יכולים להגיד עלי שאני פרימיטיבי, אני לא מתרגש מזה. 'פרימיטיב' באנגלית זה 'פרי־מיטיב' בעברית. פרי שהוא טוב".
הפרקליטות: "עדות סלע לא היתה מרכזית בהרשעת בניזרי"
מהפרקליטות נמסר כי "עד המדינה סלע נחקר עשרות חקירות במשטרה וכן מסר את עדותו מעל דוכן העדים במשך ישיבות ארוכות, שאפשרו לבית המשפט להתרשם באופן בלתי אמצעי מעדותו. בית המשפט בחן את דבריו של סלע בזהירות והרשיע את שלמה בניזרי רק לאחר שהשתכנע שהדברים שמסר סלע נתמכים בעדויות אחרות בעלות משקל.
"כך, באחת הפרשיות המרכזיות בתיק, הסתמך בית המשפט בהרשעתו על עדותו של מי ששימש באותה עת מנכ"ל שירות התעסוקה, אשר לגביו קבע בית המשפט שמדובר בעד עקבי וברור שניתן לסמוך עליו.
"יובהר כי גם אלמלא חתם סלע על הסכם עד מדינה, היו בתיק די ראיות שהיה בהן כדי להביא להרשעתו של בניזרי. בית המשפט הדגיש שבמרבית הפרשות החמורות שבהן הורשע בניזרי, עדות סלע לא היתה מרכזית, וגם במקרים שבהם היא היתה מרכזית - היו לה חיזוקים חיצוניים משמעותיים מאוד ונוספו אליה עדויות מפלילות אחרות".
מדוברות מערכת בתי המשפט נמסר: "השאילתה מתייחסת להליך שהסתיים בפסק דין חלוט, שניתן לפני כעשר שנים. בית המשפט והשופטים שישבו בדין סיימו את מלאכתם משניתן פסק הדין החלוט. מבלי להתייחס לטענות שהועלו בשאילתה, נציין כי הדין מאפשר למי שהורשע בפסק דין חלוט לעתור לבית המשפט העליון בבקשה למשפט חוזר לפי סעיף 31 לחוק בתי המשפט התשמ"ד־1984, אם מתקיימות אילו מן העילות המפורטות בסעיף זה".
מהמשטרה נמסר כי "משטרת ישראל מנהלת את חקירותיה ביסודיות ובמקצועיות, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים ובהתאם להוראות החוק - הכל במטרה אחת ויחידה, להגיע לחקר האמת.
"לעניין עדי מדינה, מבלי להתייחס למקרה ספציפי, משטרת ישראל פועלת בסוגיה זו באופן מוקפד וסדור, תוך קיום הערכות מצב עיתיות והתאמת מענה כנדרש. במסגרת המאבק הנחוש והמתמשך של המשטרה במגוון רחב של עבירות הפוגעות באזרחים הנורמטיביים נעשה שימוש במגוון רחב של כלים, לרבות עדי מדינה, ולא בכדי הניב מאבק זה תוצרים חסרי תקדים, ובכללם חשיפת עבירות חמורות ומניעתן, חשיפת עבריינים, ביסוס הראיות נגדם והגשת כתבי אישום.
"בתיק נשוא פנייתכם, מלבד עדותו של עד המדינה, בוצעו מגוון פעולות חקירה רבות ולאורך זמן, בהן: גביית עדויות, ביסוס חשדות, איסוף ראיות, חקירת מעורבים ופעולות נוספות שיש בהן כדי לגבש תשתית ראייתית. עם סיום החקירה, כלל החומרים הועברו לפרקליטות המדינה, שהחליטה על הגשת כתב אישום לאחר שנשקלו מארג הראיות והחומרים בתיק. החלטת בית המשפט ידועה לכל".
יגאל גואטה מסר: "מדובר באדם מתוסכל שלא שווה תגובה, שימשיך להתפלש בבוץ של עצמו. אלמלא היו בש"ס אנשים כמוני, שמקרבים אנשים שרחוקים מהדת כמו בניזרי, הוא היה ממשיך עד היום לשחק כדורגל בשבת בתל חנן".
judadatit@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו