המטוטלת שעברו החרדים בתוך 24 שעות ביחסם לבג"ץ היתה כמעט בלתי אפשרית. רגע אחד מחאו כפיים על דחיית העתירה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת ורגע אחד הם יצאו נגד בג"ץ במילים הקשות ביותר, מכריזים בפעם המי־יודע־כמה על חוק עוקף בג"ץ ומאשימים אותו בלהיטות לפתיחה במלחמת גוג ומגוג.
ככה זה כשבג"ץ מנהל את המדינה - הוא ראש הממשלה והחרדים חברים לרגע בקואליציה והופכים ליריבים מהאופוזיציה.
מבלי שהאזרחים בחרו בהם, הפכו בשנים האחרונות שופטי בג"ץ לממשלה חלופית. מתווה הגז, מס על דירה שלישית, מדיניות נקיטת צעדים נגד מסתננים - בכל אלה הממשלה מחליטה, אבל בג"ץ? הוא חושב אחרת. בענייני דת ומדינה המצב חמור עוד יותר, שם הפך בג"ץ לשליט הבלתי מעורער של גיבוש אופייה של המדינה: מרכולים, עבודות בשבת, גיור, מקוואות וכמה גלגולים של חוק הגיוס - כולם היו בניהם של השופטים וכולם זכו לחינוך מחדש.
חוק הגיוס, שחוקק בממשלה הנוכחית ונדרש כעת לשינויים בהוראת בג"ץ, הוא חכם ולא צודק. הוא לא עושה צדק עם הדרישה החילונית הפשוטה לשיווין מלא ולאי־הבדלה בין דם של חרדים לדם של חילונים. הוא חכם כי הוא עצר את ההתנגדות ואת הרעל שטפטף החוק הקודם של יאיר לפיד אל שכבות מסוימות בחברה החרדית, שלא ראו בגיוס אסון נוראי אלא אפילו מקפצה לעולם התעסוקה.
הגיוני שיהיה ויכוח על חוק שכזה. השאלה היא היכן צריכה להתקבל ההכרעה - האם בידיהם של תשעה שופטים או בידיהם של שמונה מיליון אזרחים, בהם אלו שמשרתים בקבע, במילואים או סתם אזרחים שאכפת להם מהמתרחש במדינה. אזרחי מדינת ישראל הם אלו שנושאים בנטל והם אלו שצריכים להחליט מי יישא בו ומה דינם של אלו שלא לוקחים חלק במאמץ.
תקום מפלגה ותודיע שהמצע שלה הוא שוויון טוטאלי ומי שלא ישרת בצה"ל ייכנס לכלא, תקבל 40 מנדטים ותשלוט? בסדר. תקום מפלגה שתודיע שמעכשיו יהיה רק צבא מקצועי וקטן וכל החרדים פטורים משירות, תקבל 40 מנדטים ותשלוט? גם בסדר.
אנחנו חיים בדמוקרטיה. תנו לנו להחליט.