שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

לאן נעלמו האמהות של אם המושבות? "צריך לתקן את העוול"

בפתח תקווה הוקם מרכז מבקרים קטן, שנקרא "בית שיח נשים", ובו תיעוד של 130 נשים שהיו פורצות דרך בתחומן ושפועלן הושמט מדפי ההיסטוריה • "החלום הוא שיהיה בית כזה בכל עיר בארץ", מספרת היוזמת, איילת כהן

רבקה בריזמן שייסדה משק פועלות // צילום: סטודיו לינוף ,
רבקה בריזמן שייסדה משק פועלות // צילום: סטודיו לינוף

כמו במקרים היסטוריים רבים, גם בסיפור הקמת המושבות הראשונות בארץ ישראל בסוף המאה ה־19 נעדר מדפי ההיסטוריה תפקידן של הנשים. איילת כהן, לשעבר חברת מועצת העיר פתח תקווה, הלוא היא אם המושבות, החליטה לתקן את העוול הזה.

היא חיפשה סיפורים של נשים שלקחו חלק משמעותי בהתפתחות העיר, ומצאה. היא איתרה את האישה שהקימה את גן הילדים העברי הראשון, את האישה שהקימה אגודה לקידום תרומות איברים בישראל, את אחת הנשים הדתיות הראשונות שלחמו למען שוויון נשים בחברה הדתית. אליהן היא צירפה את הסופרות דבורה עומר ואסתר שטרייט־וורצל, שהיו תושבות העיר. בסך הכל ריכזה 130 סיפורים של נשים פורצות דרך, שפועלן הושמט מדפי ההיסטוריה. את הסיפורים שלהן החליטה להציג במקום שנקרא "בית שיח נשים" בפתח תקווה (שממוקם בבית סווטיצקי בעיר). 

איילת כהן // צילום: סטודיו לינוף

הביקור במקום מתחיל בסרט שחושף את סיפוריהן של נשים מראשית היישוב. לאחר מכן אפשר לעשות סיור וירטואלי אישי אל חייה של כל אישה. בין הנשים שסיפורן מתגלה בבית: אלישבע אפרתי (גיסין), בת למשפחת גיסין ממייסדות פתח תקווה, שהקימה ב־1903 את גן הילדים העברי הראשון בירושלים. היא גם היתה שותפה להחייאת השפה העברית ולוחמת למען שוויון זכויות לנשים. נשים נוספות הן רחל ברקמן (לבקובסקי), חלוצה פמיניסטית דתייה שנאבקה על זכותן של נשים לעסוק בכל עבודה; רחל מאירי (ימיני), שבתקופת האצ"ל היתה המקשרת של מפקד הארגון מנחם בגין; שושנה שקופ (פרנקל), הרופאה הכירורגית הראשונה ועוד. 

"בהתחלה מצאנו 14 נשים מייסדות בתחומן. עשינו ב־2005 אירוע גדול שחושף את סיפורן ובעקבות זאת התחילו להגיע אלי כל מיני סיפורים נוספים על נשים פורצות דרך", מספרת כהן. "הקריטריונים שקבענו היו שהן צריכות להיות ראשונות בתחומן, פורצות דרך וכאלה שהשפיעו על הקהילה בפתח תקווה אבל גם ברמה הארצית.

מחלוצות הטקסטיל העברי // צילום: סטודיו לינוף

"בהדרגה הבנתי שיש עוד המון סיפורים ושצריך למצוא מקום להציג אותם. פניתי לראש העיר דאז וקיבלתי את תמיכתו. גם ראש העיר החדש תמך ביוזמה והיום יש לנו בית שלפני כחודשיים נפתח להרצה".

לדברי כהן, "לא מדובר במוזיאון אלא במרכז מבקרים קטן. יש סרט עוצמתי שמכיל סיפורים של נשים מהמאגר שלנו, יש הדרכה עם שחקנים שעוסקת בהדרת נשים בהיסטוריה ויש את הארכיון עצמו, שהוא אינטראקטיבי. החלום הוא שדבר כזה יהיה בכל עיר בארץ, ואני מוכנה ללוות נשים מערים שונות שיחליטו להרים את הכפפה". 

 

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר