אירועי הר הבית רחוקים מסיום. עתה, הסיבה התורנית למחאה היא החלטת ישראל לבצע בידוק ביטחוני ידני במתחם ההר. כמה שקוף, וכמה פתטי. כל בעלי העניין בהר הבית ובאל־אקצא הבינו שההר הופך להיות מנוף מעולה לקידום האינטרסים הפנימיים שלהם, שהרי ברחוב המוסלמי ההר וכל שינוי בסטטוס קוו עליו הוא "קו אדום", מוטיב המוציא לרחוב מיליונים בעולם המוסלמי וכמובן מוטיב מאחד שיש בו "דבק מחבר" לזרמים רבים בעולם המוסלמי והפלשתיני.
צילום: דוברות משטרת ישראל
למרות שעל פניו המתיחות באה לקיצה בעקבות ההסדרה בין ממשלת ירדן לישראל, שאותה הוביל ראש השב"כ נדב ארגמן ואושרה על ידי הקבינט ובעקבותיה פורקו שערי המגנומטרים והמצלמות שהותקנו בהר הבית לאחר פיגוע שלישיית אנשי אום אל פאחם, מצאו "השחקנים המוסלמים" את התירוץ הבא להדלקת השטח. ומי בראש ההשחקנים? הרשות הפלשתינית, חמאס, עמותות הפועלות סביב אל־אקצא ואנשי הוואקף, הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית וטורקיה.
ארדואן שוב משתלח בישראל ובמדיניותה, למרות ההסכמים בינו לבין ישראל, אולם ה"כוכב התורן" של השבוע הוא אבו מאזן, שבחולשתו הרבה מול יריבים מבית מתנועת הפת"ח, דחלאן ומרעיו וכמובן חמאס, החליט שמוטיב "אל־אקצא בסכנה" יכול להוסיף לכוחו הנחלש. כעת הוא עושה הכול כדי לחמם את הרחוב, הן בקולו והן באמצעות ראשי התנזים והפת"ח. בכירי הרשות ומנגנוני הביטחון הפלשתינים, שקיבלו קודם להחלטה זו הנחיות להקפיא את התיאום הביטחוני עם ישראל, יוצאים בקריאות להסלמת המאבק העממי, ליציאה להפגנות המתוכננות ביום שישי באזור הר הבית וכמובן, באותה הזדמנות, למחאה נגד ה"כיבוש".
הצהרות אבו מאזן ומעורבותו הישירה בהסלמה בולטות בחריגותן ומדאיגות, אך הן חידוש בהיבט שאין בהן הסתתרות מאחורי תירוצים. הוא עושה זאת ללא התפתלויות, כי הוא חושב ש"הכדורים במחסנית" שלו אוזלים ואולי זה הצעד שיביא לשיפור מעמדו, המצוי בשפל. אבו מאזן משחק משחק כפול. מצד אחד - מול ארה"ב והקהילה הבינלאומית - הוא משדר מסר של נכונות למו"מ עם ישראל, מצד שני - על רקע משבר הר הבית - הוא יוצא בהתבטאויות לעומתיות ובוטות על ניתוק יחסים ומשמיע קריאות שעלולות להתפרש על ידי צעירי הפת"ח והתנזים כהיתר לפעילות טרור. האיום בהפסקת התיאום הביטחוני עם ישראל עלול "להתהפך" על אבו מאזן, שכן חמאס אורב בפתח ומחכה להזדמנות להשתלט על הרשות, כפי שעשה בעזה ב־2007. הצורך בהרגעת השחקנים הכרחי, על מנת שגל ההסתה לא יזלוג לגל פיגועי בודדים נוספים.
ובצל האירועים מנצלים קומץ ממתיישבי הישוב היהודי בחברון ופולשים למבנה בית המכפלה הצמוד למערת המכפלה, שעליו הם טוענים לבעלות, ומייצרים מוקד מריבה חדש ומסוכן ומוקד תעסוקה לכוחות צה"ל ולמשטרה שנאלצים לאבטח אותם. יש המתרגמים צעד זה כפרובוקציה להסלמה - וקשה להתווכח על כך.